רכב הנחיתה הירחי – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: br:Modul-loar Apollo |
מ r2.7.2+) (בוט מוסיף: uk:Місячний модуль Аполлон |
||
שורה 91: | שורה 91: | ||
[[tl:Apollo Lunar Module]] |
[[tl:Apollo Lunar Module]] |
||
[[tr:Ay modülü]] |
[[tr:Ay modülü]] |
||
[[uk:Місячний модуль Аполлон]] |
|||
[[zh:阿波罗登月舱]] |
[[zh:阿波罗登月舱]] |
גרסה מ־18:11, 25 בספטמבר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:חללית
פרמטרים ריקים [ כשלונות, לוגו, כתובית לוגו, אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ כתובית תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ייעוד | נחתת ירחית | ||||||||||||||||||
יצרן | גראמן | ||||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארה"ב | ||||||||||||||||||
צוות | 2 | ||||||||||||||||||
היסטוריית פעילות | |||||||||||||||||||
סטטוס | יצא משימוש | ||||||||||||||||||
מפעיל | נאס"א | ||||||||||||||||||
משגר | סטורן 5 | ||||||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 12 | ||||||||||||||||||
טיסה ראשונה | 9 בנובמבר 1967 | ||||||||||||||||||
טיסה אחרונה | 6 בדצמבר 1972 | ||||||||||||||||||
ביצועים | |||||||||||||||||||
טווח פעולה | נחיתה על הירח | ||||||||||||||||||
עמידות | 75 שעות (כ-3 ימים) | ||||||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
רכב הנחיתה הירחי (Lunar Module ובקיצור LM) היה רכב חלל שנבנה במסגרת תוכנית אפולו לשם הנחתת אסטרונאוטים על פני הירח והחזרתם משם.
הרכב נבנה באופן שימריא מפני כדור הארץ כשהוא מקופל בתוך אחד ממכלולי הטיל סטורן 5, ויישלף ממנו על ידי תא הפיקוד של החללית אפולו לאחר שיושלם תהליך ההמראה אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. ה-LM לא צויד במגיני חום ונבנה מחומרים קלים כך שלא היה באפשרותו לטוס באטמוספירה.
הרכב תוכנן כך שישא שני אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח אל פני הירח וחזרה למסלול. הוא היה מורכב משני שלבים - שלב נחיתה ושלב המראה. שלב הנחיתה כלל את מנוע הנחיתה ואת מערכות קיום החיים שנדרשו במשך השהייה על הירח. כמו כן הוא הכיל תאי אחסון בהם אוחסנו כלי עבודה, מערכות מדעיות שהוצבו על הירח וכן את רכב הנדידה הירחי בשלושת משימות הירח האחרונות. שלב ההמראה היה בעצם תא הצוות של רכב הנחיתה והוא הכיל את כל מערכות הבקרה והשליטה, מנוע ראשי להמראה, מנועים קטנים לתמרון ומערכות קיום חיים ששימשו רק בעת ההמראה מהירח אל תא הפיקוד/שירות. לאחר ההמראה מן הירח וההתחברות אל תא הפיקוד היה רכב הנחיתה "מושלך" ומתרסק על הירח.
בחוזה לבניית רכב הנחיתה זכתה חברת גראמן. עיכובים בתוכנית הניסוי של רכב הנחיתה הובילו לכך שהוא הפך לגורם שעלול היה לעכב את תוכנית אפולו כולה.[1] רכב הנחיתה המאויש הראשון לא היה מוכן למשימת הניסוי סביב כדור הארץ שתוכננה לדצמבר 1968, אך התוכנית נמשכה כמתוכנן על ידי ביטול טיסת המבחן המאוישת השנייה של רכב הנחיתה.
במהלך משימת אפולו 13 שימש רכב הנחיתה כ"סירת הצלה" לאחר שהתפוצצות ארעה בתא השירות והוציאה את רובו מכלל שימוש. הצוות, שעבר אל רכב הנחיתה, השתמש במערכות קיום החיים שלו כדי לשרוד, ובמנוע שלו כדי להחזיר את החללית למסלול מהיר אל כדור הארץ. במשימה זו הושלך תא השירות לפני שהושלך רכב הנחיתה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הוראות ההפעלה של רכב הנחיתה הירחי (באנגלית)