אברהם אבן עזרא

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אברהם אבן עזרא

לידה	1092? טודלה, טאיפת סרגוסה
פטירה	23 בינואר 1167 (בגיל 75 בערך) קלאורה, ממלכת קסטיליה
שם לידה	أبو إسحاق إبراهيم بن ماجد بن عزرا
ענף מדעי	בלשנות, מתמטיקה, אסטרונומיה
מקום מגורים	פרובאנס, דרה, בזייה, רואן, לונדון, נרבון, מנטובה, ורונה, רומא, לוקה, טודלה
צאצאים	יצחק אבן עזרא
הערות	היה גם משורר
תרומות עיקריות
פרשנות התנ"ך, כתב מספר ספרים בדקדוק עברי, פעל להכנסת השיטה העשרונית למתמטיקה,

פירושו של אברהם אבן עזרא לספר שמות, נפולי 1488

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע, ד'תתמ"ט, 1089 - ד' בשבט ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן המקרא, ופילוסוף, מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, שהביאה אותו גם לעיסוק במתמטיקה ובאסטרונומיה (מכתש בירח-Abenezra- קרוי על שמו). נולד בתור הזהב של יהדות ספרד בטודלה שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית.

חייו של אבן עזרא נחלקים לשתי תקופות, הנבדלות זו מזו במקום מגוריו ובאופי פעילותו.

התקופה הראשונה בחייו

בתקופת חייו הראשונה ישב בעיר טודלה שבספרד, וממנה יצא לנדודים בארצות שונות. ביקר כנראה באפריקה: תוניסיה (בעיר גאבס), אלג'יריה, מרוקו (כנראה בעיר סג'למסה), ואפשר גם במצרים. נפגש עם חכמים שונים, ובהם רבי יהודה הלוי, שנלווה אליו באחת מנסיעותיו לאפריקה. מטודילה עבר לשבת בקורדובה. בתקופה זו הרבה לחבר שירי חולין, ונראה שהשירה הייתה אז עיקר עיסוקו ועל כן כינה עצמו בשם "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיואן" שלו.

התקופה השנייה בחייו

בתקופה השנייה בחייו (ד'תת"ק-ד'תתקכ"ד, 1164-1140) כתב כמעט את כל ספריו, תוך שהוא נודד במדינות אירופה הנוצרית. הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", תוך שהוא כותב בעברית ובכך מפיץ את חוכמת יהדות ספרד וצפון אפריקה, אשר הייתה כתובה ברובה בערבית יהודית.

תחילה ישב ברומא. בשיר "שמע אמרי שפר" כתב: "ומארצו נפרד אשר היא בספרד ואל רומי ירד בנפש נבהלת". ברומא חיבר:

• פירוש על חמש מגילות (פירושו לאיכה הסתיים בשבט ד'תתק"ב (1142).
• מאזני לשון קודש (=מאזנים): ספר דקדוק עברי.
• פירוש לספר איוב (חיבר לכבוד תלמידו בנימין בנו של ר' יואב), ודניאל (הפירוש הקצר).
• תירגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיוג'.

בשנת ד'תתק"ה (1145) עבר ללוקה שבטוסקנה, שם חיבר:

• פירושו הקצר על התורה.
• פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
• פירוש על ספר ישעיהו.
• ספר היסוד (אבד).
• "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
• ספר הגנה על רס"ג מפני תלמידו דונש בן לברט (שנקרא בטעות "שפת יתר")‏‏.

עבר למנטובה ובה חיבר את "ספר צחות" (ד'תתק"ה), שהוא ספר דקדוק. עבר לורונה (ד'תתק"ז-ד'תתק"ח, 1148-1147) ובה חיבר את:

• "ספר העיבור": על לוח השנה.
• "ספר המספר".
• "שפה ברורה": דקדוק עברי.

