ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי ט"ז בניסן ה'תשפ"ד - 24 באפריל 2024 חול המועד פסח, ובגולה: יום טוב שני של גלויות יום הולדת לניר ודל (Nirvadel) שיחה יום נהדר לכולם מחר, י"ז בניסן - 25 באפריל יום הולדת לאברהם אמיר • שיחה מחרתיים, י"ח בניסן - 26 באפריל יום הולדת לתומר Bear - שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת לועזי (חוגג בעברי) למבריקון - השאירו פידבק! 📞 יום הולדת להתו השמיני • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

ערך: אליפות ישראל במשחקי מחשב 2012

אהלן כולם
אשמח אם תביעו דעה על הערך החדש שאני כותב: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Winzard/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C אודה לכם אם תשאירו הערות בדף השיחה. אם זהו לא המקום המתאים, אנא הפנו אותי למקום המתאים :). ערב טוב Winzard - שיחה 22:22, 13 באוקטובר 2012 (IST)

יש לפנות לויקיפדיה:ביקורת עמיתים, אגב הטיוטה נראית טוב. --הפועל אימפריה - שיחה 21:06, 16 באוקטובר 2012 (IST)

שמעון פרס על "נתיבי איילון" ב-1973

מצאתי קטע מראיון שנערך עם שר התחבורה שמעון פרס. הדבר המדהים הוא החזון שלו. יש שם תמונה עתידית (שב-1973 נראתה עתידנית לחלוטין עד כדי גיחוך) של תל אביב עטורת המחלפים (כפי שאנו מכירים אותה כיום), פרס מדבר גם על הרכבת שתסע לבאר שבע בשלושת-רבעי-שעה ועל התפלת מי ים. מרתק, האיש חשב קדימה עשרות שנים. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:12, 18 באוקטובר 2012 (IST)

יותר משהוא חשב קדימה, הוא לא הצליח לישם את מה שהוא ראה בחזונו אלא לאחר יותר משני עשורים. -יונה בנדלאק - שיחה 07:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)

צריך לחשוב קדימה, ואז להתחיל ליישם - גם אם דברים לוקחים הרבה זמן. מי היה מאמין לפני שבע שנים שוויקיפדיה העברית תעבור את כל האנציקלופדיות בעברית גם יחד? וגם כיום אפשר לאמר שחסרים לנו עוד 3.5 מיליון ערכים לפחות - כמות ערכים שייקח לנו בקצב הכתיבה הנוכחי 300 שנה לכתוב. דרור - שיחה 09:35, 18 באוקטובר 2012 (IST)

לא, הם לא מכירים אותך...

תהייה: אלו משתמשים מכירים אותי? ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 16:04, 19 באוקטובר 2012 (IST)

לאו דווקא כאלה שיודעים מי אני כי אמרתי להם...

אני יודע באיזו ישיבה למדת (לא כל כך קשה לנחש...). החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 19:55, 21 באוקטובר 2012 (IST)

מצאתי תמונה הולמת

לערך "כמי שכפאו שד".

תמונה הולמת לערך

איתן - שיחה 07:13, 20 באוקטובר 2012 (IST)

ולמען הסר ספק, התכוונתי לכך שהם נראים כאילו עוד שנייה היו סוטרים אחד לשני, ולא סטירות בנוסח הרב עובדיה. איתן - שיחה 11:19, 20 באוקטובר 2012 (IST)

 אהבתי • חיים 7 • (שיחה) • ד' בחשוון ה'תשע"ג • 20:29, 20 באוקטובר 2012 (IST)

 לא אהבתי TZivyA • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ג 21:37, 20 באוקטובר 2012 (IST)

אז עכשיו דבר המומחה איתן - שיחה 00:05, 21 באוקטובר 2012 (IST)

כתבה על תחרות צילום ויקיפדיה במקווה ישראל

כתבה על פרויקט WLM תשודר היום (יום ראשון) בחדשות HOT 18:30 בערוץ 3
ותעלה לעמוד המהדורה מחר https://www.facebook.com/hot3news - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:45, 21 באוקטובר 2012 (IST)

ערב לזכרו של ישראל קרול ז"ל

אנחנו בספרייה הלאומית עורכים ערב לזכרו של ישראל קרול ז"ל. לפי הצעתה של חנה, אני מפרסם גם כאן: האם מישהו שהיה קרוב לישראל רוצה לדבר בערב הזה כמה מילים לזכרו? לא צריך להכין נאומים, ודווקא אנקטודות מעניינות מפעילותו בויקיפדיה (שיאירו גם את ויקיפדיה העברית עצמה) נראות לי יותר מתאימות, אבל אנחנו לא מגבילים... בקיצור, אם מישהו רוצה להרים את הכפפה אני אשמח מאוד לדעת ולצרפו לתכנית. אני בטוח שחבריו הרבים של ישראל בספרייה ומחוצה לה ישמחו לשמוע גם על צד זה מפועליו הרבים NLIGuy - שיחה 07:58, 24 באוקטובר 2012 (IST)

בס"ד כל הכבוד לכם! ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:44, 29 באוקטובר 2012 (IST)

שוב איום על חופש המידע באיטליה

הפרלמנט האיטלקי דן היום בהצעה שתגביל את חופש המידע וצפוי/עלול לפגוע גם בויקיפדיה (לפחות האיטלקית). דוברי האיטלקית שבינינו יכולים להצטרף לit:Wikipedia:Bar/Discussioni/Oggi il Senato vota su diffamazione e diritto all'oblio. למי שיש השפעה על חבר או חברי סנאט איטלקיים, זה הזמן להפעיל את השפעתכם. -יונה בנדלאק - שיחה 08:59, 25 באוקטובר 2012 (IST)

אולי תדבר עם פיאמה נירנשטיין? ‏עמיחי • שיחה 16:24, 25 באוקטובר 2012 (IST)

הציור השבועי לילד

אולי אתם, ילדים, תגלו להיכן נעלם שר החינוך? רדיומן - שיחה 15:02, 25 באוקטובר 2012 (IST)

פסגת גועל הנפש בפרסומת

מעולם לא היו לי ציפיות גבוהות (או ציפיות בכלל) מעולם הפרסומות. ברובן המוחלט הן אידיוטיות, מעצבנות או מעליבות את האינטליגנציה של הצופה/מאזין. אבל נדמה לי שאת שיא האטימות וחוסר הטעם יש להעניק לפרסומת של אלדן - אנשים שואלים שאלה, בדרך כלל שאלה בעלת תוכן אמוציונלי מודגש (אישה שואלת בבכי את בן זוגה אם הוא בכלל אוהב אותה, אישה שואלת בדאגה את הרופא אם המצב חמור לדעתו, גבר שואל את בת זוגו "נו, איך הייתי?" והנשאלים עונים, בזחיחות דעת ובאטימות מוחלטת לרגשות השואל "כמה עלה לי הרכב? בשמחה אגיד לך"... (כי המחירים בחברת הרכב הזאת הם כאלה, שתרצה להשוויץ בהם, לדעת המפרסמים). מה שברור לי, לו הייתי שוקלת קניית מכונית, זה המקום האחרון שהייתי קונה בו.שלומית קדם - שיחה 18:44, 25 באוקטובר 2012 (IST)

• Like ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:09, 26 באוקטובר 2012 (IST)
• כ"כ לא. פרסומת נהדרת. ~Zits

באמת? נסה להציב את עצמך במקום אחד מהשואלים בגרסאות השונות ונראה אם גם אז תחשוב שזו פרסומת נהדרת.שלומית קדם - שיחה 09:01, 2 בנובמבר 2012 (IST)

יוחנן וולך

וולך הוא בוגר בית הספר הריאלי, שממנו יצאו כמה וכמה בוגרים מפורסמים כמו אמנון ליפקין שחק ומתן וילנאי. עד היום חשבתי שעזר וייצמן הוא הבוגר המפורסם ביותר. מישהו יכול להסביר את הפופולריות הזו בוויקיפדיה? איתן - שיחה 21:01, 26 באוקטובר 2012 (IST)

קרא את דף השיחה. פשוט מישהו (כנראה זה שכתב את שיר התהילה בוויקי העברית שצונזר מעט) הלך וכתב ערכים עליו בכל הוויקיפדיות.אודי - שיחה 21:11, 26 באוקטובר 2012 (IST)

תוכנה לניתוח תחבירי

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#תוכנה לניתוח תחבירי
. ‏ישרון • שיחה 23:39, 28 באוקטובר 2012 (IST)

בעיית הפליטים הנעלמים

בקרבת צפת היו שני כפרים בשם דהריה: דהריה תחתא ודהריה פוקא. בעוד אדוארד רובינסון מכיר את שניהם וכך גם הספר חבת ירושלים ומונטפיורי[1], עמ' 76, המקורות במאה ה-20 אינם מאזכרים יותר את דהריה אד-פוקא, שכן כל אדמותיה נמכרו ליהודים, ועליה הוקמה ביריה. עובדות אלו, שאני מקווה שאיני טועה בהם, לא מנעו מPalestine Remembered להעריך שמהכפר יש נכון לשנת 1998 כ-2493 פליטים. יושרם האינטלקטואלי של עורכי האתר לא הרשה להם לעוות את הנתונים, כמובן, ועל כן, שימו לב לבעלות על אדמות הכפר בשנת 1945 - 15,997 דונם של יהודים ו-307 דונם אדמות ציבוריות בלתי ניתנות לעיבוד. אמנם, פטור בלא כלום אי אפשר, אז האדמה הציבורית נרשמה כשייכת לערבים, שיהנו. הכפר Completely ethnically cleansed, עד כדי כך שאנשי האתר לא הצליחו למצוא אותו (הוא היה מצפון לצפת, ראו Ancient Sites in Galilee: A Toponymic Gazetteer, עמוד 112, סעיף 44) ומיקמו אותו 3 קילומטר דרומית לצפת. למרות שהם מעריכים שבכפר היו 408 איש בשנת 1948 ו-2493 פליטים בשנת 1998 אין להם אפילו אדם אחד שנרשם כיוצא הכפר ואף לא מאמר אחד על הכפר. לפחות יש 5 או 6 תמונות של ערימת אבנים איפשהו. עדירל - שיחה 01:41, 29 באוקטובר 2012 (IST)

אפשר לשער שכמו כפרים אחרים, האדמות היו שייכים לאפנדים שהחכירו אותה לפלאחים אריסים שעיבדו אותה. בשלב מסויים מכרו האפנדים את האדמה לציונים, ואלה סילקו את הפלאחים מהאדמה. יוסאריאן • שיחה 08:24, 29 באוקטובר 2012 (IST)

בהחלט. רק שאנשי הזיכרון טעו וחשבו שהכפר היה קיים ב-1948, בלבלו קצת נתונים על דהריה תחתא ולא שמו לב שהכפר חדל להתקיים עשרות שנים קודם לכן וכבר לא נספר במפקדי 1922, 1931. טעויות קורות, אבל משום מה הפעם נעים לצחוק על הטעות הזאת. עדירל - שיחה 08:56, 29 באוקטובר 2012 (IST)

אני לא בטוח שהאתר מתחייב לעסוק רק בפליטי 48', ולא ראיתי שכתוב שם (גם לא ציטטת) משהו לגבי מפקדי 1922 ו-1931. אגב, גם לא כתוב כי האדמות הציבוריות שייכות לערבים, לפחות כרגע כתוב - ערבים-0, יהודים-15,997, ציבורי-307. אולי שינו בעקבות הערתך כאן? היית צריך לתפוס צילומסך. יוסאריאן • שיחה 10:23, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ב-1931 זה לא קיים. ב-1922 אין לי, אבל בארצות הגליל הוא לא מוזכר. הם לא שינו את האתר. יש שתי טבלאות. באחת אדמה ערבית - 0 בשנייה השטח הציבורי נכלל בטור הערבי. עדירל - שיחה 11:38, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ככה ייעשה לפרסומאים מעצבנים

כתבה ב-nrg. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:28, 29 באוקטובר 2012 (IST)

― הועבר מהדף [[ויקיפדיה:מזנון]]

מתקרבים להשלמת המשימה?

