רדיוהד

רדיוהד (באנגלית: Radiohead) היא להקת רוק אלטרנטיבי בריטית ממחוז אוקספורדשייר. הפופולריות של הלהקה הגיעה בזכות אלבומה משנת 1997, OK Computer אשר זכה בפרסים רבים והוכרז במקומות רבים כאלבום הטוב ביותר של שנות ה-90 של המאה ה-20, אף על פי שהלהקה הייתה במעמד מוזיקלי ופופולרי מבוסס יחסית גם לפני כן. בנוסף, דורגה רדיוהד בידי המגזין טיים בין 10 הלהקות הטובות בעולם בשנת 2001, יחד עם U2, פורטיסהד ופאטו פו.

ההיסטוריה של הלהקה

1992-1995: השנים הראשונות

הלהקה הוקמה ב-1989 באוקספורד, בריטניה, וניגנה בעיקר בריטפופ, אשר התפתח במהלך שנות השמונים והושפע מהגלאם רוק ומהפאנק רוק. לפני ששינו את השם ל - Radiohead, שם הלהקה היה On a Friday (ביום שישי), מכיוון שזה היה היום היחיד שבו היו יכולים להתאמן. הלהקה לא זכתה להתייחסות מיוחדת עד ששירה Creep הפך ללהיט בינלאומי והכניס את הלהקה לתודעה הציבורית (ואת אלבומה הראשון, Pablo Honey, למצעדים). המדינה הראשונה בעולם בה זכה השיר להשמעות ברדיו ולאהדת הקהל היא ישראל, ועד היום שמורה פינה חמה בלבם של חברי הלהקה לקהל הישראלי. ב-1995 הקליטה ושחררה הלהקה את אלבומה השני, The Bends, שהכיל חומר מגוון ומגובש יותר מן האלבום הראשון. רדיוהד התנתקו באלבום זה מהפופ המסחרי, שהשפיע על אלבומם הראשון, וגיבשו סגנון "אלטרנטיבי" וניסיוני יותר. כבר אז החלה הלהקה לבסס מעמד מסוים ולצבור פופולריות. האלבום נהנה מנתוני מכירות מצוינים בבריטניה, אולם ההצלחה המסחרית הבולטת של הלהקה בארצות הברית ובעולם הגיעה לשיאה רק בסוף שנות ה-90.

1997-1998: פריצה למיינסטרים

ב-1997 הוציאה הלהקה את אלבומה OK Computer, שהיה לאחד מאלבומי הרוק הבולטים של העשור, והוכרז על ידי מגזינים רבים כאלבום הטוב ביותר של שנות ה-90 ובכלל. OK Computer שילב לראשונה רוק מלודי עם אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית (סאמפלים, קולות ממוחשבים ואפקטים). האלבום התקבל בהתלהבות הן על ידי הקהל והן על ידי המבקרים, ונמכר עד היום במיליוני עותקים ברחבי העולם.

1999-2000: משבר

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי, שנקרא Against Demons, לקידום אלבומה החדש. מסע ההופעות, אשר נמשך כמעט שנה (בין אמצע 1997 לאמצע 1998), גרם לסכסוכים בין חברי הלהקה בעקבות עייפות ושחיקה ולתחושה של אובדן דרך ואובדן השראה. בשנת 1999, יצא סרט תיעודי של הלהקה בשם Meeting People Is Easy. הסרט תיעד, מלבד את הופעות הלהקה, את תהליך השחיקה שלה אל מול ההצלחה הפתאומית של OK Computer והחשיפה התקשורתית שזכו לה עקב כך. במאי הסרט, גראנט ג'י, היה גם הבמאי של הקליפ של No Surprises, אחד הסינגלים מהאלבום. עם תום סיבוב ההופעות, סבל תום יורק, סולן הלהקה והכותב העיקרי, ממחסום כתיבה - דבר שעיכב את המשך היצירה של הלהקה. לאחר שהתגבר על דיכאון, חזרו חברי הלהקה לאולפן ההקלטות על מנת לעבוד על חומרים לאלבומיהם הבאים.

2000-2001: שינויים בסגנון המוזיקלי

לאחר שמיצו את העיסוק ברוק האלטרנטיבי ה"מסורתי" שניגנו עד אז, הלהקה החלה להרחיב את התנסותה על ידי שימוש בכלים אלקטרוניים ובאפקטים ממוחשבים למיניהם והעמיקה במחוזות האלטרנטיביים. בסוף שנת 2000 הפתיעה רדיוהד את עולם המוזיקה כשהוציאה אלבום שמהווה דגל במהפכת הפיוז'ן בין הרוק והאלקטרוניקה, אלבום שפרץ את גבולות ההגדרה של הרוק הפופולרי וכן שבר שיאי מכירות. האלבום, Kid A, היה המצאה סגנונית מפתיעה, שבה הצליחה הלהקה לשלב בין סגנונות בצורה שלא נעשתה בעבר. התגובות לשינוי במוזיקה של הלהקה בתקשורת ועל ידי המעריצים, היו אמביוולנטיות; בעוד שהיו מבקרים ומאזינים שהתקשו לעכל את ההתרחקות הדרסטית מאופי הצליל שהיה מזוהה עם הלהקה, וטענו כי רדיוהד הרחיקה לכת בניסיונותיה לחדש, היו מי שקיבלו בחום את הצליל הייחודי שאימצה לעצמה והיללו את האלבום כיצירת מופת נוספת.