עבר לצרפת בשנת ד'תתק"ח (1148), התגורר בנרבונה ובבזייר (Béziers) שבחבל לנגדוק בדרום צרפת, וברואן שבחבל נורמנדי בצפונה. התיידד עם רבנו תם. הספרים שחיבר בצרפת:

• "ספר הלוחות": לוחות אסטרונומיים.
• "ספר השם".
• פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית וספר שמות בשלמותו (אפשר שגם אותו לא סיים).
• פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים.
• "ספר המספר": עוסק באריתמטיקה.
• "ספר האחד": על המספרים 9-1.
• ספריו האסטרולוגיים: ראשית חכמה, ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר המבחרים, ספר המאורות, ספר העולם, ספר מפתח שלמה (מהם נדפסו רק ראשית חכמה, ספר המבחרים, ספר המאורעות וספר העולם).

ללונדון עבר בשנת ד'תתקי"ח (1158), ושם חיבר את "יסוד מורא" ו"אגרת השבת".

בשנת ד'תתקכ"א (1161 חזר לנרבונה שבצרפת, ומאז מטשטשים עקבותיו. אפשר שלעת זקנה עלה לארץ ישראל.

הוא נפטר בד' בשבט ד'תתקכ"ד (23 בינואר 1164) בשנת 75 לחייו. אין ידוע מקום פטירתו: יש אומרים רומא, יש אומרים קאלאהורה (עיירה בנאבארה, בקרבת מולדתו) או באנגליה. בכתב יד אחד שבספריה הלאומית בווינה מסופר: "וביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד' תתקכ"ז (צ"ל תתקכ"ד) נפטר אבן עזרא ז"ל והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם".

לאבן עזרא היו חמישה ילדים (על פי פירושו לשמות ב' ב), רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו. יצחק, משורר בעצמו, היה נשוי לבתו של רבי יהודה הלוי. בשלב מסוים התאסלם יצחק, ולאחר מכן שב ליהדות. מאחר שחל איסור על מוסלמי להמיר את דתו, נאלץ לנדוד לארץ נוצרית.

יש בידינו פירושים של אבן עזרא לספרים אלו: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. יש הסוברים כי הפירושים למשלי ועזרא-נחמיה המיוחסים לו אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי‏‏. הראב"ע מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

אבן עזרא האמין בכוחה של האסטרולוגיה לנבא, לעומת הרמב"ם שטען בנחרצות כי האסטרולוגיה היא עבודה זרה. ספריו בנושא תורגמו על ידי פייטרו דה-אבנו.

תקופת חייו של הרב אברהם אבן עזרא על ציר הזמן
ציר הזמן

פירושיו למקרא

הראב"ע הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו מצטייניים בנטייה חזקה לפשט. פירושיו מקוריים ומצטיינים בסגנונם הקצר והתמציתי, הקשה לעתים להבנה. האבן עזרא שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמיתית וחשובה. הוא מרבה לעסוק בשאלות כרונולוגיות ובבירור המציאות הממשית המתוארת במקרא. הראב"ע מרבה להביא מפירושי הקדמונים - רבניים וקראים, פעמים שהוא מסכים עמם ופעמים שהוא חולק עליהם, לעתים בעוקצנות.

בהקדמת פירושו לתורה הוא מציג את גישתו לפרשנות המקרא, כשהוא שולל ארבע גישות פרשניות אחרות: א. דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם והופכים אותם למעין "אנציקלופדיה", תוך כדי ניתוק מעיסוק בפירוש הכתובים עצמם. ב. דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל. ג. דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. ד. דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. לעומתם, מציג הראב"ע את גישתו - "הדרך החמישית", לפיה יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה", תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית.