בדו"ח טכנולוגי של יוסי גורביץ בכלכליסט "האם ויקיפדיה מתקרבת להשלמה". --אפי ב. • התחברו ל♥ • 08:43, 29 באוקטובר 2012 (IST)

תודה אפי

והנה לעינינו מה שכתוב בכלכליסט:

”בשנים האחרונות, ויקיפדיה מתקשה להשיג עורכים חדשים ולשמור על התלהבותם של הישנים. הסיבות לכך רבות – מהעובדה שוויקיפדיה היא מקום לא ידידותי לנשים, ועד העובדה שאוליגרכיה יבשושית של עורכים ותיקים השתלטה על מה שאמור היה להיות אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך והיא שולטת בה ביד רמה.”

ד"ר יעל ויילר ישראל 09:27, 29 באוקטובר 2012 (IST)

כתוב בעיתון במפורש, כך שזה מוכרח להיות נכון. עוזי ו. - שיחה 09:38, 29 באוקטובר 2012 (IST)

👍 לעוזי. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 09:51, 29 באוקטובר 2012 (IST)

התכוונת 👍 לפרופסור עוזי ו. איתן - שיחה 20:27, 30 באוקטובר 2012 (IST)

מאחר ולא נמצא "קונצנזוס" מדעי שיאשר זאת, הובאו הדברים בעיתון אך כמילים שעשויות להעש/ס/ע/יר את מחשבתנו, עוזי. אין יצוג הולם לנשים במצבת המפעילים והביורקרטים. ועל יבשושיות הס מלזכיר, זה לא בקונצנזוס ד"ר יעל ויילר ישראל 09:49, 29 באוקטובר 2012 (IST)

1. אני חולק על הצורך בייצוג הולם. 2. אני חולק על הטענה שאין ייצוג הולם. חישבת את אחוז הביורוקרטים והמפעילים מבין הויקיפדים המעוניינים בתפקידים האלה, לעומת המספר המקביל עבור ויקיפדיות? 3. אני חולק על המסקנה הרמוזה בטענה שאין ייצוג הולם, שלפיה יש אפליה לרעת ויקיפדיות (ככאלה) בתהליך המינוי. עוזי ו. - שיחה 13:22, 29 באוקטובר 2012 (IST)

en:2003 Mission Accomplished speech! :) ערןב - שיחה 11:49, 29 באוקטובר 2012 (IST)

לדעתי גורביץ יבשושי. נרו יאיר • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ג • 13:31, 29 באוקטובר 2012 (IST)

― סוף העברה

ברור שנדהמתי (מכך שהדיון הועבר לכיכר העיר) וגם הופתעתי מעמדותיו הליברליות והפמיניסטיות כל כך של עוזי. לא רק שצריך ייצוג הולם, אלא שחייבים העדפה מתקנת לנשים בוויקיפדיה בשל היחס הנהדר שהן מקבלות כאן, כנשים, ויפה שעה אחת קודם. באשר לחישוב של "אחוז ה..." - הנתונים הברורים שבידי, וליתר דיוק גם אלו שאינם בידי, הם, שישנן כיום שלוש מפעילות, ואין לי ידיעה על בעלת הרשאות אחרת. שלוש מפעילות מבין 35 מפעילים ו-4 בירוקרטים זה לא ייצוג, זו אפלייה. הערה 3 לא באחריותי, רמזים וסודות הם פרשנות. ואגב, אפלייה כלפי נשים הוטמעה גם אצל נשים, אז כנראה אינני כותבת בקונצנזוס ד"ר יעל ויילר ישראל 15:44, 29 באוקטובר 2012 (IST)

לא לחינם הגדרתי את המונה והמכנה של ההסתברות. המספרים 3 ו-39, בפני עצמם, אינם אומרים כלום; בוודאי שאי אפשר להוכיח מהם אפליה, אלא בדרך של ציור המטרה סביב החץ. עוזי ו. - שיחה 16:05, 29 באוקטובר 2012 (IST)

תלוי באיזה דיסיפלינה בוחנים את הנתונים. אם בני אדם הם קוביות אזי אין קשה לדבר על העדפה מתקנת; אבל אם בוחנים את הנתון שהובא כאן לאחרונה שבוויקי העברית רק 15 אחוז מהפעילים ביותר הן נשים (בשל היחס הנפלא אליהן, ולא חלילה כי הראו להן בכל דרך, שכל דאלים גבר, שדעתן קלה כחמורה ושאתונו של בלעם היא מקסימה עדינה מחייכת ומסבירת פנים אבל ...) באמות מידה אנושיות, אזי 7 אחוז מפעילות מתוך כלל המפעילים והבירוקרטים זו אפליה על גבי אפליה. ד"ר יעל ויילר ישראל 16:47, 29 באוקטובר 2012 (IST)

חישובי פרופורציות ("מבין הויקיפדים המעוניינים בתפקידים האלה") אינם תלויי דיסציפלינה. עוזי ו. - שיחה 16:50, 29 באוקטובר 2012 (IST)

הסיבות לכך שנשים כותבות פחות בוויקיפדיה נידונו כבר רבות. איני חושב שניתן בהכרח לטעון שזה משום שהאווירה כאן תוקפנית, או משום ש"כל דאלים גבר". כבר לפני כשנה וחצי ניסיתי לשכנע את בת הזוג שלי לחבור אלינו, ולהתחיל בתרגומו של סרט שהיא מאוד אוהבת מויקינגליש לוויקי העברית. היא הביעה עניין רעיוני בכתיבת הערך, אך הביעה חוסר ביטחון שתוכל לכתוב ערך ראוי או שתצליח להתמודד בהצלחה עם ממשק הכתיבה. מספר נשים נוספות שאיתן דיברתי על ויקיפדיה הביעו חששות דומים, ומדובר על נשים שאינן מכירות את אופי הקהילה, ואינן בעלות מודעות ל"מאחורי הקלעים" של ויקיפדיה. לא הכל נובע מאפליה דווקא. Botend - שיחה 17:16, 29 באוקטובר 2012 (IST)

זו כמובן טעות להסיק מהעובדה שיש מעט נשים בוויקי שישנה אפליה כלשהי כלפי נשים. מחסור נשים יכול לנבוע (ואכן נובע) מאופין של נשים. דניאל • תרמו ערך 18:52, 29 באוקטובר 2012 (IST)

וכמובן שזו גם שגיאה לשער שממשק כתיבה שנשים היו בונות היה מבריח נשים עוד יותר (הערה תמוהה אופיינית). או במילים אחרות: ממשק כתיבה שנשים בונות מתאים לנשים יותר וממשק שבונים גברים עלול להרתיע נשים; כפי שהחלפת גלגל ברכב תוכננה ליד גברית ולא ליד נשית. ואם נוסיף לכך הבדלים נוספים - אזי יש בעיה - למי שמעוניין בחברה דמוקרטית ופתוחה. זו גם מדיניות העומדות בראש קרן ויקימדיה, אבל ... ד"ר יעל ויילר ישראל 18:56, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ואיך נדע מי בנה את הממשק? פשיטא, יש פחות נשים, ומכאן שהממשק נבנה על-ידי גברים כדי להרחיק אותן. סובב סובב לו הגלגל. עוזי ו. - שיחה 19:15, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ללא שום קשר לנושא הדיון, רציתי להתייחס לשאלתו של פרופסור ו.: "ואיך נדע מי בנה את הממשק?". בפתיח של הדף מיוחד:גרסה מופיעים התורמים העיקריים לתכנת מדיה ויקי, הכוללת כמובן גם את הממשק. בסיום הפסקה מופיע קישור קטן בשם "וגם אחרים", שלחיצה עליו מובילה לרשימה כמעט מלאה של המפתחים. חלק מהשמות מצביעים די בבירור על מין המפתח ("Aaron Schulz" הוא כנראה זכר), וחלקם סתומים משהו ("Happy-melon" למשל). קיפודנחש 20:04, 30 באוקטובר 2012 (IST)

עוזי, הציקלי הוא הטבע, הלינארי הוא רוח האדם, נתפשר על ספירלה. הגלגל אינו גזרה משמים והיכולת שלנו היא לתקן עולם, אולי לא בבת אחת אבל קמעא קמעא. ומלבד זאת, השיחה איתך נעימה לי :) ד"ר יעל ויילר ישראל 19:35, 29 באוקטובר 2012 (IST)

מי שבנה את הממשק לא התאמץ מספיק, כנראה. עדירל - שיחה 19:24, 29 באוקטובר 2012 (IST)

כמה משמח למצוא הסכמה עם עדירל. לאחר הסכמה במזנון על המחויבות לתוכן שאינו תלוי מצאי אינטרנטי. ד"ר יעל ויילר ישראל 19:35, 29 באוקטובר 2012 (IST)

לא ראיתי מישהו משער דבר כזה, אבל אם מישהו אכן שיער הוא טעה. דניאל • תרמו ערך 19:13, 29 באוקטובר 2012 (IST)

גם ממשק הכתיבה של ויקיפדיה מתאים לגברים בלבד? ויקיפדיה גם נוסדה על ידי גברים אם כך כבר מהשורש לנשים אין מה לחפש פה? אולי על הנשים להקים אנציקלופדיה משלהן שכל פרט בה יהיה על ידי נשים כדי שגברים לא יחללו אותו, חלילה, עם תפיסה גברית הפונה לגברים? ואולי כיון שגם אנציקלופדיה אחרי הכל היא המצאה גברית, ונגזר על נשים להימנע מכתיבה בוויקיפדיה?

יש גבול לכמה רחוק אפשר ללכת עם הנושא הזה, חשוב להביא עורכות חדשות, נחמד יהיה לדעת איך לשכנע אותן להצטרף, נשמעה טענה שיש בעיה בשיח של ויקיפדיה שמבריחה נשים אבל היא בהחלט לא מסבירה את הפער בין האחוזים (לדעתי זה הפוך, מעט נשים מגיעות אז השיח לא כל כך נשי), אבל לא צריך לייסר ולהתייסר כל הזמן במחשבה שהוויקיפדים חוטאים בשוביניזם גברי, עמוק ומרושע, מי שיש לה/לו פתרון שיציע. בברכה, ‏ישרון • שיחה 19:36, 29 באוקטובר 2012 (IST)

דווקא לשיטתך, אם יש הבדלים מובהקים בין גברים ונשים אפילו בדברים כמו הממשק המועדף, האם לא סביר שיש הבדל גם בנטיה לפעילות אינטלקטואלית וחברתית אחרת (כגון כתיבה בויקיפדיה)? ואם כן, אין מה לתקן: זה בטבע שלהן. עוזי ו. - שיחה 09:29, 30 באוקטובר 2012 (IST)

הכתבה הזאת מראה כמה הכותב פשוט לא מכיר את ויקיפדיה. בכל מה שקשור לעולם שמחוץ לאירופה וישראל מצבנו בכלל לא טוב. אני נתקלתי במחסור קיצוני מאוד בערכים בנושא הבודהיזם (למשל), ואפשר לתת עוד מאות נושאים כאלה. אני בספק אם גם החימשים שלנו יזכו לראות התקרבות כלשהי למצב המתואר בכתבה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:48, 29 באוקטובר 2012 (IST)

לדעתי, הוא כותב על ויקיפדיה באנגלית. בעברית המצב באמת מחפיר בהרבה תחומים. אפילו ביהדות - רק השוו את התוכן של פרשת השבוע בין הויקיפדיות... (ואגב, כפראפרזה על דברי איינשטיין: הויקיפדיה של החימשים שלנו כנראה תהיה שוב ציורי מערות...) Doronve - שיחה 16:29, 29 באוקטובר 2012 (IST)

נו, אם ככה זה יותר מובן במיוחד כשלקוחים בחשבון שהם כותבים על כל מה שזז (וגם על כל מה שלא זז). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:23, 29 באוקטובר 2012 (IST)

ברור שההתייחסות לעניין השלמת המשימה היא לויקי האנגלית. לנו יש עוד דרך ארוכה מאוד. נגיע למיליון ערכים רק בעוד כ- 57 שנה, בקצב הכתיבה הנוכחי. ברור שרצוי שיהיו לנו עוד נשים כותבות, אבל בשביל זה צריך אווירה יותר נוחה לכתיבה. אגסי - שיחה 20:51, 29 באוקטובר 2012 (IST)

צריך פחות עורכים ופחות ערכים. אנחנו צריכים תקן ערכים ישנים שנכתבו כלאחר יד ולהשקיע יותר בכתיבת ערכים. הגיע הזמן שאנשים יתחילו להשקיע עשר-עשרים שעות נטו בממוצע בכתיבת ערך, במקום עשר-עשרים דקות. צריך להבין היטב בנושא שכותבים עליו, לעבור על כל מילה וכל משפט ולבדוק אותם במקורות אמינים, להגיה את הערך שוב ושוב. אם יש צורך ולא מבינים - צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע.

