דוד בן-דוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:34, 30 באוקטובר 2012

דוד בן דוד (נולד בשנת 1920), היה מוח'תאר כפר עציון , לוחם בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

על פעילותו באירופה זכה להדליק משואה ביד ושם במלאת 50 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. תושב ניר עציון.

ביוגרפיה

נולד בשם דוד לייב דווידוביץ למשפחה חסידי ויז'ניץ בבכפר נרסניצה שבהרי הקרפטים בצ'כוסלובקיה (היום אוקראינה). בילדותו למד בחיידר, בבית ספר ציבורי ובמספר ישיבות. בגיל 16 עזב את הלימודים והחל לעבוד כשוליה בחנות משום שהוריו לא יכלו עוד לממן את לימודיו.

ב-1938 פלש היטלר לצ'כיה ובן דוד התייצב לשרות צבאי. מאוחר יותר כאשר פחתה המתיחות הביטחונית בעקבות סיפוח האזור להונגריה, הצטרף בן דוד להכשרה של בני עקיבא כהכנה לעלייה לארץ ישראל, למרות התנגדות הוריו ובני קהילתו. בשנת 1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח לעלות על האונייה פסיפיק שייעדה היה ארץ ישראל. ב-1 נובמבר 1940 הגיעה האוניה לנמל חיפה. המעפילים הועברו על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאוניה פאטריה על מנת לגרשם לאי מאוריציוס באוקיינוס ההודי. בן דוד וחבר נוסף הצליחו לקפוץ מהאונייה ולהגיע בשחייה לחוף. כעבור מספר ימים הוטבעה האונייה בעודה בנמל חיפה על ידי ההגנה במטרה למנוע את גירוש המעפילים שעליה וכ-250 איש נספו.

בן דוד הגיע תחילה לחיפה ומשם עבר לכפר פינס והצטרף אל קבוצת אברהם שהקימה לימים את כפר עציון. במאי 1941 החליט לההתגייס לצבא הבריטי במסגרת התנדבות יהודי ארץ ישראל למאמץ המלחמתי. בניגוד לרוב חבריו הדתיים שירת בן דוד ביחידה מעורבת כדתי יחיד. במהלך שירותו שהה בסוריה, עיראק ובצפון אפריקה. עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף לשורותיה והשתתף במערכה על נהר סניו. בתום מלחמת העולם השנייה יצא דוד בן דוד למסע דרך תחום השליטה של הצבא האדום לאוסטריה, להונגריה ומשם לבית הוריו ברוסיה הקרפטית.

בשנת 1946 הצטרף בן דוד למוסד לעלייה ב'. בספרו האוטוביוגרפי הוא מסכם את התקופה, שעל פעילותה בה זכה להדליק משואה ביד ושם: ^[1]

הייתי כמעט היהודי הראשון מהעולם החופשי שהגיע לניצולי השאה והביא להם את בשורת גאולת עם ישראל. רבים מהם ליוויתי עד לשערי הארץ, הניצולים היו שריים בתחילה בהלם, בכו קמעה, אחר כך דיברו ללא הפסקה ואת החסר השלימו בלילות בחלומותיהם הרעים. כשסיימו החלו לשאול, שאלות קשות: היכן היה עם ישראל, יהודי ארץ ישראל. קשה היה להם להבין כי הם עשו מה שיכלו לעשות.

בשנת 1947 הגיע דוד בן דוד לכפר עציון, ומונה למוח'תאר הכפר. ב-1948 השתתף בקרבות גוש עציון שם גם נפצע ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו מהשבי פעל להשבת שרידי הנופלים במערכה על גוש עציון ולשיקום אלמנות ויתומי כפר עציון, והיה שותף להקמת מושב ניר עציון.

