פנילאלנין – הבדלי גרסאות
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: vi:Phenylalanin |
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:חומצות אמינו]] |
[[קטגוריה:חומצות אמינו]] |
||
[[קטגוריה:חומצות אמינו חיוניות]] |
|||
[[en:Phenylalanine]] |
[[en:Phenylalanine]] |
||
[[ar:فينيل ألانين]] |
[[ar:فينيل ألانين]] |
||
גרסה מ־15:33, 4 בנובמבר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו
פרמטרים [ סימון_ארוך, נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, איזו, שכיחות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| נוסחה כימית |
C₉H₁₁NO₂  | ||
|---|---|---|---|
| pKa קרבוקסיל | 1.83 | ||
| pKa אמין | 9.13 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
| מספר CAS |
63-91-2 | ||
  | |||
פנילאלנין (Phenylalanine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע והמרכיבות את החלבונים.
כפי שמעיד שמה, פנילאלנין הינה נגזרת של חומצת אמינו אחרת: אלאנין. שתי החומצות זהות בהרכבן, אלא שלפנילאלנין מתווספת קבוצת פניל (טבעת בנזן פחות אטום מימן אחד, C6H5). השייר של פנילאלנין מורכב מקבוצת מתילן (CH2) אליה מחוברת קבוצת פניל. פנילאלנין הינה, אם כן, אחת משלוש חומצות האמינו הארומטיות, ומביניהן היא ההידרופובית ביותר, שכן בשייר שלה אין קבוצת הידרוקסיל (כמו בטירוזין) ואין אטום חנקן (כמו בטריפטופן).
תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז פנילאלנין בעצמם; זוהי לפיכך חומצת אמינו חיונית, אותה מוכרח האדם לצרוך דרך המזון. פנילאלנין מצויה במזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות, וכן במזונות המכילים עמילן, כגון תפוחי אדמה, פסטה ותירס.
המחלה התורשתית פנילקטונוריה (PKU) נגרמת כתוצאה מחוסר גנטי באנזים פנילאלנין הידרוקסילאז, המזרז את הפיכת הפנילאלנין בגוף לחומצת האמינו טירוזין. כתוצאה מכך מצטבר פנילאלנין במקומות שונים בגוף, ובעיקר במוח; הדבר גורם לפיגור שכלי מגיל צעיר ולתופעות אחרות. במידה והמחלה מזוהה בגיל צעיר, ניתן למנעה בקלות יחסית על ידי שמירה על דיאטה קפדנית נטולת פנילאלנין. PKU היא אחת המחלות התורשתיות הראשונות שנתגלו.
ראו גם
- אספרטיים (ממתיק מלאכותי שאחד ממרכיביו הוא פנילאלנין).
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
