שלוש הממלכות של קוריאה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: ks:کورِیاچِ ترٛے رِیاستَن
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
| width="150" | 三國
| width="150" | 三國
|}
|}
'''שלוש הממלכות של קוריאה''' היו הממלכות: [[גוגוריו (ממלכה)|גוֹגוּריוֹ]], [[פקצ'ה|פֶ‏‏קְצֶ‏'ה]] ו[[שילה (קוריאה)|שילה]] ששלטו על [[חצי אי|חצי האי]] [[קוריאה]] ו[[מנצ'וריה]] בין [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-7]] לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את [[גאיה (ממלכה)|גאיה]], [[טונג-יה|טונג-יֵה]], [[אוקצ'ה|אוֹקְצַ‏'ה]], [[פויה|פּ‏וּיַ‏ה]], [[אוסאן|אוּסָאן]], [[טהאמנה|טָהְאמְנָה]], ועוד.
'''שלוש הממלכות של קוריאה''' היו הממלכות: [[גוגוריו (ממלכה)|גוֹגוּריוֹ]], [[פקצ'ה|פֶ‏‏קְצֶ‏'ה]] ו[[שילה (קוריאה)|שילה]] ששלטו על [[חצי האי הקוריאני]] ו[[מנצ'וריה]] בין [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-7]] לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את [[גאיה (ממלכה)|גאיה]], [[טונג-יה|טונג-יֵה]], [[אוקצ'ה|אוֹקְצַ‏'ה]], [[פויה|פּ‏וּיַ‏ה]], [[אוסאן|אוּסָאן]], [[טהאמנה|טָהְאמְנָה]], ועוד.


התקופה החלה על פי המסורת בשנת [[57 לפנה"ס]], כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה [[אוטונומיה]] מ[[האימפריה הסינית]] ([[שושלת האן]]). גוגוריו בצפון ודרומית לנהר [[יאלו]] (נהר אמנוק ב[[קוריאנית]]) קיבלה עצמאות מהסינים ב-[[37 לפנה"ס]]. ב-[[18 לפנה"ס]], נמלטו שני נסיכים מגוגוריו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום [[סיאול]]), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה.
התקופה החלה על פי המסורת בשנת [[57 לפנה"ס]], כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה [[אוטונומיה]] מ[[האימפריה הסינית]] ([[שושלת האן]]). גוגוריו בצפון ודרומית לנהר [[יאלו]] (נהר אמנוק ב[[קוריאנית]]) קיבלה עצמאות מהסינים ב-[[37 לפנה"ס]]. ב-[[18 לפנה"ס]], נמלטו שני נסיכים מגוגוריו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום [[סיאול]]), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה.

גרסה מ־19:04, 24 באוקטובר 2012

שלוש הממלכות של קוריאה

מפה של שלוש הממלכות של קוריאה בסוף המאה ה-5.

שם קוריאני
תרגום פונטי סאמגוק
הנגול 삼국
האנג'ה 三國

שלוש הממלכות של קוריאה היו הממלכות: גוֹגוּריוֹ, פֶ‏‏קְצֶ‏'ה ושילה ששלטו על חצי האי הקוריאני ומנצ'וריה בין המאה ה-1 לפנה"ס והמאה ה-7 לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את גאיה, טונג-יֵה, אוֹקְצַ‏'ה, פּ‏וּיַ‏ה, אוּסָאן, טָהְאמְנָה, ועוד.

התקופה החלה על פי המסורת בשנת 57 לפנה"ס, כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה אוטונומיה מהאימפריה הסינית (שושלת האן). גוגוריו בצפון ודרומית לנהר יאלו (נהר אמנוק בקוריאנית) קיבלה עצמאות מהסינים ב-37 לפנה"ס. ב-18 לפנה"ס, נמלטו שני נסיכים מגוגוריו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום סיאול), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה במאה ה-1 לספירה.

סוף שושלת האן בתחילת המאה ה-3 לספירה איפשר את התפתחות שלוש הממלכות. שלוש הממלכות חלקו תרבות משותפת. הקונפוציאניזם התפשט בחברה הקוריאנית הגבוהה מהמאה ה-1 לספירה. מאוחר יותר הוא הוחלף לחלוטין על ידי בודהיזם.

לגוגוריו, הגדולה מבין שלוש הממלכות היו שתי ערי בירה. נאנגנאנג (כיום פיונגיאנג) וקוּנגנה על הנהר יאלו. בתחילה המדינה השתרעה עד גבול סין, היא כבשה בהדרגה שטחים נרחבים ממנצ'וריה. לבסוף גרשה את הסינים מנאנגנאנג (313). ההשפעה התרבותית של הסינים נמשכה עד שהבודהיזם אומץ כדת רשמית ב-372.

במאה ה-4 ממלכת פקצ'ה שגשגה ושלטה כמעט על כל חציו הדרומי של חצי האי הקוריאני.

ב-503 שונה שמה של ממלכת סארו ל"ממלכת שילה". ידוע כי ממלכת שילה השתלטה על ממלכת גאיה במחצית הראשונה של המאה ה-4. בירת שילה הייתה גוּמסוֹנג (כיום קיאנגג'ו). בודהיזם הפכה לדת רשמית ב-528. בתקופת ממלכת שילה פעל מסדר אבירי העילית- הווארנג, ונוסדה אמנות הלחימה הקוריאנית הווארנג דו.

בעזרת הקיסרים משושלת טאנג הסינית כבני ברית, כבשה ממלכת שילה את פקצ'ה ב-660 ואחר כך את ממלכת גוגוריו (668), ובכך החלה תקופת ממלכת שילה המאוחדת שהביאה לקיצה את תקופת "שלוש הממלכות".

בשם הקוריאני "סאמגוּק" או "שלוש הממלכות" נעשה שימוש בספרים קוריאנים קלאסיים "סאמגוק סאגי" ו"סאמגוק יוּסה".

ראו גם