אני כמעט אף פעם לא קורא כתבות שמתפרסמות על ויקיפדיה בעיתון. בדרך-כלל הן לא נותנות לי תובנות חדשות, אלא הן בבחינת בזבוז זמן שבמקומה אני יכול לקרוא ביקורת ספרות מעניינת או חדשה על מדע. גם לא מעניין אותי ואני לא מתפעל כלל אם מראיינים ויקיפד בעיתון, ברדיו או בטלוויזיה. אני יכול לשוחח עם אותו הוויקיפד באופן אישי ומעמיק ולהגיע איתו לתובנות הרבה יותר מעניינות ממה שמצליח אותו עיתונאי שמחפש אייטם. צחי לרנר - שיחה 08:32, 31 באוקטובר 2012 (IST)

צחי לרנר, הבקשה שלך שאנשים יתחילו להשקיע עשר-עשרים שעות נטו בממוצע בכתיבת ערך, מנוגדת לכל השיטה הויקיפדית. השיטה הויקיפדית גורסת שיתוף פעולה ובנייה הדרגתית. מה שניתן לאמר זה שגיע הזמן שאנשים ייכנסו ויערכו ערכים ישנים (שלהם ושל אחרים) יתקנו ויוסיפו נדבכים חדשים. אולם מכיוון שאנחנו כל כך בתחילת העבודה אפשר פשוט לאמר שכל אחד יתרום היכן שהוא רוצה, כשנגיע למצב בו נוכל לדבר על תחומים שמכוסים וצורך לרכז מאמץ, נוכל לדבר על הנחיות לכותבים. בינתיים אנחנו כל כך רחוקים, שרק צריך להתקדם צעד ועוד צעד, והכי טוב שכל אחד יתרום איך שמתאים לו. עדירל - שיחה 09:55, 31 באוקטובר 2012 (IST)

ועכשיו - רשת חברתית הפונה לנשים בלבד. ‏עמיחי • שיחה 11:37, 1 בנובמבר 2012 (IST)

היישומון של האקדמיה ללשון

• כתבה באתר ynet. צחי לרנר - שיחה 20:59, 30 באוקטובר 2012 (IST)

20 מיליארד דולר נזק - האם אין מי שמרוויחים?

אני כלכלן קטן ביותר, ואני רוצה להבין משהו. דווח שההרס של הסופה המפלצתית בארה"ב גרמה עד כה לנזקים של 20 מיליארד דולר. ואני מתקשה להבין את החשבון: הרי, בסופו של דבר, הכל ישוקם. האם סכום זה לא אמור לחזור לכיסם של האמריקאים עצמם. 89.139.51.223 22:19, 30 באוקטובר 2012 (IST)

אלמלא הנזק, היו האמריקאים משקיעים את מרצם ביצירת הון נוסף. מי שגר בדירת שלושה חדרים, למשל, היה עובר לדירת ארבעה חדרים. כעת עליו להשקיע אותו מאמץ רק כדי לשקם את דירת שלושת החדרים שלו. דוד שי - שיחה 22:57, 30 באוקטובר 2012 (IST)

זכור לי במעורפל משיעור היסטוריה שמלחמת העולם השנייה עזרה לארצות הברית להשתקם מהמשבר הכלכלי או משהו כזה. אז אולי זה לא מופקע. TZivyA • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ג 23:28, 30 באוקטובר 2012 (IST)

כן, בתקופה שקדמה לכניסתה למלחמה היא מכרה לארצות שכבר נלחמו וצברה זהב ונכסים רבים. במלחמה לא הרוויחה, אך הפסידה פחות מהארצות בהן השתוללה המלחמה על אדמותיהן. בברכה. ליש - שיחה 23:32, 30 באוקטובר 2012 (IST)

אכן, וכשכתבתי את הדברים חשבתי על השיקום של אירופה ההרוסה לאחר מלחמת העולם השנייה וכדברי צביה. וכדי לחדד את דבריי אחשוב בקטן ואעלה את הטיעון הבא: נניח שאני זגג, ועתה לאור הסופה המפעל שלי יצטרך לגייס עובדים נוספים ואולי נצטרך לעבוד בשתי משמרות. אם כן, מה שהשכן שלי הפסיד אני מרוויח. יוצא אפוא שהכסף הולך מכיס אחד לכיס אחר. לא כן? 89.139.51.223 23:36, 30 באוקטובר 2012 (IST)

כן, ובגדול זה מצב לא יצרני כי זה משחק סכום אפס. בטווח הקצר למשל חברות הביטוח תפסדנה מיליארדים, בעוד שספקים של חומרי בניין ותשתיות יראו עלייה במכירות. יש גם פגיעה בתיירות שלא יהיה עליה פיצוי (וממנה ירוויחו מדינות אחרות שהתיירים יגיעו אליהן, או אם אנשים פשוט לא יתיירו, וכך הם "ירוויחו" את עלות הטיול שאחרת היו מוציאים). 77.126.201.211 23:43, 30 באוקטובר 2012 (IST)

כלל הרכוש של ארצות הברית, נכסים, תשתיות וכו' הצטמק כתוצאה מהסופה. זה מה שקורה באסונות ובמלחמות - הפסדים. אולם, גם כשהמדינה מפסידה יש מי שמרוויח מכך, לדוגמה יצרני הנשק בעת מלחמה, אך מדובר במעטים שמרוויחים מול רבים שמפסידים ובמאזן הכולל יש הפסד. בברכה. ליש - שיחה 23:49, 30 באוקטובר 2012 (IST)

תחשבו על זה כך: מי שמועסק בשיפוץ הנזקים היה יכול באותו זמן לבנות מבנים חדשים. חלק מהנזקים הם סחורות מיובאות. יש גם אובדן מסוים בייצור. בפועל בחישוב הנזקים מכניסים גם דברים אחרים שאולי אינם רלבנטיים איתן - שיחה 19:57, 31 באוקטובר 2012 (IST)

לכאורה ניתן לאמר - היחיד שהפסיד זה חברות ביטוח - אבל זה לא נכון. כולם מפסידים. אלמלא האסון היו חברות הביטוח משקיעות את הכסף (נותנות הלוואות, או משקיעות בבורסה) וכך הכסף היה מקדם את הכלכלה. עכשיו - אחרי הסופה - מי שאין לו ביטוח - מפסיד כמובן, ומי שיש לו מקבל פיצוי חלקי (תמיד יש השתתפות עצמית), ולבטח לא מרוויח, אבל בנתיים נרשמה לו אירוע בגיליון ההיסטוריה שלו ושנה לאחר מכן חברת הביטוח לא תמכור לו ביטוח, או תמכור לו בפרמיה (דמי ביטוח) יותר גבוהים, גם כדי להפחית את הפסדיה וגם כי לרוב יש 70 - 90% ביטוח משנה (חברת הביטוח מבטחת את עצמה בחברת ביטוח אחרת באירופה, ודמי הביטוח האלה עולים בעקבות האסון). אגב - כך זה גם יגרום הפסדים. האם ידעתם שבגלל הצונאמי שהיה באסיה ובניו זילנד והשטפונות בתאילנד שהיו בשנתיים האחרונות דמי הביטוח בישראל עלו בכ-5%? גם הסופה הזו, שתגרום הפסדים למבטחי משנה באירופה, תגרום לעליית ביטוחי הדירות בישראל בשנה הבאה.

גילוי נאות - אני עובד בחברת ביטוח ומרצה במכללה על ביטוח וניהול סיכונים. דרור - שיחה 09:43, 1 בנובמבר 2012 (IST)

כתבת: "אלמלא האסון היו חברות הביטוח משקיעות את הכסף (נותנות הלוואות, או משקיעות בבורסה) וכך הכסף היה מקדם את הכלכלה..." איך אנו יודעים ש"הכסף היה מקדם את הכלכלה" אולי הוא היה מקדם עוד איזה בועה פיננסית כדוגמת הסאבפריים? אבל עתה הכסף ילך למטרות של ממש שיקום תשתיות וכיוצא בזה ופחות לשטויות. מה דעתך? 93.173.147.141 23:36, 1 בנובמבר 2012 (IST)

לרוב אני לא נוהג לענות לאנונימיים, אבל הפעם אחרוג ואענה. אקח דוגמא מהשוק הישראלי. שוק הביטוח בישראל בשנת 2011 היה 9.11% מהתמ"ג. מדובר בכסף שבחלקו מושקע ומשמש בסיס להשקעות אחרות. האם 10% מהתמ"ג בישראל הם בועה? דרור - שיחה 09:05, 4 בנובמבר 2012 (IST)

לבעיית הניטור

השחתה של הערך החשוב מפלגת ש"ס ששרדה יותר משש שעות. דוד שי - שיחה 19:09, 1 בנובמבר 2012 (IST)

השחתה בוטה של הערך החשוב וקטור יחידה שרדה 9 שעות. דניאל • תרמו ערך 19:17, 1 בנובמבר 2012 (IST)

בצהריים עובדים, לומדים, או אוכלים. היה נחמד לו העריכה לאנונימים הייתה נחסמת בשעה שאין נוכחות של מינימום של מנטרים/מפעילים. אמנם "האנציקלופדיה החופשית" הייתה הופכת ל"האנציקלופדיה החופשית כשאנו משגיחים", אבל אולי התועלת הייתה עולה על הנזק. Oy • שיחה 19:23, 1 בנובמבר 2012 (IST)

תרומתם של אנונימיים לוויקיפדיה העברית עולה בכמה סדרי גודל על הנזק שגורמים הסוררים שבהם. דניאל • תרמו ערך 19:29, 1 בנובמבר 2012 (IST)

כבר הוצע בעבר לערוך טבלת שעות שמירה של ויקיפדים המתנדבים לשמור בשעה מסויימת. לא ברור מדוע נגוז העניין.

לא הצעתי לחסום אנונימיים לעריכה, אלא באותם זמנים שבהם אין ניטור פעיל. לדעתי זה לא יעלה על יותר מדקות ספורות ביממה, אבל ימנע מכל מיני השחתות להידחק מטה ב"שינויים אחרונים" ולהיוותר כאן שעות, ימים ולפעמים חודשים. בכל מקרה אינני בטוח שהדבר אפשרי מבחינה טכנית. Oy • שיחה 20:33, 1 בנובמבר 2012 (IST)

תרומתם של אנונימיים לוויקיפדיה העברית עולה בכמה סדרי גודל על הנזק שגורמים הסוררים שבהם. לכן אין לחסום אותם כלל בשום נקודת זמן. דניאל • תרמו ערך 20:56, 1 בנובמבר 2012 (IST)

Oy, אני מתפלא עליך. זכור לי שלפני מספר שנים שפכת עלי גופרית כשחשבת שאני דורש יחס שונה לוויקיפדית שפרשה על פני ויקיפדים פעילים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:29, 1 בנובמבר 2012 (IST)

זיכרוני בוגד בי, אבל אם שפכתי עליך גופרית אי-פעם, אני מתנצל. לעיתים אני שופך מים קרים על רעיונות כאלה ואחרים, אבל גופרית?

