רודריק מק'קינון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:23, 3 בנובמבר 2012

קובץ:Roderick MacKinnon 2007.jpg

רודריק מק'קינון (19 בפברואר 1956) הוא פרופסור לנוירוביולוגיה מולקולרית ולביופיזיקה באוניברסיטת רוקפלר, שזכה בפרס נובל לכימיה יחד עם פיטר אגרה ב-2003 על עבודותו על המבנה של תעלות יוניות.

ביוגרפיה

מק'קינון נולד בארצות הברית לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים באוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר לאוניברסיטת ברנדייס, שם קיבל את התואר הראשון שלו בביוכימיה ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של סידן דרך קרום התא. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי.

לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה של כריסטופר מילר, שם עשה פוסט דוקטורט בנושא ריכוז של סידן בשרירי הלב ובעיקר התמקד באלקטרוכימיה, אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את תעלות האשלגן, תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של פוטנציאל פעולה, היוצר מעבר חשמלי מהמוח לאיברי הגוף.

בשנות ה-80, רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו בביופיזיקה, והמעבדה באוניברסיטת הרווארד בראשה עמד הייתה מהראשונות. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של תעלת האשלגן (K⁺‎ channel), עת החליט מק'קינון ללמוד קריסטלוגרפיה בקרני X לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום PDZ‏ (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר לאוניברסיטת רוקפלר אחרי שטורסטן ויזל הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.

העובדה שהחלבון שבונה את תעלות האשלגן הוא ממברנלי, יוצרת קשיים בגיבושו. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה שפוענח באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן.^[1] מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני הנתרן הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה במערכת העצבים ולפעילות של שרירי הלב.

ב-2000 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,^[2] ב-1999 זכה בפרס לסקר לרפואה וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.

קישורים חיצוניים

הביוגרפיה שלו באתר פרס נובל (באנגלית)
דף המעבדה שלו (באנגלית)
ריאיון עמו ב-Scientific American (באנגלית)
על עבודותיו על תעלות יונים ב-DOE R&D Accomplishments (באנגלית)

הערות שוליים

^ The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity, המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998
^ על בחירתו לאקדמיה הלאומית למדעים באתר אוניברסיטת רוקפלר

[1] The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity, המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998

[2] על בחירתו לאקדמיה הלאומית למדעים באתר אוניברסיטת רוקפלר

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ביוגרפיה==
-מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
+מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי.
+לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה של כריסטופר מילר, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
-בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר ל[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.
+בשנות ה-80, רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר ל[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.
-העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה.<ref>'''[http://www.sciencemag.org/content/280/5360/69 The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity]''', המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998</ref> מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב.
+העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה שפוענח באמצעות [[קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן]].<ref>'''[http://www.sciencemag.org/content/280/5360/69 The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity]''', המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998</ref> מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב.
-ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]], ב-[[1999]] זכה ב[[פרס לסקר]] לרפואה וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
+ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]],<ref>[http://runews.rockefeller.edu/index.php?page=engine&id=332 על בחירתו לאקדמיה הלאומית למדעים באתר אוניברסיטת רוקפלר]</ref> ב-[[1999]] זכה ב[[פרס לסקר]] לרפואה וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
 ==קישורים חיצוניים==