אבדילאזיז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] בהם החל אחיו לפניו. בין היתר
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] בהם החל אחיו לפניו. בין היתר
הוא העניק זכויות ל[[מילֶ‏ט]] הנוצריים (אוטונומיה למיעוטים אתניים או דתיים) להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת|צרפתי]] והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]].
הוא העניק זכויות ל[[מילט]] הנוצריים (אוטונומיה למיעוטים אתניים או דתיים) להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסה הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת|צרפתי]] והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]].


בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]] ביקרו מצידם ב[[איסטנבול]].
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב [[אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת]] ביקרו מצידם ב[[איסטנבול]].

גרסה מ־19:22, 1 בינואר 2013

אבדילאזיז

אבדילאזיז (טורקית Abdülaziz),‏ (8 בפברואר 1830 - 4 ביוני 1876) היה הסולטאן השלושים ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876. הוא היה בנו של מהמוט השני וירש את אחיו אבדילמג'יט הראשון.

בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות הטנזימאט בהם החל אחיו לפניו. בין היתר הוא העניק זכויות למילט הנוצריים (אוטונומיה למיעוטים אתניים או דתיים) להקים אסיפה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-1863, הקים את הבורסה הראשונה באיסטנבול ב-1866 והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-1864, מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל הצרפתי והוקמה מועצת מדינה ב-1868.

בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם בריטניה וצרפת. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב אירופה, ובביקורו באנגליה העניקה לו ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת את אות מסדר הבירית. בני מלוכה אירופים כמו אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת ביקרו מצידם באיסטנבול.

ב-1871 ולאחר שצרפת הובסה על ידי גרמניה, התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם האימפריה הרוסית, אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט בבלקן החל ב-1875.

אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו, היה ציו השלישי בגודלו בעולם לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני וביזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת - בין היתר גם בחידוש הצי - הודח אבידלאזיז בידי שריו ב-1876. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס להתאבדות.


שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם:
אבדילמג'יט הראשון
שליטי האימפריה העות'מאנית
1861 - 1876
הבא:
מורט החמישי

תבנית:Link GA