ולענייננו, הייתי שמח לראות ביסוס מוצק לטענה של דניאל ולפיה: "תרומתם של אנונימיים לוויקיפדיה העברית עולה בכמה סדרי גודל על הנזק שגורמים הסוררים שבהם". האם הטענה הזו נבדקה אי-פעם. איך בכלל משווים בין תרומה לידע לבין השחתה? אינני נוטל כמעט חלק בניטור השחתות, ובפעמים הנדירות שאני עושה זאת, או מעיין בריפרוף בדף בקשות לבדיקה, אני נדהם מגודל המטלה ומשכיחות התופעה. בכל מקרה, כאמור, לא הצעתי לחסום כליל אנונימיים לעריכה, ואפילו לא ברוב שעות היממה, אלא אך ורק באותם פרקי זמן קצרים שבהם אין כאן את אותם מתנדבים העוסקים בעבודה הסיזיפית של ניטור השחתות. Oy • שיחה 07:01, 2 בנובמבר 2012 (IST)

בהערכה סבירה מידי יום יש בערך השחתה אחת ששורדת יותר משעה-שעתיים. פחות ממספר הערכים שנכתבים על ידי אנונימיים באותו יום. בהנחה שכתיבת ערך תועלתה פי כמה מהשחתה שמאריכה לחיות המסקנה ברורה. ודבר נוסף שכדאי לך לבדוק: לחץ על ערך אקראי פעמים רבות ובדוק כל פעם מי כתב את הערך, אנונימי או רשום. זה ייתן לך תחושה טובה כמה תרמו אנונימיים. ניסיון העבר מלמד שכל מגבלה שנגזרת על אנונימיים פוגמת בתפוקה של וויקיפדיה. דניאל • תרמו ערך 11:30, 2 בנובמבר 2012 (IST)

הצעה למנטרים: כשמתחילים לנטר בידקו את השינויים האחרונים עם אפשרות של 'הסתרת עריכות בדוקות', אפשר לקבל רשימה של עד 500 שינויים לא בדוקים. כך אפשר לתפוס השחתות שהספיקו להידחק מטה ברשימה. כדאי לסמן את העריכות התקינות כבדוקות כדי להקל את הבדיקה למנטרים הבאים. בברכה, רחל - שיחה 08:12, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אוסיף על דברי רחל, לטובת אלו שירצו לנסות לנטר לפעמים עריכות לא בדוקות ישנות קצת יותר: אפשר לקבל יותר מ-500 עריכות בדף אחד של "שינויים אחרונים" - עד 5000 עריכות. (אחרי שמקישים מספר כלשהו שאינו 200, מופיע בשורת הכתובת של הדפדפן משהו שנראה בערך כך: "limit=50&". ניתן לערוך את שורת הכתובת של הדפדפן ידנית כדי לקבל מספר כלשהו - המערכת מוכנה להעניק לכם על 5000 עריכות אחרונות אם אינכם בוטים, או עד 50,000 אם אתם כן). בנוסף, או בדומה, ניתן להזין תאריך ושעה לעריכה הראשונה שתופיע: הקישו על התאריך שמופיע אחרי "הצגת שינויים חדשים החל מ", והתאריך והשעה יופיעו בשורת הכתובת בפורמט yyyymmddhhmmss (ארבע ספרות עבור השנה, ואז שתי ספרות עבור כל אחד מ:חודש,יום,שעה,דקה,שנייה). תוכלו לערוך זאת באופן ידני כדי לראות למשל שינויים לא בדוקים מתאריך כלשהו בעבר. המערכת זוכרת ב"שינויים אחרונים" רק 30 יום לאחור (קצת מבלבל, אבל "שינויים אחרונים" שכוללים גם את המידע אם עריכה מסוימת בדוקה או לא, נשמרים בנפרד מהיסטוריית הדף והיסטוריית תרומות המשתמש, להן אין את המגבלה של 30 יום). קיפודנחש 00:24, 3 בנובמבר 2012 (IST)

על הצלחה

• ינקי מרגלית: מבט אחר על יזמות, חדשנות והצלחה. צחי לרנר - שיחה 04:46, 2 בנובמבר 2012 (IST)

שוק הספרים החרדי

• בין קודש לחול: תכירו את הכוח העולה בשוק הספרים החרדי. צחי לרנר - שיחה 00:07, 3 בנובמבר 2012 (IST)

האם הייקית וההשפעה הגרמנית

ברשימת ביקורת על חיבורה של מריון קפלן, מגדר, מעמד ומשפחה: צמיחתה של הבורגנות היהודית בגרמניה הקיסרית, כותבת זהר שביט במוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ, בין השאר, את הדברים הבאים:

הרבה מאוד דפוסי התנהגות, אורחות חיים וערכים שנחשבים "יהודיים", אומצו מן התרבות הבורגנית הגרמנית... העמדת חיי המשפחה במרכז, שנתפשה בדרך כלל כתופעה יהודית מובהקת, היתה למעשה דפוס גרמני שאומץ בהתלהבות על ידי הבורגנות היהודית בשל מעמדה המרכזי בקרב הבורגנות הלא-יהודית.

ולקראת סוף הרשימה היא כותבת כך:

המשפחות היהודיות הבורגניות פיתחו את המודל של משפחה בת שני ילדים, גם כדי להתבדל מן המשפחות היהודיות מרובות הילדים במזרח אירופה וגם כדי להבטיח את העתיד הכלכלי של הילדים.

אכן, הייקים לא קיימו בעצמם את הכתוב: 'עם לבדד ישכון' והתערו בחברה הסובבת. אבל לומר שההעמדת המשפחה במרכז למדו היהודים משכניהם הוא מוגזם למדי. וכי כיצד ניתן להוכיח את נכונותה של טענה זו? הטיעון המופיע בפסקה השנייה הוא מוזר ומגוחך. חשבו בבקשה על המשפט הבא: "התל אביבים בני ימינו מקיימים את המודל של משפחה בת שני ילדים גם כדי להתבדל מן המשפחות החרדיות מרובות הילדים בבני ברק." נראה לכם?

הקיצער: לא אהבתי את הכתבה ולא את נימתה.89.139.129.4 23:58, 3 בנובמבר 2012 (IST)

אולי לא אהבת אותה כי היא חותרת תחת מיתוסים מוכרים, ומציעה נקודת מבט רעננה. אני לא יודע דבר לגבי מוסד המשפחה ומעמדו, והמקומות מהם אומצה הגישה שנחשבת "יהודית", אבל שווה לבדוק באופן יותר מעמיק.

סתם הזכיר לי - חלק לא זניח של האוכל שנחשב מסורתי-חגיגי-יהודי הוא אוכל גרמני טיפוסי - קניידלך, לאטקס, סופגניות ואחרים. יוסאריאן • שיחה 08:02, 4 בנובמבר 2012 (IST)

אני בעצמי אאוטסיידר לא קטן ונמשך ל'מורדים' ול'מרידות' במוסכמות. אבל לומר שהייקים קיימו את המודל של משפחה בת שני ילדים כדי להתבדל מהאוסט יודן הוא מופרך ומוגזם. 93.172.57.83 08:59, 4 בנובמבר 2012 (IST)

אין לי שום מושג בנושא, אבל אפילו היא כתבה "גם". לסוציולוגים הפתרונים. יוסאריאן • שיחה 14:02, 4 בנובמבר 2012 (IST)

אינני בקיאה בנושא וודאי לא חקרתי אותו, אבל אם לקחת את שאול ויוהאנה של נעמי פרנקל כמודל למשפחה יהודית-גרמנית בורגנית ועשירה, לעומת מודל האוסט-יודן, הרי במשפחת התעשיינים העשירה והמתבוללת של יוהנה יש שבעה ילדים (בהם צמד תאומות) ואילו שאול, בן המהגרים העני מפולין, הוא בן יחיד, וגם דודו פיליפ הוא אחיה היחיד של אמו. מה המסקנה? שלומית קדם - שיחה 15:12, 4 בנובמבר 2012 (IST)

מסקנה אפשרית אחת היא שאסור להסיק מסקנות מאנקדוטות; בוודאי לא מאנקדוטות ספרותיות, שהרי ידוע שסופרים אינם מחוייבים לתאר מקרים מייצגים. עוזי ו. - שיחה 15:35, 4 בנובמבר 2012 (IST)

עוזי, בדרך כלל זו מסקנה נכונה, אבל במקרה הזה, סיפורה של יוהאנה לוי הוא סיפורה האוטוביוגרפי של נעמי פרנקל ומשפחתה. ראה בערך. קשה לי להבין, איך מי שגדלה בצל עליית השלטון הנאצי, ההיטלר יוגנד והחולצות החומות נעשתה ימנית קיצונית כל כך במשך השנים, אבל זו סוגיה אחרת שאין מקומה כאן.שלומית קדם - שיחה 22:17, 4 בנובמבר 2012 (IST)

כאן היו הבלים ושטויות מבית מדרשו של טרול האנציקלופדיסט.

אינני יודעת מי את/ה, אלמוני/ת, אבל אינני רואה את עצמי כנשמה טועה וגם לא תועה. מי שנשאר תקוע באותו מקום זה אלפיים שנה ולא נתן דעתו על השינויים שהתחוללו בינתיים בעולם הוא מקרה פתטי, וכמי שלא הגיע עדיין אל ההווה, ודאי לא ישרטט לנו את העתיד, לפחות לא עתיד כזה שהייתי רוצה להיות חלק ממנו. אכן, האליטות, הישנות והחדשות גם יחד, הן אלה הרואות נכוחה. נעמי פרנקל ובני שבטה יכולים להמשיך לאותת במשואות מגבעה אל גבעה. אנחנו מעדיפים לחיות במאה ה-21.שלומית קדם - שיחה 19:20, 6 בנובמבר 2012 (IST)

הכצעקתה ?

יש ילדים רעבים בישראל. צחי לרנר - שיחה 00:10, 4 בנובמבר 2012 (IST)

ייתכן שיש באמת ילדים רעבים בישראל וברור שיש הרבה מה לתקן בשיטה הכלכלית, כולל הפחתת יוקר המחיה, אבל אחד הגורמים העיקריים לתת-תזונה אצל ילדים (לאו דווקא רעב) הוא חוסר ידיעה או חוסר רצון של אמהות לטרוח בקנייה ובישול של מזון ביתי טוב, בריא ולא יקר. עדשים, שעועית, אפונה או חומוס זולים, מזינים ובריאים, אבל דורשים כמובן טרחה מסוימת. גם אורז פשוט איננו יקר, ואומרים שגם בבשר יש חלקים זולים ומתאימים למאכל אדם (מבחינתי בשר נועד לכלבים וחתולים, אבל זו נקודת ראות של צמחונית.), אבל כשמעדיפים לקנות במקום זה ממרח שוקולד השחר (לפי עדויות המשפחות עצמן) ופיתות, ייתכן שהילדים לא יהיו רעבים אבל יגיעו לתת-תזונה בגלל העדר יסודות חשובים וגיוון הכרחי במזונותיהם. בשנות ה-50' ואולי גם ה-60' היו מדריכות בישול מתנדבות של ויצ"ו ובתוכניות הרדיו ובעיתונות הדריכו נשים איך לבשל ארוחות טובות, זולות ומזינות. מה קרה ליזומות האלה? היום מעמידים לנו כל מיני שפים מגוחכים בתוכניות בישול פלצניות ומלמדים את הצופים איך להכין מאכלים מורכבים ויקרים בנוסח איזו מסעדה יוקרתית כזו או אחרת, תוך הקפדה על כל שלב במסע המפרך, ומי שאיננו יכול או רוצה להתחרות, שיסתפק בפיתה וממרח שוקולד כדי לסתום את הפה לילד הנודניק. קצת רצון ונכונות להקדיש זמן, עבודה ומעט תכנון יכולים לצמצם מאד את הבעיה, גם אם לא לפתור אותה לחלוטין. כמו כן, ארוחות חמות בבית הספר יכולות להיות פיתרון מצוין, בתנאי שיהיו התנאים המתאימים לכך והאנשים הנכונים לדאוג לתוכן. אחרת יאכלו גם שם ג'אנק פוד בתנאים מחפירים ויקבלו קלקול קיבה.שלומית קדם - שיחה 15:37, 4 בנובמבר 2012 (IST)

