זכרונות ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Aviados (שיחה) לעריכה האחרונה של שילוני
שורה 28: שורה 28:
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל |*]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל |*]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ספרי זכרונות]]
[[קטגוריה:ספרי זיכרונות]]
[[קטגוריה:ספרי 1947]]
[[קטגוריה:ספרי 1947]]
[[קטגוריה:ספרי אברהם יערי]]
[[קטגוריה:ספרי אברהם יערי]]

גרסה מ־22:12, 1 בספטמבר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ שנת הוצאה, מחבר, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זכרונות ארץ ישראל
מידע כללי
מאת אברהם יערי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרי היסטוריה
הוצאה
הוצאה המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית
תאריך הוצאה 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 1,301 בשני כרכים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002576604, 001333212, 001813585, 001813584
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ. מפעלו של אברהם יערי שהיה ספרן בבית הספרים הלאומי.

כרך ראשון

ממאה ה-17 ועד המאה ה-19. על ראשי הקהילות היהודיות בירושלים, טבריה, עכו, צפת ויפו ומייסדי המושבות פתח תקוה, ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב ואפילו באר טוביה. כן מובאים הזכרונות של האישים: יהושע ילין, יוסף ריבלין, יואל משה סולומון, משה סמילנסקי, אברהם שפירא וזלמן דוד ליבונטין.

הראשון לתאור הוא הפחה מחמד בן פרוך, מושל ירושלים בימי שלטון האימפריה העות'מאנית "בימיו נתגבש כל הרע והמגוּנה שבשלטון התוּ‏‏רכי: עריצוּ‏ת השליטים הגבוֹ‏הים, חַ‏מדנוּ‏ת הפקידים, תוהו-ובוהו באדמיסטרציה, חוּלשת השלטון המרכזי, הפקרתו הגמורה של האזרח ולא כל שכן העוֹ‏‏לה הבא ממדינה זרה".

עובר לתיאור מחדשי היישוב היהודי בגליל, טבריה, צפת ועכו. מפעלו של יערי כולל במתכונת זו ספרים נוספים, בין השאר: "מסעות ארץ ישראל", "שלוחי ארץ ישראל" ו"אגרות ארץ ישראל".

כרך שני

זכרונות מהמאה ה-20 המתייחסים ליישוב העברי החדש, למושבות הראשונות ולערי היישוב הישן. לקט זכרונות ראשוני היישוב כמו: אליהו זאב לוין אפשטיין, משה סמילנסקי, מאיר דיזנגוף, הלל יפה, מנחם אוסישקין, אהרון דוד גורדון, מנחם יצחק קליונר ועוד.