בתקופת העבודה על Kid A הקליטה הלהקה מספר רב של שירים נוספים. תחילה תוכנן להוציא את מרבית השירים באלבום כפול, אך לבסוף הוחלט לחלקם לשני אלבומים (חומרים נוספים יצאו מאוחר יותר כבי-סיידס). ב-2001, שמונה חודשים בלבד לאחר צאת אלבומם הקודם, הוציאה הלהקה את Amnesiac, שרוב שיריו הוקלטו במקביל לזמן ההקלטות של Kid A. האלבום כלל חומרים שונים בעלי גיוון סגנוני רב: לצד שירים סטנדרטיים בעיבודי פסנתר או גיטרה, נכללו באלבום יצירות אלקטרוניות ואקספרימנטליות "קיצוניות" יותר באופיין. אלבום זה היה שנוי במחלוקת אף יותר מקודמו אך זכה להצלחה מסחרית דומה, וקהל המעריצים של הלהקה המשיך להתרחב.

2003-2007

בשנת 2003 הוציאה הלהקה את האלבום Hail to the Thief, שהציג חזרה מסוימת לעידן הרוק והמוזיקה האקוסטית של הלהקה, לצד המשך שימוש בעיבודים ניסיוניים ובאלקטרוניקה. לאחר סיבוב הופעות ממושך באירופה ומסביב לעולם, החליטו חברי הלהקה לצאת להפסקה של שנה של מנוחה מפעילות משותפת, ובינתיים יצרו אלבומי סולו, הופיעו בנפרד והשתתפו בפרויקטים שונים. ב-2005 חזרו חברי הלהקה לאולפנים כדי לעבוד על אלבומם הבא. הלהקה מיצתה את חוזה ההקלטות שלה עם חברת EMI לאחר שחרור אלבומה השישי, ובאותה תקופה לא הייתה חתומה באף חברת הקלטות.

ב-10 באוקטובר 2007 שוחרר האלבום In Rainbows במהדורה דיגיטלית. הלהקה בחרה להוציא את האלבום באופן עצמאי, תחילה ללא תמיכה של חברת תקליטים כלשהי. דרך שיווק האלבום הייתה ייחודית - הוא הוצע להורדה בלעדית באתר הלהקה, במחיר שהיה נתון לבחירת הקונה. החל מדצמבר של אותה שנה הוא הוצע למכירה גם כמוצר פיזי, במארז מפואר המכיל את האלבום וקטעי בונוס שלא מוצעים להורדה, ועוד 2 תקליטי 12 אינץ'. מאז ה-31 בדצמבר 2007 האלבום מוצע למכירה גם בחנויות המוזיקה, תחת הלייבל העצמאי XL Recordings. בטקס פרסי הגראמי שנערך בפברואר 2009 זכה האלבום בפרס בקטגוריית האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר.

2011

ב-18 בפברואר 2011 שוחרר האלבום השמיני של רדיוהד The King of Limbs. האלבום ניתן להורדה בתשלום ב־18 בפברואר 2011 בפורמט MP3 או WAV, ולווה בהוצאה פיזית ב־28 במרץ 2011, וב"גרסת עיתון" מיוחדת ב־9 במאי. ב־14 בפברואר 2011, הכריזה הלהקה באתר האינטרנט שלה על שמו של האלבום החדש, וכי הוא ישוחרר ב־19 בפברואר. ב־18 בפברואר, יום לפני השחרור המיועד, פירסמה הלהקה וידאו קליפ לסינגל הראשון של האלבום, "Lotus Flower". לאחר מכן, האלבום ניתן להורדה דרך אתר הלהקה.

עבודת סולו

תום יורק, סולן הלהקה, הוציא ביולי 2006 אלבום סולו בשם The Eraser, שהורכב משירים אלקטרוניים שהלחין במחשב הנייד שלו.

ג'וני גרינווד, הגיטריסט המוביל בלהקה, הוציא ב2003 את אלבום הסולו הראשון שלו, בשם Bodysong. האלבום הוא הפסקול המוזיקלי לסרט באותו השם. כמו כן, גרינווד הלחין גם את הפסקול לסרט "זה ייגמר בדם", שיצא בסוף שנת 2007. על הפסקול "There Will Be Blood", זכה גרינווד בפרס בחירת המבקרים האמריקאי. בנוסף היה מועמד הפסקול לפרס גראמי בקטגוריית "הפסקול הטוב ביותר עבור סרט, הפקה טלויזיונית או מדיה ויזואלית" בטקס הגראמי ה-51.

חברי הלהקה

חברי הלהקה מהקמתה עד היום הם:

• אד או'בריאן (גיטרה, קולות רקע)
• ג'וני גרינווד (גיטרה חשמלית, קלידים, כלי הקשה, פסנתר, גלוקנשפיל)
• קולין גרינווד (בס, קלידים)
• תום יורק (שירה, מילים, גיטרה, גיטרה אקוסטית, פסנתר)
• פיל סלוואי (תופים וכלי הקשה)

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן Pablo Honey‏ (1993) The Bends‏ (1995) OK Computer‏ (1997) Kid A‏ (2000) Amnesiac‏ (2001) Hail to the Thief‏ (2003) In Rainbows‏ (2007) The King of Limbs‏ (2011)

מיני-אלבומים Drill‏ (1992) Itch‏ (1994, יפן/ניו זילנד) My Iron Lung‏ (1994) No Surprises/Running from Demons‏ (1997, יפן) Airbag/How Am I Driving?‏ (1998) I Might Be Wrong: Live Recordings‏ (2001) (Com Lag (2plus2isfive‏ (2004)

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי, הכולל את הבלוג Dead Air Space המעודכן ישירות על ידי חברי הלהקה.
• "רדיו בלה בלה • על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על רדיוהד? " מיכל ישראלי, nana10.
• אבולוציה של דיכאון: הטרילוגיה המחודשת של רדיוהד תומר יודלביץ, nrg.
• יואב קוטנר, רדיו לב, באתר ישראל היום, 4 במרץ 2011