פולקו משארטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:24, 8 באוקטובר 2012

פולקו משארטר (לטינית: Fulcherii Carnotensis) (נולד בסביבות 1059 - 1127? ) היה הכומר של בלדווין הראשון, מלך ירושלים, וכרוניקן בתקופת מסע הצלב הראשון.

תולדותיו

הוא נולד בשארטר או בסמוך אליה. ככל הנראה, למד והוכשר לתפקידו בבית הספר שבשארטר. עם זאת, נראה שלא היה חלק מהקתדרלה כיוון שהוא איננו רשום ברשימות של קתדרלת שארטר.

המסמכים של ועידת קלרמון מצביעים על כך שפולקו עצמו השתתף בוועידה, או הכיר משהו שנכח בה. ייתכן כי היה זה הבישופ איבו של שארטר (Ivo of Chartres), שהשפיע על דעתו של פולקו לגבי הרפורמה ב כנסייה הקתולית הרומית ולגבי מחלוקת ההסמכה עם האימפריה הרומית הקדושה. פולקו היה חלק מהפמליה של רוזן בלואה ורוברט קרטהוז (Robert Curthose) שעברו בשנת 1096, דרך דרום צרפת ובאיטליה, חוצים את האימפריה המזרחית הרומית, מבארי עד הגעתם לקונסטנטינופול בשנת 1097, שם הם הצטרפו אל גייסות מסע הצלב הראשון.

פולקו עבר באסיה הקטנה כדי להגיע לקהרמאנמרש, זמן קצר לפני הגעתו של הצבא לאנטיוכיה בשנת 1097, שם הוא מונה ככומר של בלדווין מבולון. הוא המשיך עם מעסיקו החדש, בלדווין, שנפרד מהכוח הצלבני העיקר הראשי, אל אדסה (Edessa, Mesopotamia), שם הקים בלדווין את רוזנות אדסה.

לאחר כיבוש ירושלים בשנת 1099, עלו בלדווין וצבאו לרגל לירושלים ובכך קיימו את הנדר שלהם. כאשר בלדווין הפך בשנת 1100 למלך ירושלים, הגיע איתו פולקו לירושלים וכל הנראה המשיך לשמש ככומר שלו עד 1115. משנת 1115 הפך להיות הכומר של כנסיית הקבר. כנראה שהיה אחראי על האוספים ופריטים בעלי ערך שנשמרו בכנסייה. פולקו היה תושב ירושלים עד שנת 1127. מתאריך זה, אין מידע לגבי חייו או מותו.

חיבוריו

פולקו החל את הכרוניקה שלו לכל המוקדם בשלהי סתיו 1100, או לכל המאוחר באביב 1101. גרסתו לא שרדה אבל ההעתקה שלה הגיעה לאירופה במהלך שנות חייו. גרסת ההעתקה הושלמה ככל הנראה בשנת 1106 והיא שימשה כמקור עבור ההיסטוריון גיברט מנוז'אן, בן זמנו של פולקו שפעל באירופה. הוא החל את עבודותיו בעצת חבריו, ביניהם ייתכן גם בלדווין, לרשותו עמדה לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מעשרת ספרי ההיסטוריה על ריימון מאגילר ועל עלילות הפרנקים ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.

ככל הידוע כתב פולקו שלושה ספרים:

הספר הראשון – מתאר את ההכנות למסע הראשון בקלרמונט, שנת 1095 ועד כיבוש ירושלים והקמת ממלכת ירושלים בידי גוטפריד מבויון. הוא כולל גם תיאור נלהב של העיר קונסטנטינופול. בין 1101 ל-1106.
הספר השני – מתאר את מעשיו של בלדווין, המלך השני על ממלכת ירושלים בין 1100-1118. זוהי למעשה מהדורה מחודשת עבור הספר הראשון.
הספר השלישי – הספר האחרון מתאר את חייו של בלדווין השני, מלך ירושלים, עד 1127, שנה בה הייתה מגפה בירושלים, במהלכה כפי הנראה מת פולקו.

הספר השני והשלישי נרשמו ככל הנראה בין השנים 1109-1115 ובין השנים 1118-1127, ולוקטו בידי פולקו למהדורה שנייה. עבודתו של פולקו שימה היסטוריונים רבים אחריו, כגון ויליאם מצור וויליאם ממלמסברי אשר השתמשו בכרוניקה שלו כחלק ממקורותיהם. הכרוניקה שלו בדרך כלל מדויקת, היא פורסמה ב-"Patrologia Latina" וב-"Recueil des Historiens des Croisades"; וכן במהדורה ביקורתית של הנרייך הגנמיר (Heinrich Hagenmeyer) בשנת 1913.

לקריאה נוספת

יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"א-1971.

