תקופת הזוגות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:14, 22 בספטמבר 2012

תבנית:השתלשלות ההלכה תקופת הזוגות היא תקופה של כמאתיים שנה בתקופת בית שני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מחמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.

מקור השם

המילה זוג בעברית מציינת ריבוי של שני עצמים זהים. הכינוי ניתן לחכמים אלו שכיהנו במשותף כראשי הדור בדורות אלו, אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

הרקע ההיסטורי

התפקיד של אב בית הדין של הסנהדרין קדם לתקופת הזוגות. מינוי חכם לתפקיד נשיא היה חדש, והחל בתקופת הזוגות. בימי הדור הראשון לזוגות הצליחו מתיוונים להשתלט על משרת הכהן הגדול. לכהן הגדול היו תפקידים לצורכי פנים ולצורכי חוץ. החכמים מינו מקרבם נשיא נאמן לתורה, שיהווה אלטרנטיבה לתפקידי הכהן הגדול.

עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית, 40 שנה לפני חורבן הבית^[1], ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה.

שמות הזוגות

רשימת הזוגות מופיעה במשנה, מסכת אבות, פרק א', ברשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:

יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
שמעיה ואבטליון.
לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.
הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה^[2] "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין.^[2]

מחלוקת הסמיכה

על פי רש"י^[3], הזוגות נחלקו במחלוקת הראשונה בתולדות ההלכה: הסמיכה על קרבן ביום טוב.^[4]. מחלוקת זו לא הוכרעה במשך כמה דורות, כאשר בכל דור נחלקו ביניהם הנשיא ואב בית הדין של אותו דור. יש אומרים שלנשיא או לאב בית דין יש "זכות וטו" על ההצבעה, ומכיוון שנחלקו בה הנשיאים עם אבות בתי הדין - לא הושגה הכרעה^[5].

קישורים חיצוניים

תקופת הזוגות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
תקופת הזוגות בלקסיקון לתרבות ישראל
הרב אורי שרקי, תקופת הזוגות והתנאים, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א, עמוד א'
^ ¹ ² משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א', בפסקה יוסי בן יועזר.
^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'.
^ הרב ראובן מרגליות, "יסוד המשנה ועריכתה", בירורים, ד.

שגיאות פרמטריות בתבנית:טווח שנים בתולדות עם ישראל
פרמטרים [ תאור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ג'תק"ף-ג'תש"ע

תבנית:הזוגות

[1] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א, עמוד א'

[חגיגה-2] ¹ ² משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'

[3] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א', בפסקה יוסי בן יועזר.

[4] משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'.

[5] הרב ראובן מרגליות, "יסוד המשנה ועריכתה", בירורים, ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{השתלשלות ההלכה}}
-'''תקופת הזוגות''' היא תקופה של כמאתיים שנה ב[[תקופת בית שני]] (בין [[המאה ה-3 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-1 לפנה"ס]], ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מחמישה זוגות של [[תנאים]] בחמישה דורות עוקבים. על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.
+'''תקופת הזוגות''' היא תקופה של כמאתיים שנה ב[[תקופת בית שני]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-1 לפנה"ס]], ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מחמישה זוגות של [[תנאים]] בחמישה דורות עוקבים. על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.
 ==מקור השם==