אנרי דה טולוז-לוטרק – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: war:Henri de Toulouse-Lautrec |
מ r2.7.2+) (בוט מוסיף: tt:Анри де Тулуз-Лотрек |
||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
[[tl:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
[[tl:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
||
[[tr:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
[[tr:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
||
[[tt:Анри де Тулуз-Лотрек]] |
|||
[[uk:Анрі Тулуз-Лотрек]] |
[[uk:Анрі Тулуз-Лотрек]] |
||
[[vi:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
[[vi:Henri de Toulouse-Lautrec]] |
||
גרסה מ־14:40, 13 בדצמבר 2012
 | |
| אנרי דה טולוז-לוטרק | |
| לידה |
24 בנובמבר 1864 אלבי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
9 בספטמבר 1901 (בגיל 36) סנט-אנדרה-דו-בואה, צרפת |
| מקום קבורה |
Verdelais |
| לאום |
צרפתי  |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| תקופת הפעילות |
1879–1901 (כ־22 שנים) |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | פוסט אימפרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
לאון בונה, פרננד קורמה |
| יצירות ידועות |
À la Mie, במולן רוז', La clownesse Cha-U-Kao |
| חתימה |
 |
  | |
אָנְרִי דה טוּלוּז-לוֹטְרֵק (בצרפתית: Henri de Toulouse-Lautrec; 24 בנובמבר 1864 – 9 בספטמבר 1901), צייר צרפתי, נודע בעיקר כמתעד חיי הבוהמה של פריז.
חייו
טולוז-לוטרק נולד בעיר אלבי בדרום צרפת למשפחה אריסטוקרטית עתיקה ועשירה. הוא היה בנם היחיד של הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז-לוטרק, ממשפחת הרוזנים של טולוז שהיו עד המאה ה-13 בין המשפחות המשפיעות ביותר על המלוכה בצרפת. אלפונס ואדל דה טולוז-לוטרק היו בני דודים, שנישאו כחלק ממנהג מקובל במשפחות האצולה הצרפתית, שנועד לשמר את הרכוש בידי המשפחה. אנרי נולד עם פגם גנטי שמנע התאחות תקינה של העצמות. בגיל 12 שבר את רגלו השמאלית ובגיל 14 את רגלו הימנית. רגליו הפסיקו לצמוח בעוד שאר גופו המשיך לגדול, וכתוצאה, הוא נותר לקויי תנועה לצמיתות ונמוך קומה – כ-1.50 מטר.
עקב נכותו היה מנוע מלהשתתף בכל פעילויות בני גילו, והקדיש, לפיכך, את עיקר זמנו לציור ולאיור, ככל הנראה בהשראת אביו ושני דודיו שהיו ציירים. באותה תקופה הירבה לצייר סוסים. בגיל 17 נטש את לימודיו לאחר שנכשל בבחינות הבגרות, והשתקע בפריז. בגיל 21 פתח סטודיו משלו, ובשנותיו הראשונות כצייר הושפע מאוד מציוריו של אדגר דגה, שהיה שכנו ואותו העריץ. נכותו וחזותו החיצונית מנעו ממנו לקחת חלק פעיל מלא בחיי פריז התוססים והססגוניים של אותה תקופה, והוא היה עסוק בשתייה, בציור, ובהתבוננות בחיים שסביבו, אלמנטים שבאו לידי ביטוי ביצירתו. הוא היה לאחד מחשובי הציירים הפוסט אימפרסיוניסטים ומאיירי האר נובו, ותיעד את חיי הבוהמה של פריז של סוף המאה ה-19. חלק מעבודות האיור שלו התפרסמו במגזין ההומור והסאטירה "לה ריר" ("הצחוק") בשנים האחרונות של המאה ה-19.
במשך מרבית חייו הבוגרים היה אלכוהוליסט, וככל הנראה גם נדבק בעגבת כתוצאה מהתרועעויותיו עם פרוצות בפריז. לקראת סוף חייו התמוטט פיזית ונפשית, ואושפז בסנטוריום (בית מרפא). הוא נפטר בגיל 36 באחוזת משפחתו בדרום צרפת, ונקבר לא הרחק משם.
עבודתו
-
מולן רוז' -
ליטוגרפיה משנת 1892 עבור אריסטיד בריאן מתיאטרון אמבסדר בפריז -
'סלון דה מולן' בפריז, ציור מאת טולוז לוטרק.
_1892.jpg)
טולוז-לוטרק נודע כ"נשמה של מונמרטר", רובע האמנים שבו התגורר ופעל. הוא נמשך לאווירה הבוהמיאנית של הרובע, ומדי ערב היה משוטט בברים ובמועדונים שהפכו להיות מקום עבודתו הקבוע, ובהם צייר ושתה לשוכרה. ציוריו תיארו את החיים במועדון המולן רוז', כמו גם מועדוני קברט אחרים, תיאטראות, קרקסים, וכן בתי בושת אותם פקד בתכיפות.
ציוריו ניחנו בהסתכלות אובייקטיבית על האתרים ומושאי הציור, שנבעו ככל הנראה מבדידותו. עבודתו הייתה גרפית באופיה, עם צבעוניות רבה המתוחמת היטב בקווי מתאר ברורים. הכרזות הססגוניות שעיצב למועדוני הקברט, על צבעיהן המלאכותיים, לכדו היטב את אווירת המקומות שנועדו לפרסם. בפוסטרים הללו ניכרת גם השפעתם של ההדפסים היפניים.
בחייו הקצרים היה פרודוקטיבי בצורה יוצאת דופן. הוא השאיר אחריו למעלה מ-1,000 ציורים, 5,000 רישומים ו-350 הדפסים וכרזות. בתקופת חייו לא זכה להציג בתערוכות בעלות חשיבות, אולם כיום נחשבות יצירותיו כיצירות מופת, ומוצגות בחשובי המוזיאונים בעולם.