פירושו לתורה

ר' אברהם בן עזרא כתב שתי מערכות פירושים לחמשת חומשי תורה. אחת מכונה 'הפירוש הארוך', והשנייה 'הפירוש הקצר', וזאת בשל היותם של 'דיבורי המתחיל' בפירוש המכונה 'ארוך' ארוכים יותר, בדרך כלל, מאלה של הפירוש המכונה 'קצר'. הפירושים לפסוקים לעתים דומים מאוד בין שתי מערכות הפירושים, אך לעתים גם חלוקים.
כאמור, ר' אברהם מגדיר בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. חז"ל הבינו שישנם ארבעה רבדים מקבילים בפירוש פסוקי התורה: פשט, דרש, רמז וסוד. פרשנים רבים בני התקופה בללו בפירושיהם את רבדים אלו יחד. לעומתם, ר' אברהם שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו - לאורך פירושו לתורה מתעמת עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל ר' אברהם שהלכה למעשה נעשית ע"פ דרשתם של חז"ל.
את פירושו לתורה, כתב ר' אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, כמו שניתן לראות בהרחבה בפרק הבא. הרבה 'דיבורי המתחיל' מכילים מילים בודדות ואף, לפעמים, מילה אחת. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב ר' אברהם אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד! בנוסף ללשון הפיוטית והתמציתית, ביטא ר' אברהם את כשרונו בשירה בפירושו לתורה גם בדרך נוספת. בחלק מן הפרשות פתח ר' אברהם בכמה שורות של שירה, לדוגמה, את פרשת בשלח, פתח:
"אויל מורד בעושהו היצלח, בשליתו כבדו חץ יפלח; ראה שובב ושים אל לבך, כל דבר פרעה בפרשת בשלח"
דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושיו של ר' אברהם בן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת גאוניותו של ר' אברהם בן עזרא גם בתחום הבלשנות.

פירושים על פירושו

על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:

• "אוהל יוסף" (צפנת פענח) מאת רבי יוסף טוב עלם
• "מחוקקי יהודה" מאת הרב יהודה ליב קרינסקי
• "הואיל משה באר" מאתר הרב משה כרמי
• פירוש מאת הרב שלמה זלמן נעטטער. מופיע במקראות גדולות בהוצאתו
• פירוש "מקור חיים"
• פירוש מוטוט
• פירוש בני רשף
• פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק
• "אבי עזר" של הרב שלמה הכהן מליסא - בפירוש זה מופיעה טענה שדברים אחדים בפירוש ראב"ע כלל לא נכתבו על ידו: "לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר (ש)אינם מפיו רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל".

היחס לכתיבת התורה

אבן עזרא מנה בפירושו לספר דברים שנים עשר פסוקים הנחזים ככאלו שנכתבו לאחר מותו של משה ובכך מהווים קושיה על האמונה שהתורה הוכתבה למשה על ידי הקב"ה. על פסוקים אלו כותב אבן עזרא: ”ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה, והכנעני אז בארץ, בהר ה' יראה, גם והנה ערשו ערש ברזל תכיר האמת.” (פירושו לדברים א ב). ובפירושו על הפסוק ”וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ” (בראשית יב ו) כותב האבן עזרא: ”ייתכן שארץ כנען - תפסה כנען מיד אחר. ואם אינו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום” (פירושו לבראשית יב ו). לעומת זאת, בהתייחס לפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" התייחס בחריפות רבה לפירושו של פרשן בשם יצחקי וכתב: "ויצחקי אמר בספרו כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ... וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט וספרו ראוי להשרף". מפרשי האבן עזרא נחלקו בשאלה מה הוא אותו סוד. יוסף בן עלם הספרדי טען שהסוד הוא שפסוקים מסוימים הוספו לתורה לאחר מות משה, והתנגדותו של האבן עזרא לפירוש היצחקי נוגעת להוספת פרשה שלמה: "כי המוסיף מילה או פסוק לפרש מה שכתב משה להוסיף בו ביאור אין זה דומה למוסיף פרשה שלמה כי מילה או פסוק הוא פירוש אבל פרשה שלמה היא תוספת". לעומת זאת, שמואל הספרדי טען שהסוד הוא שהדברים נכתבו בנבואה. לעומתם, שפינוזה טען שאבן עזרא התכוון בדבריו לרמוז כי התורה נערכה לאחר ימי משה, ונמנע לומר זאת מפורשות כדי שלא ירדפו אותו על דבריו, ובדעה זו מחזיקים גם חוקרי ביקורת המקרא בימינו.

ספריו המתמטיים

חיבורו המתמטי המובהק של אבן עזרא הוא "ספר המספר", העוסק באריתמטיקה. הספר עוסק בהרחבה שיטה העשרונית ובאופן השימוש בה, ובכך קדם אבן עזרא ללאונרדו מפיזה, התורם העיקרי להפצת שיטה זו בעולם המערבי. במקום הספרות ההודיות השתמש אבן עזרא באותיות העבריות א-ט, ואת האפס סימן בעיגול, וכינה אותו "גלגל". בספר שבעה שערים: שער הכפל, שער החילוק, שער החיבור, שער החיסור, שער השברים, שער הערכים ושער השורשים.