הנתונים האלו הם סקר גס (או שקר גס) של אינטרסנטים. עורך הסקר מציין את התוצאה הרצויה: " אני רואה חשיבות רבה בהגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה" ואז מספר לנו על סקר שמחזק את תוצאה אותה הוא רוצה [2]. השאלות בסקר מבוססות על תחושה סובייקטיבית ולפי הדוגמאות כלל אינן בודקות האם יש מספיק אוכל, אלא האם יש מספיק כסף [3]. למשל, העובדה שלא היה מספיק כסף לעוד אוכל אינו אומר דבר האם היה להם אוכל, שכן הם בוודאי קיבלו אוכל מעמותה. הרמב"ם כותב: [4] " מעולם לא ראינו ולא שמענו, בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה; אבל התמחוי, יש מקומות שנהגו בו ויש מקומות שלא נהגו בו. והמנהג הפשוט היום, שיהיו גבאי הקופה מחזרין בכל יום ומחלקין מערב שבת לערב שבת." ואנחנו יכולים לאמר בבטחון גמור לגבי המגזר היהודי כולו מחרדים ועד חסרי דת שנספחו ליהודים שאין שום אפשרות שאדם יבקש אוכל ולא יוצף באופן מיידי בכמות אוכל שתעבור את הצרכים שלו. הפרסום המעוות הזה הוא יריקה בפרצוף של אלפי מתנדבים (ומעבר לכך תורמים) שנותנים כסף ואוכל אוספים ומחלקים אותו. עדירל - שיחה 16:11, 4 בנובמבר 2012 (IST)

נזכיר שוב את הבדיחה השחוקה על סטטיסטיקאי שטבע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 10 ס"מ. למעלה מחצי מילדי ירושלים הם חרדים וערבים (סליחה על ההצמדה, אבל יש להם הרבה מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים) שמהווים תת-כלכלה בתוך הכלכלה הכללית. החיים ב(חלקים גדולים ב)ציבור החרדי והערבי זולים הרבה יותר ומועטי מותרות. יש משפחות בציבור החרדי והערבי שמרוויחות 1000 ש"ח בחודש לנפש ולא מרגישות שהן חיות הרבה מתחת לקו העוני הדמיוני (אגב, גם אני חי מתחת לקו הדמיוני וחיי טובים ומאושרים, תודה ששאלתם). החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 23:00, 4 בנובמבר 2012 (IST)

חבלן יקר, כתבת: "סליחה על ההצמדה". ממי אתה מבקש סליחה מהחרדים או מהערבים? 93.172.9.229 20:43, 5 בנובמבר 2012 (IST)

עדירל, בדבריך חסרה התייחסות לשתי בעיות נוקבות ואמיתיות: ראשית, בכל חג, ובעיקר לפני פסח, נושאים ראשי העמותות את קולם וזועקים מרה, שהתרומות אינן מספיקות ומנות האוכל לחלוקה נגמרות בעוד קהל הנצרכים צובא על דלתותיהם. שנית, אינך מתייחס לנזק, שהכורח לבקש נדבות אוכל מעולל לנפשו של אדם גאה. קבצנות משפילה בני אדם ושוברת את רוחם. לו הייתה יוזמה לסייע לאנשים בצורה מכובדת, לתת להם חכה במקום דגים, אפשר היה להגשים שתי מטרות בצורה טובה וראויה. לא אתפלא, אם יש רעבים אמיתיים, שמתחבאים בכלימה בבתיהם ומעדיפים לרעוב באין רואה מאשר לפנות לבתי תמחוי ולבקשת תרומות מזון. זכורה גם אותה אישה, שהופיעה לפני שנים אחדות באמצעי התקשורת וסיפרה ללא שמץ בושה, איך היא יוצאת מדי בוקר במכוניתה (!) לחזר על פתחי העמותות השונות ולאסוף מהן מנות מזון. היא גם טענה על חוסר הגיוון בתרומות האוכל. גם בתה המפוטמת הצטלמה עם חתול מפוטם לא פחות בזרועותיה. תהיתי אז ועודני תוהה, מדוע לא השתמשה במכוניתה לעבודה, למשל חלוקת עיתונים למנויים או חומר פרסום לתיבות דואר, או הסעת ילדים למוסדות חינוך, במקום לאסוף נדבות? להבהרה - אני עצמי תורמת בקביעות לעמותה רחובותית שמחלקת מנות מזון לנצרכים, אבל אני מאמינה, שיש דרכים מכובדות ונכונות יותר לטפל בבעיה.שלומית קדם - שיחה 23:15, 7 בנובמבר 2012 (IST)

שקר קומוניסטי זול. הלוואי שנגיע לגן העדן האמריקאי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 23:31, 7 בנובמבר 2012 (IST)

איך הם הצביעו?

• דף הפייסבוק שמזכיר לכם איך הח"כים הצביעו. צחי לרנר - שיחה 07:18, 4 בנובמבר 2012 (IST)

ר' גם אתר כנסת פתוחה שמציג את המידע מאתר הכנסת בצורה סבירה בהרבה. האתר גם מספק את המידע בצורה נוחה בהרבה לשימוש מאשר אתר הכנסת. Tzafrir - שיחה 13:34, 4 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה צפריר. צחי לרנר - שיחה 01:47, 6 בנובמבר 2012 (IST)

כבוד

שני דוקטורים מכובדים הוציאו ספר המספר על קורותיה של ההתיישבות בכרמל (בהוצאת ועד הר הכרמל). לשמחתי מצאתי בספר הרבה ציטוטים מוויקיפדיה ובהם ממש העתקה של חלק מערכיי. אל תדאגו, היה מתן קרדיט לויקיפדיה. הרבה פעמים יש לי הרגשה שבעצם לא ממש קוראים את הערכים שאני כותב ופתאום הרגשתי גאווה בשם כל קהילתנו :-) Shannen - שיחה 22:11, 4 בנובמבר 2012 (IST)

יפה מאד, מה שם הספר ומיהם הדוקטורים? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 22:18, 4 בנובמבר 2012 (IST)

כל הכבוד. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:29, 4 בנובמבר 2012 (IST)

ד"ר אלי נחמיאס וד"ר רון שפיגל, הר הכרמל - קורותיה של ההתיישבות בכרמל, הוצאת ועד הר הכרמל. Shannen - שיחה 22:31, 4 בנובמבר 2012 (IST)

כל הכבוד! רדיומן - שיחה 11:31, 5 בנובמבר 2012 (IST)

כמה מרוויח ילד בן 10?

על פי הכתבה הזו כנראה שאצל 9% מהאוכלוסיה הורים בני 26-30 מרוויחים פחות מהילדים שלהם. יש מצב שהסוקר לא הסתכל על תוצאות הסקר שלו? החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 16:40, 5 בנובמבר 2012 (IST)

התשובה מאוד פשוטה הם מרוויחים אותו דבר כמו הילדים: 0 שקלים. עדירל - שיחה 16:45, 5 בנובמבר 2012 (IST)

שמות רחובות ברעננה

למה, לעזאזל, בעיר לא גדולה כמו רעננה יש רחוב קטן בן 4 בתים בשם 'הקרן'? לפני ימים אחדים התרוצצתי ברחובות העיר במשך כשעה שלמה בחיפוש אחר רחוב זה, ולא מעט תושבים ותיקים אמרו לי: 'אין רחוב כזה', אתה בוודאי מתכוון לרחוב 'קרן היסוד'. למיטב ידיעתי שמות רחובות נועדו להקלת ההתמצאות בעיר ולא לבלבול מבקרים תמימים. פרנסי העיר אנא שנו את השם הסתמי הזה לשם אחר. בברכה, 93.172.9.229 20:13, 5 בנובמבר 2012 (IST)

לא ברור איך אדם בלי גישה למרשתת הצליח לכתוב בכיכר העיר. קיפודנחש 20:28, 5 בנובמבר 2012 (IST)

ידעתי שאקבל תשובה מעין זו. אבל. קרה המקרה והסלולרי שלי התקלקל בדיוק באותו יום ומשום מה לא בדקתי בבית טרם יציאתי לרעננה. ופרט לזה שכחת שעדיין מתהלכים בינינו אנשים מבוגרים שהקידמה האינטרנטית פסחה עליהם. בברכה. 93.172.9.229 20:37, 5 בנובמבר 2012 (IST)

נחמד. כמובן שלא ברורה התשובה לשאלה, אם אותו רחוב באותו מקום היה נקרא, נניח, "קרומהולץ", "כובשי השממה", "כובשי הזיתים" או "מלאכי", האם יותר אנשים היו יודעים לכוון אותך למקום הנכון? למה, בעצם? קיפודנחש 21:14, 5 בנובמבר 2012 (IST)

כשלא יודעים לא יודעים. אבל כשמחליפים שם רחוב בשם רחוב דומה לו הדבר גורם לבלבול מיותר. 93.172.9.229 22:09, 5 בנובמבר 2012 (IST)

תלונות בכיכר העיר בוויקיפדיה לא יעזרו. אפשר לפנות לעירייה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:14, 5 בנובמבר 2012 (IST)

רחוב "הקרן" זה על שם הקרן החדשה לישראל? דוד שי - שיחה 22:31, 5 בנובמבר 2012 (IST)

גם לרחובות הסמוכים שמות של כלי נגינה: 'הנבל', 'החליל', וכיוצא בזה. אלא אם כן, יש בשאלתך הומור דק מן הדק שלא עמדתי עליו. בברכה. 93.172.9.229 22:35, 5 בנובמבר 2012 (IST)

תודה על ההבהרה, כבר חששתי למחירי הנדל"ן ברחוב. דוד שי - שיחה 07:08, 6 בנובמבר 2012 (IST)

המצב מבחינה זו קשה בארץ - בירושלים לדוגמא יש עשרות, אם לא מאות, רחובות שמחולקים למקטעים שלכל אחד מהם שם שונה, לכאורה רחובות שונים, למעשה רצף אחד. וכל מי שמכיר מעט את העיר יידע למצוא דוגמאות למכביר. לדעתי זה מפני שמחפשים לתת כיבודים לאישים מאישים שונים, ולקהל הרחב שזקוק לרחובות ולשמותיהם כדי להיעזר בהם בניווט אין קול במוסדות הקובעים את השמות, הלובי של המבקשים חיי נצח בשמות הרחובות חזק יותר. יוסאריאן • שיחה 08:17, 6 בנובמבר 2012 (IST)

זה באמת מצב אווילי. משפחה נלחמת בכל כוחה כדי שאדם החשוב לה יזכה בסמטה על שמו, כשבמאמץ קטן לאין שיעור יכלה לכתוב בוויקיפדיה העברית ערך נאה על אותו אדם, ערך שייתן מידע מקיף על פועלו, ולא רק שורה אחת (במקרה הטוב) בשלט רחוב. דוד שי - שיחה 06:18, 7 בנובמבר 2012 (IST)

אולי הם רוצים את הרחוב כדי לתת נימוק בדיון החשיבות ולמנוע את מחיקת הערך על יקירם/יקירתם. וכבר היו דברים מעולם. קיפודנחש 23:49, 7 בנובמבר 2012 (IST)

Remember, remember the fifth of November

Remember, remember the fifth of November,
gunpowder, treason and plot,
I see no reason why gunpowder treason
should ever be forgot.
Guy Fawkes, Guy Fawkes,
'twas his intent
to blow up the King and the Parliament.
Three score barrels of powder below,
Poor old England to overthrow
By God's providence he was catch'd
With a dark lantern and burning match.
Holloa boys, holloa boys, make the bells ring.
Holloa boys, holloa boys, God save the King!

• עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 20:14, 5 בנובמבר 2012 (IST)

אכן חוצפה גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 20:19, 5 בנובמבר 2012 (IST)

כבר עברה שנה? TZivyA • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ג 12:09, 6 בנובמבר 2012 (IST)

איך הזמן רץ כשנהנים... • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 16:11, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מצעד החיים של צאצאי הנאצים

• משוגעים באופן חיובי ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:19, 5 בנובמבר 2012 (IST)

"מדעי הרוח" על הבר - הרצאות בפאבים בחיפה (גם על ויקי)

חשבתי לשתף אתכם בפרסום בו נתקלתי השבוע ברשת: ביום ראשון הקרוב, 11 בנובמבר, ייצאו מרצי הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה ממגדל השן, ויפשטו על פאבים ובתי קפה ברחבי חיפה. בין שלל ההרצאות במיזם נאה זה, תוכלו לצפות בפאב הבראון (שדרות מוריה 131) בהרצאתו של מיודענו משתמש:ד"ר אורי אמיתי, מרצה להיסטוריה כללית, שבחר להרצות דווקא על "הרומן שלי עם ויקי: סיפור אהבה בהמשכים עם מסקנות ביניים על תום עידן הדפוס". תהנו! Ravit - שיחה 22:49, 5 בנובמבר 2012 (IST)

תודה על המידע, יש שם עוד הרצאות מעניינות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 22:52, 5 בנובמבר 2012 (IST)

יוזמה יפה גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 07:02, 6 בנובמבר 2012 (IST)

גם מדעני מכון וייצמן יצאו למקומות בילוי, ברים ובתי קפה, ברחובות וגם בתל אביב בשנה שעברה מדע על הבר, 14 באפריל 2011 ושוב השנה "מדע על הבר" בתל אביב, 30 באפריל 2012. יוזמה מבורכת לכל הדעות.שלומית קדם - שיחה 23:02, 7 בנובמבר 2012 (IST)

המקדשים היפים בתבל

• קול קורא אל המזרח: המקדשים היפים ביותר בעולם, בעיתון כלכליסט. צחי לרנר - שיחה 01:46, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מקום 34

היום נאלצתי לגלות שירדנו עוד מקום, למקום ה-34, כך שכנראה אולי צריך להסתכל על אנונימיים שלא מבצעים השחתות, ולשלוח להם תבנית:תודה או תבנית:הזמנה, מה שיכול להגדיל את מספר התורמים לויקיפדיה העברית, וכך גם את מספר הערכים ואולי נוכל יום אחד לחזור ל-20 הראשונות (מובן שאני רוצה להגיע למקום יותר גבוה, אבל כרגע זה מה שאפשר). הפועל אימפריה - שיחה 21:22, 6 בנובמבר 2012 (IST)

הדירוג העולמי של פיפ"א אומר שנבחרת ישראל בכדורגל נמצאת כרגע במקום ה-82. כשנגיע לשם, או כשהכדורגל יגיעו למקום 34 נדבר שוב.אודי - שיחה 21:41, 6 בנובמבר 2012 (IST)

נבחרת הכדורגל ידעה ימים טובים יותר, כמו הויקיפדיה העברית. הפועל אימפריה - שיחה 21:44, 6 בנובמבר 2012 (IST)

בדרוג העולמי של פיפא צריך לספור כאחת את כל המדינות שמדברות באותו שפה כדי להשוות. מי בודק? בכל זאת את קרואטיה אנחנו משיגים רק בוויקיפדיה. ‏ישרון • שיחה 21:52, 6 בנובמבר 2012 (IST)

מקום 34 יכול להיות מקום טוב או מקום רע, תלוי איך מסתכלים עליו. אותי מעניין על איזה סקלה מדובר, האם זה מקום 34 בסקלה של ערכים מושקעים רחבי היקף או שזה מקום 34 בסקלה של קצרצרים בני שורה אחת או שתיים. האם זה מקום 34 בטקסטים עילגים, חסרי קישורים פנימיים, ללא בינוויקי וללא קטגוריות או שזה מקום 34 בסקלה של טקסטים אנציקלופדיים מטופחים היטב. המספר 34 לבדו מזכיר לי את מספר 42, שהוא כידוע התשובה הניצחת לכל שאלה. בברכה. ליש - שיחה 22:08, 6 בנובמבר 2012 (IST)

אכן, מקום ראשון במספר הערכים לא אומר הרבה על איכות. בוויקיפדיה העברית לא שמים דגש גדול על הגדלת מספר הערכים ולכן זה המצב. אבל בתמונות אנחנו בעשירייה הראשונה, בעריכות לערך אנחנו מקום שני. במספר עורכים ביחס לדוברי השפה אנחנו במקום סביר בהחלט, גבוה יותר מהוויקיפדיות הגדולות: האנגלית, הצרפתית והגרמנית כך שמספר הערכים שלהן נובע ביתרון שהיה להן לכתחילה: מספר עצום של דוברי השפה. יש להודות לכל מי שתורם לוויקיפדיה. אבל המצב מצוין. ‏ישרון • שיחה 22:45, 6 בנובמבר 2012 (IST)

בקרוב נרד למקום 35. מספר נמוך של ערכים נובע מכך שכותבים רבים הפסיקו לגמרי לכתוב ערכים או הקטינו את קצב הכתיבה שלהם. אין לזה שום קשר לאייכות הערכים. בנוגע ליחס בין מספר ערכים לדוברי השפה, אנחנו מקום 32. אנחנו טובים במספר העריכות הקטנות בכול ערך. כשנגיע למקום 50 או 70 אולי תגיע ההתעוררות והמסקנה המתבקשת שיש לנו בעיה אמיתית, ויפסיקו עם התירוץ של איכות.אגסי - שיחה 23:03, 6 בנובמבר 2012 (IST)

עריכות קטנות בכול ערך? בדוק בבקשה את הבינוויקי הראשונים בערך סאו פאולו. אם אין לך חשק, נסה באופן מדגמי: ab:Сан-Паулу,‏ ace:São Paulo‏, als:São Paulo,‏ am:ሳው ፓውሉ. אתה מוזמן לדחוף להתקדמות בתחומים שונים אבל אל תמעיט בערך דברים חשובים. אפשר להשתפר עוד? מעולה. אבל קיימת עבודה חשובה של הקפדה על איכות הערכים והיא נושאת פרות מצוינים. מי שמכחיש את זה מכחיש את האמת. ‏ישרון • שיחה 23:23, 6 בנובמבר 2012 (IST)

היה זה יום חג לוויקיפדיה כשוויקיפדיה העברית נעקפה במספר הערכים על ידי ויקיפדיה הערבית. זה סימן שתנועת המידע החופשי והזמין לכל פורחת גם במידנות שאינן מערביות. הלוואי ויבוא יום בו ויקיפדיה העברית תגיע גם למקום ה-100, כראוי בעולם בו יש יותר ממאה שפות נפוצות יותר. דניאל • תרמו ערך 00:24, 7 בנובמבר 2012 (IST)

כל עוד אנחנו מובילים במספר העריכות המצב שלנו מצויין.

ושוב לא מסתכלים על מדד העומק (העמודה הימנית ברשימת הוויקיפדיות לפי שפה), ויקיפדיה העברית מקום שלישי במדד זה בין הוויקיפדיות הגדולות, רק לאחר האנגלית והערבית. שימו לב למשל לוויקיפדיה ההולנדית, אמנם שלישית מבחינת מספר ערכים, אבל במקום טוב לקראת הסוף במדד העומק. מבט קל בערכים רנדומליים מגלה ש-60%-70% מהערכים שם הם בני שורה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:44, 7 בנובמבר 2012 (IST)

מדד העומק מלמד משהו, אבל הוא עדיין לא קרוב להוות מדד איכות. ויקיפדיה העברית מובילה בהרבה על הערבית בנייטרליות, ניטור ודיוק בערכי מדע ומפגרת הרבה אחרי הגרמנית בדיוק של ערכים מדעיים (כמובן, הנ"ל הוא התרשמות שלי ממדגם ערכים אקראי ולא מחקר מסודר) אין תחליף סטטיסטי לבדיקת איכות המידע. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 10:37, 7 בנובמבר 2012 (IST)

34 מתוך 285, אנחנו בעשירון השני כך שהמצב לא גרוע כפי שמנסים לתאר פה... מה שכן, ראוי לפעול להוסיף כותבים. -יונה בנדלאק - שיחה 16:43, 7 בנובמבר 2012 (IST)

בלינק שהביא ישורון לעיל אפשר לראות שמספר העורכים (ולא הערכים) ביחס לדוברי השפה בויקיפדיה העברית הוא גבוה במיוחד. לדעתי, זה הפרמטר הכי חשוב. TZivyA • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ג 16:46, 7 בנובמבר 2012 (IST)

הוא לא גבוה במיוחד, הוא מעל הממוצע - 32 מתוך 105. אבל זה מוכיח שאין פגם חריג בגיוס עורכים בוויקיפדיה העברית ושהאלילה הגדולה הנדיבה בחשיבות בערכים נמצאת הרבה מאחורינו באחוז התורמים ביחס לדוברים כך שאווירה מכלילנית לא מבטיחה כלום. ‏ישרון • שיחה 17:44, 7 בנובמבר 2012 (IST)

מקום 32 ביחס לערכים לא לעורכים. TZivyA • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ג 20:10, 7 בנובמבר 2012 (IST)

חברים, בזמן שאתם מתדיינים כאן, נוסף לוויקיפדיה העברית הקצרמר ר. ונקטרמן, העוסק בנשיאה השמיני של הודו, מדינה שבה יותר ממיליארד תושבים. אם אתם רוצים עומק, הרחיבו נא קצרמר זה, ואם אתם רוצים כמות - כתבו ערכים חדשים על הנשיא שקדם לו וזה שבא אחריו. שני הכיוונים האלה יתרמו לוויקיפדיה יותר מאשר המשך דיון זה. דוד שי - שיחה 19:16, 7 בנובמבר 2012 (IST)

תשקול לפתוח תבנית של הפיסקה האחרונה. אולי יש אפשרות שהתבנית תשלוף אוטומטית את הקצרמר האחרון שנוסף לויקיפדיה. TZivyA • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ג 20:10, 7 בנובמבר 2012 (IST)

הנה תרומתי הצנועה בנושא. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:33, 7 בנובמבר 2012 (IST)

TZivyA, מדוע רק תבנית של הפסקה האחרונה? הרי כל הדיון הזה חוזר על עצמו שוב ושוב. כדאי ליצור תבנית מהדיון בשלמותו, בוט ישים את התבנית מדי שבוע בכיכר העיר, ואנחנו נתפנה לכתיבת ערכים. דוד שי - שיחה 21:39, 7 בנובמבר 2012 (IST)

בעד • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 12:21, 8 בנובמבר 2012 (IST)

עד שאנו דואגים על שאין מספיק כותבים וכתיבה בויקיפדיה, עלינו לדאוג שלא נבריח את אלה שרק הגיעו והתחילו לכתוב. ראו לצערי איזו קבלת פנים קיבל הכותב של הערך דוד בית לחמי שכלל חוסר סבלנות ואולי אף עויינות ותוקפנות כאילו הוא אדם רע, או טיפש, מיותר לציין שהוא כבר לא יחזור לויקיפדיה למרות שהספיק לכתוב כלאחר יד כמה ערכים עד שכיסחו אותו כאמור. מי-נהר - שיחה 12:31, 8 בנובמבר 2012 (IST)

באופן עקרוני אתה צודק, באופן ספציפי כותב הערך ממשיך לתרום רק שכיום הI.P. שלו הוא 84.109.12.170. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 15:50, 8 בנובמבר 2012 (IST)

ידעתם ש...

ויקיפדיה חוזה עתידות?

מישהו מכיר / קרא את הספר הזה ?