קישורים חיצוניים

נאומו של אורבן השני על פי פולקו, הטקסט הלטיני המקורי שמופיע ב: Fulcherius Carnotensis, Historia Hierosolymitana, ed. H. Hagenmeyer (Heidelberg, 1913), pp. 126-138.

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 הוא נולד ב[[שארטר]] או בסמוך אליה. ככל הנראה, למד והוכשר לתפקידו בבית הספר שבשארטר. עם זאת, נראה שלא היה חלק מה[[קתדרלה]] כיוון שהוא איננו רשום ברשימות של [[קתדרלת שארטר]].
-המסמכים של [[ועידת קלרמון]] מצביעים על כך שפולקו עצמו השתתף בועידה, או הכיר משהו שנכח בה. יתכן כי היה זה ה[[בישופ]] [[איבו של שארטר]] (Ivo of Chartres), שהשפיע על דעתו של פולקו לגבי הרפורמה ב[[הכנסייה הקתולית| כנסייה הקתולית הרומית]] ולגבי [[מחלוקת ההסמכה]] עם [[האימפריה הרומית הקדושה]].
+המסמכים של [[ועידת קלרמון]] מצביעים על כך שפולקו עצמו השתתף בוועידה, או הכיר משהו שנכח בה. ייתכן כי היה זה ה[[בישופ]] [[איבו של שארטר]] (Ivo of Chartres), שהשפיע על דעתו של פולקו לגבי הרפורמה ב[[הכנסייה הקתולית| כנסייה הקתולית הרומית]] ולגבי [[מחלוקת ההסמכה]] עם [[האימפריה הרומית הקדושה]].
 פולקו היה חלק מהפמליה של [[אטיין השני, רוזן בלואה|רוזן בלואה]] ו[[רוברט קרטהוז]] (Robert Curthose) שעברו בשנת 1096, דרך דרום [[צרפת]] וב[[איטליה]], חוצים את [[האימפריה הביזנטית|האימפריה המזרחית הרומית]], מ[[בארי (עיר)|בארי]] עד הגעתם ל[[קונסטנטינופול]] בשנת 1097, שם הם הצטרפו אל גייסות [[מסע הצלב הראשון]].
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==חיבוריו==
 פולקו החל את ה[[כרוניקה]] שלו לכל המוקדם בשלהי סתיו 1100, או לכל המאוחר באביב [[1101]]. גרסתו [[חיבור אבוד|לא שרדה]] אבל ההעתקה שלה הגיעה ל[[אירופה]] במהלך שנות חייו. גרסת ההעתקה הושלמה ככל הנראה בשנת 1106 והיא שימשה כמקור עבור ההיסטוריון [[גיברט מנוז'אן]], בן זמנו של פולקו שפעל באירופה.
-הוא החל את עבודותיו בעצת חבריו, ביניהם יתכן גם בלדווין, לרשותו עמדה לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מ[[עשרת ספרי ההיסטוריה]] על [[ריימון מאגילר]] ועל [[עלילות הפרנקים]] ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.
+הוא החל את עבודותיו בעצת חבריו, ביניהם ייתכן גם בלדווין, לרשותו עמדה לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מ[[עשרת ספרי ההיסטוריה]] על [[ריימון מאגילר]] ועל [[עלילות הפרנקים]] ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.
 ככל הידוע כתב פולקו שלושה ספרים:
 # הספר הראשון – מתאר את ההכנות למסע הראשון בקלרמונט, שנת 1095 ועד כיבוש ירושלים והקמת ממלכת ירושלים בידי [[גוטפריד מבויון]]. הוא כולל גם תיאור נלהב של העיר קונסטנטינופול. בין 1101 ל-1106.
 # הספר השני – מתאר את מעשיו של [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בלדווין]], המלך השני על ממלכת ירושלים בין 1100-1118. זוהי למעשה מהדורה מחודשת עבור הספר הראשון.
-#הספר השלישי – הספר האחרון מתאר את חייו של [[בלדווין השני, מלך ירושלים]], עד 1127, שנה בה הייתה [[מגיפה]] בירושלים, במהלכה כפי הנראה מת פולקו.
+#הספר השלישי – הספר האחרון מתאר את חייו של [[בלדווין השני, מלך ירושלים]], עד 1127, שנה בה הייתה [[מגפה]] בירושלים, במהלכה כפי הנראה מת פולקו.
 הספר השני והשלישי נרשמו ככל הנראה בין השנים 1109-1115 ובין השנים 1118-1127, ולוקטו בידי פולקו למהדורה שנייה.
 עבודתו של פולקו שימה היסטוריונים רבים אחריו, כגון [[ויליאם מצור]] ו[[ויליאם ממלמסברי]] אשר השתמשו בכרוניקה שלו כחלק ממקורותיהם.