לילות בוגי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: simple:Boogie Nights
מאין תקציר עריכה
שורה 84: שורה 84:


[[en:Boogie Nights]]
[[en:Boogie Nights]]
[[ca:Boogie Nights]]
[[da:Boogie Nights]]
[[da:Boogie Nights]]
[[de:Boogie Nights]]
[[de:Boogie Nights]]

גרסה מ־14:29, 20 באוקטובר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ תסריטאי, עורך, קישור, במאי, צלם, מפיק, שם הסרט, שם מקורי, מפיץ, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לילות בוגי
Boogie Nights
קובץ:Movie VHS boogie nights.png
מבוסס על The Dirk Diggler Story עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פול תומאס אנדרסון, ג'ואן סלר, לויד לוין, John S. Lyons עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דילן טיצ'נור עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מרק וולברג
ברט ריינולדס
ג'וליאן מור
דון צ'ידל
ג'ון ס. ריילי
ויליאם ה. מייסי
פיליפ סימור הופמן
הת'ר גרהאם
מוזיקה קלי קיגי
מייקל פן
צילום רוברט אלסוויט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ניו ליין סינמה, Lawrence Gordon Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ניו ליין סינמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 באוקטובר 1997, ארצות הברית
משך הקרנה 156 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט חבר'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $15,000,000
הכנסות באתר מוג'ו boogienights
פרסים מועמד לשלושה פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לילות בוגי הוא סרט שנכתב, הופק ובוים על ידי פול תומאס אנדרסון. הסרט מספר את סיפור עלייתו ונפילתו של כוכב פורנו צעיר בתעשיית הפורנו של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. הסרט מבוסס בחופשיות על חייו של שחקן הפורנו ג'ון הולמס, אם כי הדמות הראשית שונה ממנו במספר מאפיינים.

עלילה

הסרט מציג את סיפורה של תעשיית סרטי הפורנוגרפיה בקליפורניה כפי שהיא נראית דרך הדמות הראשית בסרט - שחקן פורנו צעיר בשם אדי אדמס (בגילומו של מרק וולברג) המתחיל את צעדיו הראשונים בתעשייה בשנות ה-70 המאוחרות.

הסרט מתחיל במפגש במועדון לילה בין בחור צעיר ונפל-תיכון בשם אדי אדמס, ובין במאי פורנו בשם ג'ק הורנר (בגילומו של ברט ריינולדס). הורנר מתפעל מגודל איברו של אדמס ומגייס אתו לאימפריית הפורנו שלו. אדמס משנה את שמו לשם הבמה "דירק דיגלר" ("הפגיון החודר").

דירק זוכה להצלחה מסחררת בתעשייה והופך לכוכב. יחד עם חברו למסך, ריד רוטשילד (בגילומו של ג'ון ס. ריילי) ושותפתו הקבועה לסרטים, אמבר וייב (בגילומה של ג'וליאן מור), סרטיו זוכים בפרסים והוא עצמו הופך לאדם אמיד המבזבז את כספו על דירה מפוארת, בגדים ומכונית קורבט אדומה וראוותנית. רבים מבני החבורה מתמכרים לסם הקוקאין. נראה כי חייו, חיי פטרונו, הורנר, וחייהם של שאר חבריו השחקנים אינם יכולים להיות טובים יותר. הם מרגישים שהם נמצאים על פסגת העולם ושום דבר אינו יכול לערער זאת.

אך כל זאת עתיד להשתנות עם בואם של שנות ה-80. אימפריית הפורנו של הורנר מתחילה לקרוס עקב כליאתו של המשקיע הראשי שלו, "קולונל ג'יימס", באשמת פדופיליה. כוכביו עוזבים בזה אחר זה בחיפוש אחר קריירה אלטרנטיבית. כניסתם הנרחבת של מכשירי הוידאו לבתי-אב רבים פוגעת קשות בז'אנר הפורנו הקולנועי. סיבות אלו מכריחות את הורנר לצלם סרטים נמוכי-תקציב עם שחקנים חובבים בעלי דרישות שכר נמוכות. גורלם של שאר הכוכבים לא שופר עליהם: אמבר מאבדת את ילדה במאבק משמורת עם בעלה לשעבר. דירק, בהתקף אלימות מונע קוקאין, עוזב את הורנר, וריד מצטרף אליו. השניים מקימים להקת רוק, אך נכשלים ומסתבכים פיננסית. דירק מתדרדר לזנות ומוצא את עצמו מותקף ברחוב על ידי חבורת הומופובים אלימים. הוא וריד מנסים להערים על מכר שלהם, סוחר סמים, ולמכור לו סודה לשתייה בתור הרואין. העסקה מסתבכת לקרב יריות והשניים יוצאים מכך בחיים בעור שיניהם (ההשראה לחלק זה של הסרט בא מרציחות וונדרלנד בהם היה מעורב ג'ון הולמס). בסופו של הסרט חוזרים דירק ושאר הדמויות לביתו של ג'ק, שם הם ממשיכים לחיות את חייהם בכעין גרסה מוזרה לתא משפחתי.

השפעות על הסרט

כאמור, הסיפור מבוסס על סיפור חייו של ג'ון הולמס. דמויות נוספות מהסרט מבוססות על דמויות אמיתיות מחייו של הולמס. אנדרסון כתב את התסריט לסרט בהשפעת כתבה בעיתון ה"רולינג סטון" בשם "השטן וג'ון הולמס", שפורסמה ב-1989.

פרסים

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר. ברט ריינולדס היה מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר, ג'וליאן מור הייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר ופול תומאס אנדרסון היה מועמד לפרס התסריט הטוב ביותר.

פסקול

לסרט יצאו שני פסקולים, האחד ב-1997 והשני ב-1998.

הפסקול הראשון

הפסקול הראשון - עטיפה

הפסקול השני

הפסקול השני - עטיפה


קישורים חיצוניים