פטרונים – הבדלי גרסאות
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ זוטא |
מ סקריפט החלפות (מצוי) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== פטרונים ביהדות == |
== פטרונים ביהדות == |
||
ב[[תנ"ך]], אישים |
ב[[תנ"ך]], אישים מצוינים לרוב בשם אביהם, בתבנית X בן Y, כגון [[דוד]] בן [[ישי]]. כך גם ב[[לשון חז"ל]], למשל [[רבן יוחנן בן זכאי]]. בתקופת ה[[אמוראים]], עם המעבר ל[[ארמית]] כשפת הדיבור, המילה "בר" ("בן" בארמית) החליפה לעתים את המילה "בן" בתבנית הפטרונימית. כך למשל [[רב נחמן בר יצחק]]. מתקופת ה[[ראשונים]], באזורים שהיו בהשפעת ה[[ערבית]] נעשה גם שימוש במילה "אבן" ("בן" בערבית) בתבנית השם, כגון [[אברהם אבן עזרא]], [[שלמה אבן גבירול]]. |
||
כבר במאות ה-[[המאה ה-10|10]] וה-[[המאה ה-11|11]] החלו שמות משפחה קבועים להחליף את הפטרונים בקהילות [[יהדות ספרד]]; בקהילות [[יהדות אשכנז]], לרבות [[יהדות מזרח אירופה]] התהליך התרחש מאוחר יותר. עם זאת, גם כיום בהקשרים [[הלכה|הלכתיים]] שונים - ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], במסמכי ה[[משפט עברי|המשפט העברי]] (כגון [[כתובה]], [[גט]]), על גבי [[מצבה|מצבות]] - נעשה שימוש בפטרונים. |
כבר במאות ה-[[המאה ה-10|10]] וה-[[המאה ה-11|11]] החלו שמות משפחה קבועים להחליף את הפטרונים בקהילות [[יהדות ספרד]]; בקהילות [[יהדות אשכנז]], לרבות [[יהדות מזרח אירופה]] התהליך התרחש מאוחר יותר. עם זאת, גם כיום בהקשרים [[הלכה|הלכתיים]] שונים - ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], במסמכי ה[[משפט עברי|המשפט העברי]] (כגון [[כתובה]], [[גט]]), על גבי [[מצבה|מצבות]] - נעשה שימוש בפטרונים. |
||
{{קצרמר|תרבות}} |
{{קצרמר|תרבות}} |
||
גרסה מ־10:48, 16 בנובמבר 2012
פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה. בחברות פטריארכליות פטרונים נפוצים יותר מאשר מטרונים, המקבילה הנקבית.
פטרונים ביהדות
בתנ"ך, אישים מצוינים לרוב בשם אביהם, בתבנית X בן Y, כגון דוד בן ישי. כך גם בלשון חז"ל, למשל רבן יוחנן בן זכאי. בתקופת האמוראים, עם המעבר לארמית כשפת הדיבור, המילה "בר" ("בן" בארמית) החליפה לעתים את המילה "בן" בתבנית הפטרונימית. כך למשל רב נחמן בר יצחק. מתקופת הראשונים, באזורים שהיו בהשפעת הערבית נעשה גם שימוש במילה "אבן" ("בן" בערבית) בתבנית השם, כגון אברהם אבן עזרא, שלמה אבן גבירול.
כבר במאות ה-10 וה-11 החלו שמות משפחה קבועים להחליף את הפטרונים בקהילות יהדות ספרד; בקהילות יהדות אשכנז, לרבות יהדות מזרח אירופה התהליך התרחש מאוחר יותר. עם זאת, גם כיום בהקשרים הלכתיים שונים - בבית הכנסת, במסמכי ההמשפט העברי (כגון כתובה, גט), על גבי מצבות - נעשה שימוש בפטרונים.
