שיר השירים רבה – הבדלי גרסאות
מ סקריפט החלפות (קובצי, על ידי, נמנ עם, קיימברידג') |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: קיימברידג' |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==זמנו ומקומו== |
==זמנו ומקומו== |
||
שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים <ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], |
שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים <ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קיימברידג' 1896.</ref>הכוללים גם את [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]]. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית. בראש המדרש באות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]]. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר. |
||
==מקורותיו וסגנון הדרשות של המדרש== |
==מקורותיו וסגנון הדרשות של המדרש== |
||
גרסה מ־13:32, 6 בנובמבר 2012
שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזית על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא מדרש ארץ ישראלי על מגילת שיר השירים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם.
זמנו ומקומו
שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים [1]הכוללים גם את בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית. בראש המדרש באות חמש פתיחתות. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר.
מקורותיו וסגנון הדרשות של המדרש
המדרש כולל חומר רב מהספרות התלמודית שקדמה לו: עורך שיר השירים רבה משתמש במדרשי התנאים, בתלמוד הירושלמי בבראשית רבה ובויקרא רבה. מדרש זה, ככל החיבורים התלמודיים הקדומים, אין לו מחבר יחיד והוא יצירה קיבוצית הכוללת דרשות מתקופות שונות שצביונו הסופי ניתן לו על ידי העורך האחרון של הקובץ שבידינו.
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין כנסת ישראל. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, נדודי בני ישראל במדבר, מתן תורה, המשכן, בית המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ואחרית הימים. לדעת שאול ליברמן כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.
מהדורות החיבור
מהדורות הדפוס השונות של מדרש זה נובעות כולן ממהדורת הדפוס הראשונה.[2] קיימת גם מהדורה אלקטרונית של האקדמיה ללשון העברית "מאגרים" המבוססת על כתב יד וטיקן 76. סיכום עדכני על מחקר המדרש מצוי בעבודת הדוקטור של תמר קדרי.[3] קדרי עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת מהדורה מדעית [4] ובמסגרת פעילות זו התקין אליעזר טרייטל סינופסיס של כל כתבי יד של החיבור שיועלה בקרוב במפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי אלעזר גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת שלמה בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת שניאור זלמן שכטר, קיימברידג' 1896.
- ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.
- ^ תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.
- ^ ראו כאן