המדינות הבלטיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט משנה: eu:Herrialde Baltikoak
Kasirbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: az:Baltik ölkələri
שורה 18: שורה 18:
[[an:Estatos balticos]]
[[an:Estatos balticos]]
[[ar:دول البلطيق]]
[[ar:دول البلطيق]]
[[az:Baltik ölkələri]]
[[be:Прыбалтыка]]
[[be:Прыбалтыка]]
[[be-x-old:Прыбалтыка]]
[[be-x-old:Прыбалтыка]]

גרסה מ־18:47, 20 באוקטובר 2012

מיקום המדינות הבלטיות באירופה

המדינות הבלטיות הן שלוש מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה. יש מדינות נוספות השוכנות לחופי הים הבלטי, אך השם "המדינות הבלטיות" ייחודי למדינות אלה בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה התייחסה ברית המועצות אל פינלנד כאל המדינה הבלטית הרביעית.

במאה ה-19 היו המדינות הבלטיות חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, זכו שלוש המדינות בעצמאות. בשנת 1940, בהתאם לפרוטוקולים הסודיים של הסכם ריבנטרופ מולוטוב, שנחתם ב-23.08.1939 בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות, סיפחה ברית המועצות את המדינות הבלטיות וחלק משטחה של פינלנד. בשנת 1941 כבשה גרמניה את המדינות הללו, ובשנת 1944 הן חזרו לשליטתה של ברית המועצות, והפכו ל"רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות" במסגרתה. בחודש אוגוסט 1991, חודשים אחדים לפני קריסתה של ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהמדינות הבלטיות על חידוש עצמאותן והוכרו על ידי ברית המועצות ומדינות המערב.

בשנת 2002 החלו המדינות הבלטיות לפעול להגשמת תוכניתן להצטרף למערב אירופה. ב-29 במרץ 2004 התקבלו המדינות הבלטיות כחברות בנאט"ו, וב-1 במאי 2004 הן התקבלו כחברות באיחוד האירופי. בשנת 2007 הצטרפו המדינות הבלטיות לאמנת שנגן ובכך בוטלה למעשה ביקורת הדרכונים במעברי הגבולות של המדינות הבלטיות עם שאר המדינות החתומות על אמנת שנגן.

קישורים חיצוניים