לקריאה נוספת

דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות , 1996, הוצאה עצמית.
דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות , 1996, הוצאה עצמית עמוד 207

תבנית:אין בינוויקי

[1] דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות , 1996, הוצאה עצמית עמוד 207

[1]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 נולד בשם דוד לייב דווידוביץ למשפחה חסידי ויז'ניץ בבכפר נרסניצה שבהרי הקרפטים ב[[צ'כוסלובקיה]] (היום [[אוקראינה]]). בילדותו למד ב[[חיידר]], בבית ספר ציבורי ובמספר ישיבות. בגיל 16 עזב את הלימודים והחל לעבוד כשוליה בחנות משום שהוריו לא יכלו עוד לממן את לימודיו.
-ב-1938 פלש [[היטלר]] לצ'כיה ובן דוד התייצב לשרות צבאי. מאוחר יותר כאשר פחתה המתיחות הביטחונית בעקבות סיפוח האזור ל[[הונגריה]], הצטרף בן דוד להכשרה של [[בני עקיבא]] כהכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]], למרות התנגדות הוריו ובני קהילתו. בשנת [[1940]] בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח לעלות על האונייה [[פסיפיק (אוניית מעפילים)|פסיפיק]] שייעדה היה [[ארץ ישראל]]. ב-1 נובמבר [[1940]] הגיעה האוניה ל[[נמל חיפה]]. המעפילים הועברו על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאוניה [[פטריה]] על מנת לגרשם לאי [[מאוריציוס]] ב[[אוקיינוס]] ההודי. בן דוד וחבר נוסף הצליחו לקפוץ מהאונייה ולהגיע בשחייה לחוף. כעבור מספר ימים הוטבעה האונייה בעודה ב[[נמל חיפה]] על ידי [[ההגנה]] במטרה למנוע את גירוש המעפילים שעליה וכ-250 איש נספו.
+ב-1938 פלש [[היטלר]] לצ'כיה ובן דוד התייצב לשרות צבאי. מאוחר יותר כאשר פחתה המתיחות הביטחונית בעקבות סיפוח האזור ל[[הונגריה]], הצטרף בן דוד להכשרה של [[בני עקיבא]] כהכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]], למרות התנגדות הוריו ובני קהילתו. בשנת [[1940]] בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח לעלות על האונייה [[פסיפיק (אוניית מעפילים)|פסיפיק]] שייעדה היה [[ארץ ישראל]]. ב-1 נובמבר [[1940]] הגיעה האוניה ל[[נמל חיפה]]. המעפילים הועברו על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאוניה [[פאטריה]] על מנת לגרשם לאי [[מאוריציוס]] ב[[אוקיינוס]] ההודי. בן דוד וחבר נוסף הצליחו לקפוץ מהאונייה ולהגיע בשחייה לחוף. כעבור מספר ימים הוטבעה האונייה בעודה ב[[נמל חיפה]] על ידי [[ההגנה]] במטרה למנוע את גירוש המעפילים שעליה וכ-250 איש נספו.
 בן דוד הגיע תחילה ל[[חיפה]] ומשם עבר ל[[כפר פינס]] והצטרף אל [[קבוצת אברהם]] שהקימה לימים את [[כפר עציון]]. במאי [[1941]] החליט לההתגייס ל[[צבא בריטניה|צבא הבריטי]] במסגרת [[היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה#בשירות הצבא הבריטי|התנדבות יהודי ארץ ישראל למאמץ המלחמתי]]. בניגוד לרוב חבריו הדתיים שירת בן דוד ביחידה מעורבת כדתי יחיד. במהלך שירותו שהה ב[[סוריה]], [[עיראק]] וב[[צפון אפריקה]]. עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף לשורותיה והשתתף ב[[המערכה על נהר סניו|מערכה על נהר סניו]]. בתום מלחמת העולם השנייה יצא דוד בן דוד למסע דרך תחום השליטה של [[הצבא האדום]] ל[[אוסטריה]], ל[[הונגריה]] ומשם לבית הוריו ברוסיה הקרפטית.

התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
כללי	התנדבות היישוב לצבא הבריטי • היישוב במלחמת העולם השנייה • הבריגדה היהודית • לוי בנימין - מפקד הבריגדה • הפלמ"ח • צנחני היישוב • מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי • שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה • הרבנים הצבאיים • אות ההתנדבות
היחידות	פלוגת ההובלה 462 • פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה") • מתנדבי היישוב בחיל החפרים • מתנדבי היישוב בבאפס • הרגימנט הארץ-ישראלי • חיל העזר לנשים • פלוגת מובילי המים 148 • יחידת הקומנדו 51 • קבוצת החקירה המיוחדת
אתרים	פיוג'י • טרוויזיו • בריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה
אישים	משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלף • עזר ויצמן • חיים הרצוג • אהרן רמז • חיים לסקוב • מאיר זורע • שלמה שמיר
ראו גם פורטל היישוב