להלן דוגמה לתרגיל חיסור המופיע בספר. בצד ימין, בכתיב של אבן עזרא, ובצד שמאל, בכתיב הנהוג כיום.

בגדה       5432
טזגב       2379
----       ----
גה0ג       3053 

בנוסף לאריתמטיקה, עוסק הספר, בשער השורשים, במעגל ובתכונותיו.

בשנת תרנ"ה (1895) יצא לאור בפרנקפורט תרגום של הספר לגרמנית.

ספר מתמטי נוסף של אבן עזרא הוא "ספר האחד", הקצר יותר וחשוב פחות. הספר עוסק בתכונות המספרים השלמים 1 עד 9, מנקודת מבטן של האריתמטיקה, הגאומטריה, האסטרולוגיה והמיסטיקה.

בשנת תרפ"א (1921) יצא לאור בברלין תרגום של הספר לגרמנית.

שנינותו של האבן עזרא

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ארוך מעבר על המידה, לקצר ולתמצת ולהעביר לויקיטקסט.

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא,לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה).
בנוסף, הוא חיבר שירים רבים על העוני שלו, ועל המזל הרע שפקד אותו, הנה דוגמה:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר - אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב,

אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב - אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב.

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב,

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי - נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!

גלגל ומזלות במעמדם,
נטו במהלכם למולדתי;

לו יהיו נרות סחורתי,
לא יאסף שמש עדי מותי;

איגע להצליח ולא אוכל,
כי עיותוני כובבי שמי;

לו אהיה סוחר בתכריכין,
לא יגועון אישים כל ימי;

כל משפט הוא ציטוט מפסוק:

שער ראשי הפך לבן,

על כן אקרא ראשי ראשי,

הנה דלק אחרי לבן,

רץ ויעבור את הכושי.

דוגמה לשנינותו - פעם אחת הוא הגיע למקום כלשהו והושיבו אותו במקום בזוי, והוא התעצב מכך שאותם אנשים חושבים שהמקום יכבד את האדם ולא להפך, אז הוא שר את השיר הבא:

כבודי במקומי ואם אשפיל שבתי,

לא אבחר מקום כנקלים בגאונם,

אשר המה חושבים היותם ראש מושב,

והמושב להם יכסה עלבונם;

אני הוא המקום והמקום אתי,

והמה - המקום ימלא את חסרונם.

פעם אחת כתב אבן עזרא לרבנו תם שאמנם הוא גדול בתורה אבל מה לו ולשירה:

ומי הביא לצרפתי בבית שיר,
ועבד זר מקום קודש ורמס!

ולוּ שיר יעקב ימתק כמו מן,
אני שמש וחם שמשי ונמס.

רבנו תם ענה לאבן עזרא בענווה גדולה:

אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו,

אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו.

דברי רבנו תם נכנסו ללבו של אבן עזרא והוא כתב בענווה:

הנכון אל אביר עם-אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם.

וחלילה למלאך האלוקים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם!

אבן עזרא עסק גם בחיבור חידות ובפתרון חידות. על-פי המסופר, ניצלו חייו וחיי תלמידיו בזכות פתרון שמצא לבעיית יוספוס הכללית.
הנה אחת מחידותיו, שבה מסתתר שם אדם:

עשירית הכף בראש השם

עשירית הכף באחריתו

והשנית בחשבון כף

בחסרון כף ומחציתו

והאות השלישי כף

ותבוא עד אחריתו.

והפתרון הוא - יעקב. 'עשירית הכף בראש השם' - המילה כף בגימטריה: 100. עשירית הכף: 100/10 שזה 10, שזה י' בגימטריה; 'עשירית הכף באחריתו' - המילה כף מסמלת את האות כ' שהיא בגימטריה: 20. עשירית הכף 20/10 שזה 2, שזה ב' בגימטריה; 'והשנית בחשבון כף בחסרון כף ומחציתו' - הכף הראשון הוא בגימטריה 100 פחות הכף השני שמסמל את האות כ': 100-20 שזה 80, פחות מחציתו שזה מחצית האות כ': 80-10 שזה 70, שזה האות ע' בגימטריה; 'והאות השלישית כף' - כף בגימטריה 100 שזה האות ק'.

