הסקת מסקנות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בסטטיסטיקה: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הסקת מסקנות''' היא השלב האחרון בפעולת ה[[חשיבה]] המביאה לכדי יצירתו של [[מידע]] חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם.
'''הסקת מסקנות''' היא השלב האחרון בפעולת ה[[חשיבה]] המביאה לכדי יצירתו של [[מידע]] חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם.


כדי ליצור [[ידע]] יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד [[משתנה|משתנים]] או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}}.


ה'''מסקנה''' היא התוצר של תהליך הסקת המסקנות והיא מנוסחת באופן [[הכללה (למידה)|כוללני]]. המסקנה מתייחסת לכל מה שמתחייב כ[[היסק]]ים [[לוגיקה|הגיוניים]] מתוך [[עובדה|העובדות]] שנצברו במהלך איסוף ה[[נתונים]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
ה'''מסקנה''' היא התוצר של תהליך הסקת המסקנות והיא מנוסחת באופן [[הכללה (למידה)|כוללני]]. המסקנה מתייחסת לכל מה שמתחייב כ[[היסק]]ים [[לוגיקה|הגיוניים]] מתוך [[עובדה|העובדות]] שנצברו במהלך איסוף ה[[נתונים]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.


==פתרון בעיות והסתגלות==
==בלמידה==
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ל[[למידה]], שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש ו[[ידיעה]] "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי [[ניסוי וטעייה]].
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ל[[למידה]], שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש ו[[ידיעה]] "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי [[ניסוי וטעייה]].


הסקת מסקנות היא [[מיומנויות חשיבה|מיומנות חשיבה]] שיש לה חלק משמעותי במסגרת ה[[תפקודים ניהוליים|תפקודים הניהוליים]], אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו בכל מצב. באופן זה האדם יכול ללמוד כיצד להסתגל לשינויים בסביבה ובתרבות שבה הוא חי.
הסקת מסקנות היא [[מיומנויות חשיבה|מיומנות חשיבה]] שיש לה חלק משמעותי במסגרת ה[[תפקודים ניהוליים|תפקודים הניהוליים]], אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו בכל מצב. באופן זה האדם יכול ללמוד כיצד להסתגל לשינויים בסביבה ובתרבות שבה הוא חי.


בהתאם לכך יכולת [[קבלת החלטות]] מתבססת על הסקת מסקנות מתוך ה[[מידע]] הקיים.
==במדע==

ה[[מדע]] מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי ה[[מחקר]], וגיבושן ל[[תאוריה]].
==צבירת ידע==
כדי ליצור [[ידע]] יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד [[משתנה|משתנים]] או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}}.

ה[[מדע]] מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי ה[[מחקר]], וגיבושן ל[[תאוריה]]. זהו תהליך של [[בדיקת השערות‎]].

[[למידת חקר]] היא גישה [[חינוך|חינוכית]] של [[למידה פעילה]] המבוססת על עקרונות ה[[מחקר]] ה[[מדע‎]]י ויכולת הסקת המסקנות.
[[למידת חקר]] היא גישה [[חינוך|חינוכית]] של [[למידה פעילה]] המבוססת על עקרונות ה[[מחקר]] ה[[מדע‎]]י ויכולת הסקת המסקנות.


==יכולת השוואה והכללה==
==בסטטיסטיקה==
ה[[סטטיסטיקה]] עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות [[אוכלוסייה]] מסויימת מתוך [[מדגם]]{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה|שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}.
ה[[סטטיסטיקה]] עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות [[אוכלוסייה]] מסויימת מתוך [[מדגם]]{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה|שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}},
כך שהנתונים המופקים מהמדגם [[הכללה (למידה)|מוכללים]] על האוכלוסייה שאותה הוא אמור לייצג.
ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר [[עוצמה סטטיסטית]] למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.


היסק מנתוני המדגם לאוכלוסיה כולה מסתמך על נתונים חלקיים. לכן הוא אינו יכול להוביל למסקנה ודאית, אלא למסקנה [[הסתברות]]ית בלבד. [[תורת ההסתברות]] היא ה[[כלי]] ה[[מתמטיקה|מתמטי]] המספק מודלים לטיפול בתופעות הכרוחות באי-בדאות ולכן היא מקשרת בין ה[[סטטיסטיקה תאורית|סטיטיקה התיאורית]] לבין ההסקה הסטטיסטית{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה}}.
עם זאת, היסק מנתוני המדגם לאוכלוסיה כולה מסתמך על נתונים חלקיים. לכן הוא אינו יכול להוביל למסקנה ודאית, אלא למסקנה [[הסתברות]]ית בלבד. [[תורת ההסתברות]] היא ה[[כלי]] ה[[מתמטיקה|מתמטי]] המספק מודלים לטיפול בתופעות הכרוחות באי-בדאות ולכן היא מקשרת בין ה[[סטטיסטיקה תאורית|סטיטיקה התיאורית]] לבין ההסקה הסטטיסטית{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה}}.

ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר [[עוצמה סטטיסטית]] למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[יצירתיות]]
* [[יצירתיות]]
*
* [[קבלת החלטות]]
* [[בדיקת השערות‎]]
* [[מונחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית]]
* [[מונחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית]]



גרסה מ־14:00, 25 באוקטובר 2012

הסקת מסקנות היא השלב האחרון בפעולת החשיבה המביאה לכדי יצירתו של מידע חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם.


המסקנה היא התוצר של תהליך הסקת המסקנות והיא מנוסחת באופן כוללני. המסקנה מתייחסת לכל מה שמתחייב כהיסקים הגיוניים מתוך העובדות שנצברו במהלך איסוף הנתונים[1].

פתרון בעיות והסתגלות

תהליך הסקת המסקנות נחוץ ללמידה, שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש וידיעה "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי ניסוי וטעייה.

הסקת מסקנות היא מיומנות חשיבה שיש לה חלק משמעותי במסגרת התפקודים הניהוליים, אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו בכל מצב. באופן זה האדם יכול ללמוד כיצד להסתגל לשינויים בסביבה ובתרבות שבה הוא חי.

בהתאם לכך יכולת קבלת החלטות מתבססת על הסקת מסקנות מתוך המידע הקיים.

צבירת ידע

כדי ליצור ידע יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד משתנים או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה[2].

המדע מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי המחקר, וגיבושן לתאוריה. זהו תהליך של בדיקת השערות‎.

למידת חקר היא גישה חינוכית של למידה פעילה המבוססת על עקרונות המחקר המדע‎י ויכולת הסקת המסקנות.

יכולת השוואה והכללה

הסטטיסטיקה עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות אוכלוסייה מסויימת מתוך מדגם[3], כך שהנתונים המופקים מהמדגם מוכללים על האוכלוסייה שאותה הוא אמור לייצג.

עם זאת, היסק מנתוני המדגם לאוכלוסיה כולה מסתמך על נתונים חלקיים. לכן הוא אינו יכול להוביל למסקנה ודאית, אלא למסקנה הסתברותית בלבד. תורת ההסתברות היא הכלי המתמטי המספק מודלים לטיפול בתופעות הכרוחות באי-בדאות ולכן היא מקשרת בין הסטיטיקה התיאורית לבין ההסקה הסטטיסטית[3].

ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר עוצמה סטטיסטית למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  2. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
  3. ^ 1 2 שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.