גבעון – הבדלי גרסאות
מ ←תולדות העיר: ברית (מקרא) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר שבני-ישראל כבשו את ה[[עי]] ו[[יריחו]], ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות [[ברית (מקרא)|ברית]] עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו [[יהושע בן נון]] ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א). |
לאחר שבני-ישראל כבשו את ה[[עי]] ו[[יריחו]], ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות [[ברית (מקרא)|ברית]] עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו [[יהושע בן נון]] ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א). |
||
גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: |
גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת" (יהושע י"ח פס' כ"א-כ"ה); "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (שם, כ"א פס' י"ג-י"ז). |
||
גבעון נחשבה למולדת משפחתו של [[שאול]] המלך לפי הנאמר ב[[ספר דברי הימים]] על תולדות [[שבט בנימין]]: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. |
גבעון נחשבה למולדת משפחתו של [[שאול]] המלך לפי הנאמר ב[[ספר דברי הימים]] על תולדות [[שבט בנימין]]: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, [[מעכה|מַעֲכָה]]...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות). |
||
חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם |
חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם של הגבעונים אל שאול{{מקור}}, אשר התנחל בעירם וזאת גם הסיבה למציאות שבה "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" ([[ספר שמואל]] ב', פרק כ"א, הקטע כולו שדן בנושא פסוקים א' עד י"ד). |
||
העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי [[דוד]] ו[[שלמה]] הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר [[חנניה בן עזור]] היה מגבעון ([[ספר ירמיה|ירמיה]] כ"ח א'), ולאחר [[גלות בבל]] נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית ([[ספר נחמיה|נחמיה]] ג' ז'). |
העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי [[דוד]] ו[[שלמה]] הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר [[חנניה בן עזור]] היה מגבעון ([[ספר ירמיה|ירמיה]] כ"ח א'), ולאחר [[גלות בבל]] נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית ([[ספר נחמיה|נחמיה]] ג' ז'). |
||
==זיהוי המקום== |
==זיהוי המקום== |
||
⚫ | מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] |
||
⚫ | מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה. |
||
⚫ | מימצאים נוסף |
||
⚫ | מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעה הקרב בין חיילי [[יואב בן צרויה]] לחיילי [[אבנר בן נר]] כפי שמתואר במקרא, ב[[ספר שמואל]] ב' :{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.|מקור=פרק ב' , י"ב = ט"ז|מרכאות=כן}} |
||
⚫ | בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של |
||
⚫ | בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול, הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד) |
||
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב). |
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב). |
||
על שמה של גבעון המקראית נקראת ה[[התנחלות]] [[גבעון החדשה]], שהוקמה כ-2 קילומטרים מ[[אל-ג'יב]]. |
על שמה של גבעון המקראית נקראת ה[[התנחלות]] [[גבעון החדשה]], שהוקמה כ-2 קילומטרים מ[[אל-ג'יב]]. |
||
* פריט רשימה עם תבליטים |
|||
=="הבור אשר בגבעון"== |
=="הבור אשר בגבעון"== |
גרסה מ־17:50, 14 בספטמבר 2012
גבעון הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".[1]
תולדות העיר
לאחר שבני-ישראל כבשו את העי ויריחו, ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות ברית עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו יהושע בן נון ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א).
גבעון הייתה בנחלת שבט בנימין והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת" (יהושע י"ח פס' כ"א-כ"ה); "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (שם, כ"א פס' י"ג-י"ז).
גבעון נחשבה למולדת משפחתו של שאול המלך לפי הנאמר בספר דברי הימים על תולדות שבט בנימין: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות).
חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם של הגבעונים אל שאול[דרוש מקור], אשר התנחל בעירם וזאת גם הסיבה למציאות שבה "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ספר שמואל ב', פרק כ"א, הקטע כולו שדן בנושא פסוקים א' עד י"ד).
העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי דוד ושלמה הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר חנניה בן עזור היה מגבעון (ירמיה כ"ח א'), ולאחר גלות בבל נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית (נחמיה ג' ז').
זיהוי המקום
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר הפלסטיני אל ג'יב ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מהמאה השמינית והשביעית לפנה"ס, כאשר כתובות בעברית על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת 1956 פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.
מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעה הקרב בין חיילי יואב בן צרויה לחיילי אבנר בן נר כפי שמתואר במקרא, בספר שמואל ב' :
וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.
— פרק ב' , י"ב = ט"ז
בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול, הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד)
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב בתקופת הברונזה המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך 3000 עד 1550 לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד 1200 לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).
על שמה של גבעון המקראית נקראת ההתנחלות גבעון החדשה, שהוקמה כ-2 קילומטרים מאל-ג'יב.
"הבור אשר בגבעון"
-
הירידה ל"בור" בגבעון
-
מבט על המדרגות בירידה לבור
-
:הכניסה למעיין בתחתית הבור
-
העלייה למעיין בנקבה מתחתית הכפר
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תל גבעון (אל ג'יב) באתר עידן התנ"ך.
הערות שוליים
ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
---|---|---|
תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) |