דעיכה מעריכית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guest 86 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Guest 86 (שיחה | תרומות)
מישהו יודע איך לקשר את זה ל"דעיכה מעריכית" ולאנגלית? ורפרנס לגרסה האנגלית כמקור?
שורה 26: שורה 26:
לאחר הזמן האופייני הערך יורד ל<math>e^{-1}</math> מערכו ההתחלתי.
לאחר הזמן האופייני הערך יורד ל<math>e^{-1}</math> מערכו ההתחלתי.


כאשר מדובר בדעיכה אקספוננציאלית בזמן עם זמן אופייני של <math>\tau</math>, במישור התדר מתקבל לורנציין עם רוחב של <math>\frac{1}{\tau}</math>.
כאשר מדובר בדעיכה אקספוננציאלית בזמן עם זמן אופייני של <math>\tau</math>, במישור התדר מתקבל [[התפלגות קושי|לורנציין]] עם רוחב של <math>\frac{1}{\tau}</math>.


===== [[זמן מחצית חיים]] =====
===== [[זמן מחצית חיים]] =====

גרסה מ־01:01, 26 בדצמבר 2012

ערך דועך מעריכית. קבועי דעיכה גדולים גורמים לערך לרדת משמעותית מהר יותר. אנו רואים כאן גרפים עם קבועי דעיכה של 25, 5, 1, 1/5 ו1/25.

קצב השינוי של ערך הדועך מעריכית עומד ביחס ישר לערכו בכל רגע,

עבור הערך תלוי הזמן עם קבוע יחס חיובי . פתרון משוואה זו על ידי הפרדת משתנים נותן

.

דעיכת אוכלוסייה

כאשר מדובר בקבוצת חלקיקים הדועכים מעריכית, לדוגמא מרמה אנרגטית גבוהה לרמת בסיס, אם נתבונן בחלקיק בודד (מדובר למעשה בהתפלגות פואסונית), צפיפות ההסתברות של אי דעיכה נתונה על ידי

זמן אופייני

זמן השהייה הממוצע של חלקיק ברמה עד לדעיכה אם כך נתון על ידי

,

כאן נעשה שימוש באינטגרציה בחלקים, זמן ממומצע זה נקרא זמן אופייני ומסומן ב. על בסיסו ניתן לכתוב את הפתרון למשוואת הדעיכה כך

.

לאחר הזמן האופייני הערך יורד ל מערכו ההתחלתי.

כאשר מדובר בדעיכה אקספוננציאלית בזמן עם זמן אופייני של , במישור התדר מתקבל לורנציין עם רוחב של .

זמן מחצית חיים

לאחר זמן זה, יורד הערך למחצית מערכו ההתחלתי. מתוך פתרון משוואת הדעיכה מתקבל כי

.