מישהו מכיר / קרא את הספר "יחפים על חולות הזהב" של דליה אבולעפיה אביאל ? אני שואל כי אני מעוניין לדעת האם היא מתארת שמה את ביתו ומשפחתו של דודה שלמה אבולעפיה. מי-נהר - שיחה 10:57, 8 בנובמבר 2012 (IST)

אמנון לוי והכת החרדית

• אמנון לוי והכת החרדית: זוועות שחובה להראות. צחי לרנר - שיחה 09:15, 9 בנובמבר 2012 (IST)

הייתה לי תחושת דז'ה וו: שי פוגלמן, סנט אגט (קנדה), לב המאפליה מה באמת קורה בחצר האחורית של "כת הטאליבן", באתר הארץ, 9 במרץ 2012. Oy • שיחה 10:30, 9 בנובמבר 2012 (IST)

כן, גם אני קראתי את הכתבה בארץ והזדעזעתי. לא ראיתי את התוכנית בטלוויזיה, אשתדל לראות את הפרק השני. אין ספק, שלתוכנית בטלוויזיה יש השפעה גדולה פי כמה מאשר לכתבה בעיתון. אני מקווה שמשטרת ישראל תמצא דרך לפעול בעניין - לפחות במקרה כזה אי אפשר יהיה להאשים את המצילים באנטישמיות.שלומית קדם - שיחה 22:02, 10 בנובמבר 2012 (IST)

הכת החרדית הקיצונית שמתעד אמנון לוי נמצאת בקנדה, שזה די מחוץ לשטח השיפוט של משטרת ישראל. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:06, 10 בנובמבר 2012 (IST)

מונה עריכות

כנראה החליטו שאנחנו לא קיימים, אז שמו לנו במונה עריכות לא קיים, אתם מוזמנים לבדוק את זה. הפועל אימפריה - שיחה 22:08, 9 בנובמבר 2012 (IST)

כן, שמתי לב כבר היום. יש הרבה תקלות כאלו ב-toolserver, גם בכלי הערכים החדשים שיצר המשתמש כתוב שבסיס הנתונים לא ידוע. --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 22:17, 9 בנובמבר 2012 (IST)

שיחליטו, אנחנו לא קיימים או שאנחנו חייזרים?. הפועל אימפריה - שיחה 22:21, 9 בנובמבר 2012 (IST)

גם בתרומות הגלובליות יש משהו. הפועל אימפריה - שיחה 22:26, 9 בנובמבר 2012 (IST)

האנדרסטייטמנט הכי מוצלח של השנה

כאן בסקירה קצרה על חילופי השלטון הנערכים כעת בסין תמצאו את הפסקה הבאה:

שאיפותיה של סין להיות מעצמה מודרנית נחסמות בשל מערכת פוליטית שומרת סוד, שבה הכוח האמיתי טמון במקומות סמויים מהעין.

אבל באותה כתבה עצמה נדונה גם פרשת בו שילאי הפוליטיקאי שאשתו חשודה ברצח יריב. לשונות רעות מספרות שהסינים קוצרים אברים של נדונים למוות וסוחרים בהם. הקיצער, אם במדינת ישראל הדמוקרטית הורשע שר אוצר בגניבה ונשיא הורשע באונס מה קורה אם כן במקום שאין שם עתונות חפשית ושכבה דקה של מנהיגים נהנים מכל העושר ואינם חייבים דין וחשבון לאיש? שילאי המסכן נתפס ומה עשו ועושים עמיתיו? למי הם חייבים דין וחשבון?

בחיבורו החדש 'לגלות את אמריקה' דן העתונאי תומס פרידמן בהשוואות בין השגשוג המהיר של סין לעומת כביכול הדעיכה של אמריקה. מר פרידמן תנוח דעתך: נהרות של דם ישטפו את סין לפני שהיא תהפך להיות כמו אמריקה. 46.116.114.241 20:01, 10 בנובמבר 2012 (IST)

האלמוני צודק בדבריו שסין לא עומדת להפוך "להיות כמו אמריקה" בעתיד הנראה לעין. לעומת זאת, ההנחה הגלומה בדבריו שסין שואפת "להיות כמו אמריקה", או בכלל ש"להיות כמו אמריקה" זה הדבר הטוב ביותר, בהגדרה, שיכול לקרות לאומה, אינה קרובה למציאות. האומה הסינית היא אומה עתיקה וגאה - ליהודים קשה אולי להבין זאת (בנעורינו שרנו "תה ואורז יש בסין, הארץ הנידחת", בלי לראות כלל כמה זה אירוני שכמה תושבי פלשתינה-א"י, יחפים ואכולי קדחת קוראים לאימפריה הסינית האדירה "הארץ הנידחת"): לדעתנו, אנחנו האומה היהירה והעתיקה ביותר בעולם - אדם הראשון היה "משלנו", ואנחנו "העם הנבחר". לא בקלות אנו יכולים לקלוט שלאומה הסינית יש היסטוריה ארוכה בהרבה משלנו (לפחות במשמעות המקובלת של "היסטוריה"), וגאווה לאומית, אפילו יהירות, שאינה נופלת משלנו - סין הייתה ונשארה אימפריה כמעט ללא הפסקה במשך אלפי שנים (המספרים נעים בין 3,500 ל-5000 שנה). לאומה הסינית הגאה יש אמביציה ושאיפות רבות - "להיות כמו אמריקה" אינה אחת מהן.

נכון גם שבסין לא קיימת אותה מידה של חופש הפרט כמו במערב, אבל השחצנות המערבית וההנחה שאינה צריכה הוכחה ש"אצלנו יותר טוב" וש"כולם רוצים להיות כמונו" אין להם על מה שיסמכו. חביב עלי הציטוט המיוחס למוהנדס קרמצ'נד גנדי בהקשר הזה: כאשר נשאל גנדי מה דעתו על הציביליזציה המערבית, השיב בחיוך שלדעתו זה אכן יהיה רעיון טוב. קיפודנחש 20:48, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפוד, אני מסכים עם כמעט כל דבריך. ואם כבר הזכרת את גנדי ההודי, אציין שלעניות דעתי, ההודים עשויים להצליח הרבה יותר מאשר הסינים (וזאת למרות הקנאות המטורפת המתפרצת מדי פעם בין ההינדים והמוסלמים הקנאים). שכן הודו היא מדינה דמוקרטית. ואילו בסין שולטת ככל הנראה מאפיה. והבהרה קטנה: איני סבור ש'אנו' המערביים טובים יותר מהאחרים. לא. אבל שלטון מאפיה לא יכול להמשך לנצח. וכשבסין תפרוץ מהפכה זו תהיה מהפכה אלימה מהקשות שהעולם ראה. 46.116.114.241 20:56, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפודנחש, למה בחרת לדבר דווקא על שחצנות יהודית/ישראלית? השחצנות המערבית היא אחרת, גם אם נוגעת במקומות מסוימים. וסין היא נידחת מבחינה גיאוגרפית באופן יחסי לישראל, אני לא חושב שיש בזה באמת אירוניה. שהצ'יליאנים יקראו לנו נידחים. ‏ישרון • שיחה 21:30, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפוד, בתקופה שכאן שרו על "סין מדינה נידחת", חיו (או מתו) בסין המוני אנשים ברעב ובמחלות, תינוקות-בנות הושארו למות ברעב (בעצם גם היום, לא?), עוני, נחשלות ובערות היו מנת חלקם של המונים במספרים בלתי נתפסים. ה"יחפים ואכולי הקדחת" שהזכרת באו הנה מתוך בחירה ובידיעה, שהם עוזבים את אירופה העשירה, המתקדמת והנאורה (נניח...) כדי לחיות בארץ שוממה ונידחת ולהפריח אותה. מנקודת מבטם, הייתה להם זכות להביט מגבוה על סין הנידחת, שרוב תושביה לא היו מנדרינים משכילים ומטפחי תרבות עתיקה. וגם מהפכת התרבות של מאו לא הייתה תרבותית כל כך, לעניות דעתי. ברור שסין לא תהיה אמריקה, לטוב ולרע, והתפתחותה מסכנת את שלמות העולם המערבי הדמוקרטי, לא בגלל התרבות העתיקה אלא בגלל התיעוש המודרני.שלומית קדם - שיחה 21:52, 10 בנובמבר 2012 (IST)

טיילתי בסין במשך חמישה שבועות לפני כחודש. ביקרתי הן באזורים כפריים והן בערים גדולות. הקדשתי מאמצים רבים לברור הסוגיות שעולות כאן ואני יכול לתרום לדיון מההתרשמות שלי (שיכולה כמובן להיות שגויה). לדעתי רוב הסינים אינם מעוניינים בדמוקרטיה. טובת הכלל חשובה בהרבה בעיניהם מטובת הפרט. הסינים לא מתרגשים ממצוקה שנגרמת ליחידים (כולל אם זה הם עצמם) אם זה נתפס כצעד לטובת הכלל. באופן כללי לא נראה שהם מרגישים עקה ודיכוי, ובסך הכל הם שמחים בחלקם (למרות נסיונות רבים שלי "לחלץ" תגובה אחרת מסינים). 5000 שנה של הסתגרות מכוונת מן המערב הביאה למנטליות שונה לגמרי מזו המערבית. הערכים שעלינותם "ברורה" לנו אינם כאלו אצלם. בערים יש בהחלט התקרבות לתרבות המערב. הצרכנות מסגסגת. רואים הרבה מכוניות יוקרה וסניפים של כל המותגים (נדמה ש-KFC היא רשת המזון הגדולה בסין). מותגים מקומיים בוחרים שמות באנגלית. פורמטים טלוויזיונים מערביים ומוזיקת פופ זוכים להצלחה רבה. דניאל • תרמו ערך 11:14, 11 בנובמבר 2012 (IST)

כל בני האדם נמשכים לאותם דברים: כסף, בחירה חופשית, טובת הילדים, מותגים, וכו'. לעיתים, משיכה זאת נדחקת מפני שאיפות נעלות יותר - מה שנקרא בפינו ערכים. ערכים אלו יכולים להיות דת, מסורת או משהו אחר. הסינים אינם שונים מאף אומה אחרת בעניין זה (גם אם הם לא טפשים מספיק כדי להודות בכך בפני אדם זר). כמו שהערבים רוצים חופש ומותגים, כמו שהחרדים רוצים חופש ומותגים, כמו שהקתולים רוצים חופש ומותגים - כך גם הסינים רוצים חופש ומותגים. האם לסינים יש ערכים מספיק חזקים עליהם יאבקו מספר מספיק גבוה באופן שיאט את המערביזציה? אני בספק. דמוקרטיה, זה משהו אחר. היא נחשבת השיטה הכי פחות גרועה וכדי לתמוך בה צריך אכן להשתכנע שהיא הכי פחות גרועה. לא בטוח שללובים הדמוקרטיה היא הכי פחות גרועה או בכלל אפשרית. ואין סיבה לחשוב שהדמוקרטיה הסינית תהיה טובה יותר (הגם שהם אומה הרבה יותר הומוגנית). עדירל - שיחה 12:47, 11 בנובמבר 2012 (IST)

דניאל, היום מדווח בעיתונות שהשלטונות הסיניים חסמו את גוגל בגלל תהליך חילופי השלטון. איך תסביר זאת? אם העם מבסוט וטוב לו ממה השלטון מפחד? זו רק נאיביות לחשוב שההמון לא מתעניין בשחיתות שמטבע הדברים פושה בשלטון. (האלמוני שפתח את הדיון הזה). 93.172.24.15 13:25, 11 בנובמבר 2012 (IST)

עדירל, איני מסכים שבני אדם רוצים באופן טבעי חופש ולא רואה סיבה שזה יהיה כך. זה ערך תרבותי כמו כל האחרים שנוצר ממש לא מזמן ולא בטוח שהיה קיים בעברו הרחוק של האדם. דניאל • תרמו ערך 19:01, 12 בנובמבר 2012 (IST)

עדירל, האם החרדים רוצים חופש? כנראה הגדרת החופש שלך ושלהם שונה מאד מזו שלי.שלומית קדם - שיחה 20:05, 12 בנובמבר 2012 (IST)

האופרות של ורדי

בשורה משמחת לחובבי מוזיקה בכלל, אופרות איטלקיות בפרט ואופרות של ורדי בפרט ובפרט. מעתה ועד סוף 2013, במשך 60 שבועות, תשודר בקול המוזיקה מדי מוצאי שבת משעה 20:00 סדרת השיחות "האופרות של ורדי" עם ברוך אסקרוב ופרופ' יהואש הירשברג. הסדרה שודרה לראשונה לפני כשנה ברשת א', במסגרת "אקדמיה באלף", בשעות הלא-סבירות בעליל 00:00 עד 01:00 בלילה ו/או 06:00 עד 07:00 בבוקר. לכל מי שהחמיץ או נואש בגלל שעות השידור, הזדמנות נוספת לכבוד שנת ורדי (2013). האזנתי הערב לתוכנית השנייה, ואני ממליצה בכל לב (על אף חוסר אובייקטיביות מסוים ובלתי נמנע).שלומית קדם - שיחה 21:23, 10 בנובמבר 2012 (IST)

האם קיים בפורמט הניתן להורדה? (=האם הגיעו בקול ישראל למאה ה-21?) Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:20, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אין לי מושג. אחי הבטיח להעביר לי העתק של דיסק של כל התוכניות שהבטיחו להעביר לו, אבל או שהוא שכח או שהם שכחו... בכל אופן, אני די בספק אם הם הגיעו למאה ה-21, אני חושבת שעם התקציבים של רשת א' וקול המוזיקה, הם מדדים אי-שם באמצע המאה ה-20.שלומית קדם - שיחה 20:01, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אחד מיני אלף

על הטיות פוליטיות בתקשורת, לקרוא ולהתפוצץ...

