דב בר מלכין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 30: | שורה 30: | ||
* [[אריה מרזר]], '''דמויות מתמול''', 15 רקועי כסף ונחושת, 1956 |
* [[אריה מרזר]], '''דמויות מתמול''', 15 רקועי כסף ונחושת, 1956 |
||
* [[קרלו דונידה]], מלחין '''שיר זמר בפרוטותיים''', בתוך אלבום תווים, 1954 |
* [[קרלו דונידה]], מלחין '''שיר זמר בפרוטותיים''', בתוך אלבום תווים, 1954 |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
* [[אלישע פורת]], '''הם באו אל העיר והנה היא כפר''', מאמר ביקורת תיאטרון לדוגמה, של ד"ב מלכין. באתר [[מחלקה ראשונה]], כאן [http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-74220-00.html] |
גרסה מ־08:23, 8 בדצמבר 2012
דב בר מלכין
סופר עברי ויידיש, מבקר תיאטרון, עיתונאי ומסאי, מתרגם ועורך. נולד בשנת 1901 במינסק בירת בלרוס, נפטר בשנת 1966 בחיפה.
מלכין התחנך חינוך מסורתי יהודי, למד בישיבות, אך הניח את העולם הדתי מאחוריו ויצא ללימודים חילוניים באוניברסיטאות חרקוב וסנט פטרבורג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב למינסק ובסופה יצא לוורשה והיה פעיל בתנועות הנוער של צעירי ציון, פועלי ציון והבונד. הוא החל לכתוב בעיתונות היהודית היידישאית מגיל צעיר, וכתב בנושאי תרבות ספרות תיאטרון ואמנות. הוא גם החל את הכתיבה בעברית בעודו בפולין, ואף פרסם מדבריו ביומון דבר בארץ ישראל.
דב בר מלכין עלה ארצה בשנת 1934. בארץ הצטרף דווקא לעיתונאים שפרסמו ביומון משמר שהפך בשנת 1943 ליומון על המשמר. הוא כתב בעיקר בנושאי תרבות ואמנות אך השתתף גם בפולמוסים מענייני היום. בארץ החל גם לתרגם. עיקר תרגומיו לעברית היה מהיידיש וכן תרגם מעט מגרמנית ורוסית. ענף חשוב בתרגומיו היה תרגומים מעברית ליידיש. כך למשל תרגם את סיפורי יוסף חיים ברנר ליידיש. מלכין כתב גם בכתבי העת לאמנות ותרם לביקורת האמנותית.
עוד בפולין יצא שמו כמרצה מעולה והוא היה יוצא למסעות הרצאות ממושכים. גם בארץ יצא לו שם של מרצה מאד מבוקש והוא היה, בין השאר, מרצה נודד בקיבוצים ובמושבים במשך שנים רבות. דב בר מלכין עשה רבות לקירוב העברית אל היידיש ולקירוב היידיש אל העברית, בעיקר לאחר השואה.
ד"ב מלכין היה אביו של הפרופסור יעקב מלכין וסבו של הפרופסור עירד מלכין.
ספריו ותרגומיו
- האוניברסלי בשלום-עליכם, 1970
- ילדים ואנשים, לקט פירקי סיפרות, 1965
- . ראליזם והומור, מבוא לשלום עליכם, 1966
- בין סער לסער, מספרות אידיש בתפוצות, 1943
- יוסף אופטושו, אנשים וחוצות, מיידיש, 1945
- ליב אוליצקי, דודיה נפח, מיידיש, 1968
- יוסף אופטושו, דרי מטה, מיידיש, 1946
- גיאורג ברנדס, הכנסת הרומנטית בצרפת, מגרמנית, 1958
- דוד ברגלסון, כתבי דוד ברגלסון, מיידיש, 1962
- גיאורג ולנטינוביץ' פלכנוב, המאטריאליזם ההיסטורי ומתנגדיו, מרוסית, 1950
- משה גלזר, מתוך השמות של הקלויז הישן, מיידיש, 1965
- גיאורג ברנדס, ראשי הזרמים בספרות המאה התשע עשרה, מגרמנית, 1941
- רפאל מאהלר, תולדות היהודים בפולין, עד המאה ה-19, כלכלה, חברה, המצב, מיידיש בשיתוף אביגדור המאירי, 1946
ספרים בעריכתו
- אריה מרזר, דמויות מתמול, 15 רקועי כסף ונחושת, 1956
- קרלו דונידה, מלחין שיר זמר בפרוטותיים, בתוך אלבום תווים, 1954
קישורים חיצוניים
- אלישע פורת, הם באו אל העיר והנה היא כפר, מאמר ביקורת תיאטרון לדוגמה, של ד"ב מלכין. באתר מחלקה ראשונה, כאן [1]