סמלי השלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:08, 28 באוקטובר 2012

סמל השלום הוא כינויָם של מספר סמלים המסמלים את מושג השלום וההתנגדות למלחמה. יונה ובפיה עלה של זית הייתה באופן מסורתי סמל המסמל את השלום. במחצית השנייה של המאה ה-20 הפך סמלה של התנועה לפירוק הנשק הגרעיני לסמל נפוץ המזוהה עם השלום.

יונה ובפיה עלה של זית

אחת הסמלים הידועים של מושג השלום היא היונה הלבנה המחזיקה בפיה עלה או ענף של עץ זית. מקורו של סמל זה בתיאור המופיע בספר בראשית בו מתוארת היונה שנשלחה על ידי נח בתום המבול למצוא יבשה. היונה, השבה אל תיבת נח ובפיה עלה זית סימלה את תום המבול.

גם במסורת היוונית העתיקה סימל עץ הזית את השלום. הזית היה אחד מסמליה של האלה אתנה מהמיתולוגיה היוונית, שנחשבה לאלת החכמה ואלת מלחמת המגן.

בעת העתיקה נהגו חיילי האימפריה הרומית להיכנע כשהם מניפים ענפי עץ זית כסימן של כניעה (בדומה לדגל לבן בימינו). בעקבות מנהג זה התפתח בעת העתיקה מנהג לפיו מושיטים ענף עץ זית כסימן לשלום.

סמל התנועה לפירוק הנשק הגרעיני

במחצית השנייה של המאה ה-20 הפך סמלה של התנועה לפירוק הנשק הגרעיני לסמל נפוץ המזוהה עם השלום.

סמל זה עוצב ב-21 בפברואר 1958 על ידי ג'רלד הולטום והוא מורכב משילוב הסמפור של האות "N" עם הסמפור של האות "D" - ראשי תיבות של "Nuclear Disarmament" - "פירוז גרעיני".

הסמל הוצג לראשונה במהלך הפגנה שנערכה בחג הפסחא (ב-4 באפריל) בשנת 1958 שהחלה בכיכר טרפלגר והסתיימה ארבעה ימים לאחר מכן באלדרמאסטון. לימים אומץ הסמל על ידי התנועה לפירוק הנשק הגרעיני (Campaign for Nuclear Disarmament).

סמל השלום שהתפתח במהלך המאה ה-20.
סמפור האות N
סמפור האות D

הולטון, במכתב ליו ברוק, הסביר כי הסמל מתאר אדם חסר ישע, שידיו פונות מטה ביאוש, כשהוא מוקף בעיגול^[1].

הסמל הובא לארצות הברית בראשית שנות ה-60 והפך פופולרי בקרב התנועות שהתנגדו למלחמת וייטנאם.

דגל קשת בענן

סמל המשלב את המילה "שלום" בעברית, בערבית ובאנגלית

סמל נוסף המסמל את השלום הוא דגל שעליו שבעת צבעי הקשת בענן ובמרכזו המילה "PACE" ("שלום" באיטלקית) או "Peace" ("שלום" באנגלית). מקורו של דגל זה באיטליה ונעשה בו שימוש לראשונה בהפגנה שנערכה ב-24 בספטמבר 1961.

סמלים נוספים

במהלך השנים התפתחו סמלים נוספים לשלום, ובהם סמל המורכב מהמילה "שלום" בעברית, בערבית ובאנגלית, המשמש לסמל את השאיפה לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ביפן נפוץ השימוש בעגור כמסמל את השלום.

קישורים חיצוניים

ריצ'רד לאקיו, ההיסטוריה של סמל השלום, מגזין טיימס, 27 במרץ 2008
50 שנה לסמל השלום, כתבת רשת ה-BBC
לוגו התנועה לפירוק הנשק הגרעני - אתר רשמי

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

"I was in despair. Deep despair. I drew myself: the representative of an individual in despair, with hands palm outstretched outwards and downwards in the manner of Goya's The Third of May 1808

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

"I was in despair. Deep despair. I drew myself: the representative of an individual in despair, with hands palm outstretched outwards and downwards in the manner of Goya's The Third of May 1808

[1]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 במחצית השנייה של [[המאה ה-20]] הפך סמלה של התנועה ל[[פירוק נשק גרעיני|פירוק הנשק הגרעיני]] לסמל נפוץ המזוהה עם השלום.
-סמל זה עוצב ב-[[21 בפברואר]] [[1958]] על ידי [[ג'רלד הולטון]] והוא מורכב משילוב ה[[סמפור (איתות)|סמפור]] של האות "[[N]]" עם הסמפור של האות "[[D]]" - [[ראשי תיבות]] של "Nuclear Disarmament" - "פירוז גרעיני".
+סמל זה עוצב ב-[[21 בפברואר]] [[1958]] על ידי [[ג'רלד הולטום]] והוא מורכב משילוב ה[[סמפור (איתות)|סמפור]] של האות "[[N]]" עם הסמפור של האות "[[D]]" - [[ראשי תיבות]] של "Nuclear Disarmament" - "פירוז גרעיני".
 הסמל הוצג לראשונה במהלך הפגנה שנערכה בחג ה[[פסחא]] (ב-[[4 באפריל]]) בשנת [[1958]] שהחלה ב[[כיכר טרפלגר]] והסתיימה ארבעה ימים לאחר מכן באלדרמאסטון. לימים אומץ הסמל על ידי [[התנועה לפירוק הנשק הגרעיני]] (Campaign for Nuclear Disarmament).