אז מה כתוב כאן בעצם?, ישבה ממשלת השטן ישראל ואמרה לעצמה: עוד לא הרגנו פלשתינים ממש באמצע הלוויה, איזה כיף זה יכול להיות... החליטה הממשלה וביצעה.

רק בסוף יש אזכור בחצי משפט בשם מקור פלשתיני(!) שהדבר קרה בעקבות ירי על ג'יפ צהל"י. הוי ארצי - שיחה 21:25, 10 בנובמבר 2012 (IST)

אני כבר רואה איך "פעילי השלום" וארגוני הזכויות יאשימו את ישראל בתוקפנות ובכך שהיא התחילה בסבב האלימות הנוכחי בכך שג'יפ צבאי מרושע הסתער על טיל נ"ט תמים שעיבד את שדה העגבניות שלו ליד גדר המערכת. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:41, 10 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי - אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. הוי ארצי - שיחה 21:51, 10 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי • חיים 7 • (שיחה) • כ"ז בחשוון ה'תשע"ג • 19:14, 12 בנובמבר 2012 (IST)

במקור שציינת מופיע דבר הירי על כוחות צה"ל בראש הכתבה, בראשית השתלשלות העניינים, מיד לאחר מאזן הנפגעים. שנית, התבנית הקבועה לדיווח חדשותי באנגלית היא להביא את הטענה ואחריה את הדובר. כך גם במקרה זה, ובתוך הכתבה נעדה הדבר בעקביות, גם קביעות דובר צה"ל מוצגות באופן זהה. העמדה הישראלית מוצגת היטב ובהרחבה, כולל ציטוטים של שר הביטחון. פרשנותך שבאה אחרי המילים "אז מה כתוב כאן בעצם?" אין לה דבר וחצי דבר עם הכתבה אליה קישרת. אורי • שיחה 04:33, 11 בנובמבר 2012 (IST)

הכתבה עודכנה ב-02:29 (ראה בראש העמוד,זאת בהנחה שהבנתי כראוי את הכתוב) ושונתה ללא הכר. הניסוח המקורי של הכתבה היה משהו בסגנון "ישראל הפגיזה הלוויה פלשתינית". אני לא מספיק בקיא ברזי האתר אך אם מישהו יודע לקשר ל "שינויים אחרונים" של הכתבה אנא שיעלה, ואתה תיווכח בחד הצדדיות הבוטה שזעקה מהכתבה. אני ממליץ לך לעיין בתגובות הפרו ישראליות הזועמות למטה. להבא אשמור צילום מסך של הכתבות. הוי ארצי - שיחה 04:48, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אינני יודע מה היה הנוסח הקודם ולא צויין עי מדובר על נוסח קודם. ביכולתי להגיב רק על זה הנוכחי אליו קישרת. אורי • שיחה 04:57, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא מאשים. אתה עדיין יכול לראות בדף הבית בעמודה השמאלית "LASTES NEWS" את הכותרת "Medics: 3 Palestinians killed in Gaza" שכעת מפנה אל הכתבה החדשה. נחכה שהדף הזה יתעדכן לשעות המדוברות, ואולי יהיו פרטים נוספים. הוי ארצי - שיחה 04:59, 11 בנובמבר 2012 (IST)

בדקתי עכשיו באתרים של אמנסטי אינטרנשיונל, HRW ובצלם ולא מצאתי שום גינוי על ירי הרקטות הכבד על ערי ישראל. לפני שעה קלה, ניזוק מפעל בנתיבות מפגיעה ישירה של רקטת גראד, בנס זה הסתיים רק בנפגעי חרדה.[5] בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 16:07, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא מצפה לדיווח הוגן, מארגונים קיצוניים אשר מטרתם מסומנת מראש. אבל כשאתה קורא לפעמים את העיתונות המערבית, שמתיימרת להיות אובייקטיבית, ומגלה חד צדדיות צועקת, זה כבר משהו אחר. הוי ארצי - שיחה 17:51, 12 בנובמבר 2012 (IST)

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לא ראוי לכינוי "ארגון קיצוני". הארגון לא מגנה ולא עוסק בתוקפנות של מדינה אחת כלפי מדינה אחרת, או בתוקפנות של ארגוני טרור כנגד מדינות. הארגון עוסק בהפרת זכויות אדם של מדינות, ובפרט בהגנה על אסירים פוליטיים. העובדה שהארגון לא גינה את ירי הרקטות לא מראה כאילו הארגון תומך בירי הזה, כשם שהעובדה שהארגון לא מגנה ציד לווייתנים לא מלמדת שהארגון תומך בצייד כזה.

לגבי הכתבה ב-CNN: לא קראתי את הכתבה המקורית, אך העובדה שהוחלפה בניסוח מאוזן וסביר יותר צריכה לשמח את כולנו, ואין סיבה להתלונן על שהנוסח המקורי, שכפי שדווח כאן היה לא סביר ולא מאוזן, כבר אינו נגיש במרשתת. ההפך - יש לברך את CNN על שהסירו ניסוחים מוטים ולא סבירים והחליפו אותם בניסוחים טובים יותר. קיפודנחש 18:14, 12 בנובמבר 2012 (IST)

ארגון שתומך בטאליבאן ומנגד קורא לעצור את ג'ורג' בוש בהחלט ראוי לתואר "ארגון קיצוני". יש להודות בעובדות, ארגוני זכויות האדם איבדו את המצפן המוסרי שלהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:31, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אם נעזוב רגע את בוש בצד, לומר שאמנסטי אינטרנשיונל "תומך בטאליבן" זו אמירה מטעה. אמנסטי לא "תומכים" באף אחד. בהחלט יתכן שהיו מקרים בהם אמנסטי התייצבו לצד הטאליבן, כמו שיש מקרים בהם הם התייצבו כנגד הטאליבן. מה שמעניין את אמנסטי זה לא הטאליבן, אלא זכויות אדם ואסירים פוליטיים. לגבי הקריאה לעצור את בוש: על מה מדובר בדיוק? קיפודנחש 00:22, 13 בנובמבר 2012 (IST)

לקיפודנחש: אין ספק שעובדת החלפת ניסוח הכתבה, היא עובדה ברוכה. הנקודה היא שהנוסח המקורי היה לפחות שש שעות באויר, וכאן נשאלת השאלה מה חשב לעצמו כותב הכתבה, שהשמיט בצורה כה בוטה את הצד הישראלי, והאם יש כאן עדות למדיניות מכוונת? באתרים אחרים (לדוגמא BBC) היו הרבה יותר מאוזנים. לא אתפלא אם שינוי הנוסח נבע מחריפות התגובות הפרו ישראליות בתחתית הכתבה. הוי ארצי - שיחה 22:30, 12 בנובמבר 2012 (IST)

זה לא מאד חשוב ולא מאד מעניין מה חשב זה שכתב את הכתבה - אחרי הכל יש כל מיני אנשים שחושבים כל מיני דברים. יותר מעניין מה חושבים העורכים. בהחלט ייתכן ש"התפלק להם" המקרה, והם לא הבחינו בהטיה במאמר כלשהו. אין לי ספק שלו העורכים היו חושבים שהמאמר הוגן ומאוזן הם לא היו מחליפים אותו גם נוכח תגובות דומות בחריפותן של מגיבים פרו-ישראלים, וכבר היו דברים מעולם. בהחלט סביר שהמגיבים עזרו להעיר את תשומת לב העורכים להטיה, אבל מתקפת מגיבים דומה לא תניב תוצאות אם העורכים לא יחשבו שאכן יש כאן הטיה אמתית. קיפודנחש 00:22, 13 בנובמבר 2012 (IST)

"למה עושים מוסיקה?"

במדורו הנאה תהודה המתפרסם בעתון הארץ מצטט נעם בן זאב את הדברים הבאים מפיו של אבנר בירון:

למה עושים מוסיקה?... המוסיקה היא כלי פנטסטי להקניית מיומנויות וגם ערכים. היא מגלה לאדם קודם כל מהי הקשבה, ממש פיסית, מה משמעות הדבר להתרכז ולהקשיב. אם היו ממשיכים ללמד מוסיקה כמו שצריך בבתי ספר, לא היינו צריכים לדבר עכשיו על הזולת ועל כבוד הזולת. הקניית העקרונות של דיאלוג היו אז מובנים מאליהם - כמו הדיאלוג שמתרחש ברביעייה, או בתזמורת, כשמקשיבים ומלווים את מי שמנגן את הנושא בלי להתפרץ לדבריו.

הרעיון נאה וגם כך הניסוח. אבל מה לעשות שהדברים מנותקים מהמציאות. האם מוסיקאים ככלל הם אנשים מנומסים יותר ובעלי מידות טובות יותר משרברבים או מרופאים? לפני שנים רבות קראתי את זיכרונותיו של פסנתרן גדול ('משלנו') שלא התבייש להתגאות בערוב ימיו בניאופיו תוך שהוא מתענג על פרטי הפרטים של מעשים שפלים אלה. וכנר גדול אחר (גם הוא 'משלנו') ברח מקליניקה של רופא שיניים שכל חטאו היחיד היה שהלה פנה אליו ושאלו: 'נו, י..., מה שלומך' הכנר נעלב עד עמקי נשמתו ושאל: 'אנחנו חברים?'... הקיצור, המוסיקה מעשירה את החיים ויש בה הרבה דברים טובים - אבל עדיין אין בכוחה להתגבר על יצר לב האדם הרע מנעוריו. אלי לייטנר - שיחה 20:36, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אלי, העניין הוא, ששניכם צודקים, גם אבנר בירון וגם אתה. המשמעת, הקשב, הכבוד למעשה היצירה ולמחוייבות של המבצע הן למלחין והן למאזינים, כל אלה תורמים רבות לאופי ולאישיות, אבל אינם יוצרים בהכרח אדם טוב יותר, נעים הליכות או אדיב יותר. אני חושבת, שנתן שחם תיאר את הניגודים האלה להפליא ברביעיית רוזנדורף שלו ובהמשכה, צלו של רוזנדורף. ארבעת גיבוריו, השונים כל כך זה מזה, עשויים למרר איש את חיי זולתו, לנהוג בקשיחות ובאכזריות בחיי היום-יום, וגם בעבודה על היצירות הם עשויים לשגע זה את זה בדרכיהם השונות, אבל לעולם אינם שוכחים, שמטרתם העיקרית, היחידה למעשה, היא להביא את המוזיקה שהם יוצרים לשיא שהם מסוגלים להגיע אליו, ובחתירה לכך הם מוציאים מעצמם ואיש מרעהו את המיטב שבהם. אגב, האם הכנר שסיפרת עליו היה יאשה חפץ? הוא נודע באנטיפתיות שלו, וברור שאיכות נגינתו לא שיפרה את אופיו, אבל לפחות מלאכת עשיית המוזיקה אילצה אותו להקשיב לזולתו, לפחות ככנר, אם לא כאדם. חשבתי הרגע על עוד משהו - בניגוד למוזיקאי, הצייר והמשורר פועלים לבדם ואם אינם מוכרים את נשמת האמן שלהם כדי למכור את יצירותיהם, הם פועלים למעשה בחלל ריק, ואכן, לפי עדויות שונות, רבים מהם היו מפלצות בכל הנוגע ליחסי אנוש והתאכזרות כלפי הקרובים להם - אלכסנדר פן, למשל, או פול סזאן, אם להאמין למסופר ב"היצירה" של אמיל זולא שכנראה נכתב עליו.שלומית קדם - שיחה 23:05, 12 בנובמבר 2012 (IST)

שלומית תודה על דברייך ותודה על תרומתך העצומה והנפלאה לויקיפדיה. ולשאלתך, אכן מדובר ביאשה חפץ את האנקדוטה הזו קראתי ברשימה בהארץ מלפני כחצי שנה (יותר פרטים איני זוכר). אלי לייטנר - שיחה 23:23, 12 בנובמבר 2012 (IST)