עוד חידה מחידותיו, שגם בה מסתתר שם אדם:

אם תהפוך מילה למצוא שמו תראה,
איך תחשוב כי הוא נעלם, והוא נראה.

והפתרון הוא - אהרן, שבהיפוך אותיות הוא "נראה".

בעקבות הפסוק מספר שמות "וכי יכה איש את עין עבדו", יצר אבן עזרא חידה מסוג ההגדרות המופיעות בימינו בתשבצי היגיון:

וכי יכה איש את עין עבדו

ועשה פסח לה'

לא תאבה אליו ולא תשמע בקולו.

פתרון החידה: "וכי יכה איש את עין עבדו" נפרש כמחיקת האות ע' מהמילה "עבדו". השארית "בדו" היא הימים שבהם לא חל חג הפסח (לפי הכלל "לא בדו פסח").

הוא חיבר גם שיר חידה שמסתיים במילים:

ארץ בלי אדמה

מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה

אם המלך שממה

לא תחיה כל נשמה

ופתרונו הוא משחק השחמט.

ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הוא הקפיד מאוד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ,יב).

בנוסף לכל זאת כתב ראב"ע פלינדרומים מעניינים רבים. מהידועים שבהם:

• "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?"
• "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"
• "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" (המשמעות: לדבש יש תכונות שגורמות לו לעכל את מה ששוקע בתוכו (כמו הזבוב הרעבתן)). משפט זה הוא גם רקורסיה לשונית וגם אקרוסטיכון. המשפט הוא פלינדרום שניתן לסדר את מילותיו בריבוע 5X5 ואז לקרוא אותו בכל הכיוונים - מימין-מעלה לשמאל-מטה או להפך, כדלהלן:

  פ ר ש נ ו
  ר ע ב ת נ
  ש ב ד ב ש
  נ ת ב ע ר
  ו נ ש ר פ

ראו גם

• אגדלך אלהי כל נשמה

לקריאה נוספת

• ישראל לוין (עורך), אברהם אבן עזרא - שירים, ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב, 2011.
• אברהם בן עזרא, אמר אברהם המחבר, הוצאת אקדמון. על חכמתו וגישתו המדעית של ראב"ע בעיקר על פי פירושו לתורה, כולל ניתוחים מתמטיים.
• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים, ירושלים.
• לובה חרל"פ, תורת הלשון של רבי אברהם אבן עזרא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ט.
• שלמה סלע, אסטרולוגיה ופרשנות המקרא בהגותו של אברהם אבן עזרא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, אברהם אבן עזרא והספרות הערביות, אלף אפס, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 155-130.
• מנחם רצון, תיאוקרטיה והומניות - העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של אברהם אבן עזרא, רסלינג, 2012.
• רשימת הפרסומים של אברהם אבן עזרא, בקטלוג הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם אבן עזרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 95-83, באתר היברובוקס
• מתיה קם, אברהם אבן עזרא (1089-1164), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אברהם אבן עזרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ביוגרפיה של אברהם אבן עזרא, באתר MacTutor (באנגלית)

מאמרים:

• רשימת מאמרים על אברהם אבן עזרא באתר רמב"י
• חיים ראובן רבינוביץ, אבן עזרא ויחסו לפרשני המקרא, באתר "דעת"
• שמואל לייב גאלדענבערג, אגרת השבת לרבי אברהם אבן עזרא, באתר "דעת"
• קלרה זיסקין, חיבורים מתמטיים של שני חכמי ספרד: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא, על"ה 33 , תשס"ה, עמודים, 22-12.
• חננאל מאק, תריסר שערים לאינסוף, באתר הארץ, 02/10/09

כתביו:

• שירי אברהם אבן עזרא בפרויקט בן-יהודה
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר יסוד מורא וסוד תורה
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר מאזנים
• אברהם בן מאיר, אבן עזרא, ספר מאזנים ללומד הרציני
• ספר העיבור לרבי אברהם אבן עזרא
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת ורשה
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת פרנקפורט
• פיוטיו של ר' אברהם אבן עזרא באתר הזמנה לפיוט.