תרכובת אי-אורגנית

המבנה התלת-ממדי של פוספין, תרכובת אי-אורגנית

תרכובת אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא תרכובת שאינה מכילה אטומי פחמן ומימן הקשורים זה לזה, כדוגמת מינרלים. למרות מספרן הרב של התרכובות האי-אורגניות, הרי שרוב החומרים הידועים לנו הינם דווקא אורגניים.

בעבר רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי אורגניזמים חיים (וכך הן קיבלו את שמן); התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההיפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי: קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב הפלסטיקים והתרופות, למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: פחמן דו-חמצני, נתרן כלורי (מלח בישול), חומצת מימן כלורי, מימן גופרתי ורבות אחרות.

חומרים אי-אורגניים יכולים להיות יסודות פשוטים, כגון מולקולת חמצן, פחמן באחת מצורותיו (יהלום, גרפיט או פחם), ברזל; תרכובות פשוטות כמו סידן גופרתי (גבס או גיר) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות ענק סבוכות דוגמת סיליקטים (מלחי צורן) למיניהם.

כימיה אי-אורגנית היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים בגבישים ובסריגים.