קארל פרידריך שינקל – הבדלי גרסאות
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: nn:Karl Friedrich Schinkel |
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: sr:Карл Фридрих Шинкел |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
[[ru:Шинкель, Карл Фридрих]] |
[[ru:Шинкель, Карл Фридрих]] |
||
[[simple:Karl Friedrich Schinkel]] |
[[simple:Karl Friedrich Schinkel]] |
||
[[sr:Карл Фридрих Шинкел]] |
|||
[[sv:Karl Friedrich Schinkel]] |
[[sv:Karl Friedrich Schinkel]] |
||
[[uk:Карл Фрідріх Шинкель]] |
[[uk:Карл Фрідріх Шинкель]] |
||
גרסה מ־21:20, 30 בספטמבר 2012
קארל פרידריך שינקל (בגרמנית: Karl Friedrich Schinkel) (13 במרץ 1781 - 9 באוקטובר 1841), צייר ואדריכל גרמני, מחשובי האדריכלים הנאו-קלאסיציסטים בפרוסיה.
חייו
שינקל נולד בנוירופין (ברנדנבורג). בגיל 6 התייתם מאביו. בשנת 1799 עבר לברלין, שם הפך לתלמידו של האדריכל פרידריך גילי (תלמידו של פרידריך וילהלם פון ארדמנסדורף) ואביו דוד גילי, ואף התגורר בביתם והפך לחבר קרוב.
עם חזרתו לברלין בשנת 1805 ממסע באיטליה, החל עובד כצייר למחייתו. כאשר נחשף ב-1810 לציורו של קספר דוד פרידריך, "הנזיר ליד הים", בתערוכת אמנות בברלין, הגיע שינקל למסקנה כי עתידו כצייר אינו מזהיר וכי לעולם לא יוכל להשתוות ברמתו לצייר כפרידריך, והחליט להתמחות כאדריכל.
לאחר תבוסת נפוליאון, הפך שינקל למנהל ועדת הבניה הפרוסית. בתפקיד זה, לא רק שדאג לתכנן מחדש את ברלין (שהייתה בתקופה זו עיר מרשימה פחות מערים אירופאיות ראשיות אחרות, כדוגמת פריז, לונדון או רומא) ולהפוך אותה לבירה הייצוגית של פרוסיה, אלא גם פיקח על הפרויקטים שהתפשטו לשאר הטריטוריות הפרוסיות, מחבל הריין במערב ועד קניגסברג במזרח.
יצירתו
שינקל יצר בעיקר בסגנון האדריכלות של יוון העתיקה המכונה גם התחייה היוונית. סגנון זה היה עדיף בעיניו על הסגנון של רומא הקיסרית שהתקשר אצלו עם כוחות הכיבוש הצרפתים בגרמניה.
בין השנים 1808-1817 שיחזר ושיפץ את טירת רוזנאו בקרבת קובורג אשר בבוואריה בסגנון התחייה הגותית. עבודותיו המפורסמות ביותר ממוקמות בברלין וסביבתה, כגון בית המשמר החדש באונטר דן לינדן, היכל הקונצרטים בז'נדארמנמארקט, והמוזיאון הישן באי המוזיאונים. בשנים שלאחר מכן אימץ שינקל את הסגנון הנאו גותי באדריכלות, ובסגנון זה בנה בברלין את כנסיית פרידריכסוורדר ואת מבנה האקדמיה לבניין.
בנוסף ליצירתו כאדריכל, ידוע שינקל גם בזכות ההיבט התאורטי של עבודותיו. תרשימים ושירטוטים שלו, שימשו בסיס למבנים נוספים אחרים, שחלקם לא יצא אל הפועל. הדוגמה הבולטת ביותר לתוכנית גרנדיוזית שכזו היא תוכניתו להפוך את שרידי האקרופוליס באתונה לארמון המלכותי של יוון המודרנית, או לבנות ארמון בחצי האי קרים.
שינקל הוא גם המעצב של צלב הברזל - אות הגבורה וההצטיינות של פרוסיה וגרמניה.
