חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה כללית |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[File:Munkacs_World_Headquarters_in_Boro_Park,_Brooklyn.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק]] |
|||
{{עריכה|נושא=יהדות}} |
|||
[[ |
[[קובץ:Munkatch-tartzagisrael.jpg|ממוזער|200px|כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג]] |
||
| ⚫ | |||
'''חסידות מונקאטש''' היא [[חצר חסידית]] שנוסדה בעיר [[מונקאץ']] (בעבר ב[[הונגריה]] כיום ב[[אוקראינה]]) בסוף [[המאה ה-19]] על ידי הרב [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]], נכדו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]] |
'''חסידות מונקאטש''' היא [[חצר חסידית]] שנוסדה בעיר [[מונקאץ']] (בעבר ב[[הונגריה]], כיום ב[[אוקראינה]]) בסוף [[המאה ה-19]], על ידי הרב [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]], נכדו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]] ובראשו עומד האדמו"ר רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]. |
||
== תחילת החסידות == |
== תחילת החסידות == |
||
עד שנת [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]], על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. |
|||
עד שנת [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילה החסידית בעיר הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות. |
|||
==אדמו"רי החסידות== |
==אדמו"רי החסידות== |
||
* '''רבי [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]]''' - בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש |
* '''רבי [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]]''' - נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]]. |
||
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה |
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל. והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו [[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]]. |
||
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' - בנו של רבי צבי הירש |
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]] - [[1937]]) - בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של הציונות לכל זרמיה. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]]. |
||
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' - בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד |
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' - בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומשנת [[תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]]. לימים עבר לעיר [[פתח-תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה. |
||
* '''רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ |
* '''רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטשף גדל והתחנך ב[[ארצות הברית]]. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]], וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירופה]], [[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]]. אחיו רבי יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב. |
||
<gallery> |
<gallery> |
||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
קובץ:Munkatch_Rebbe_Shlita.jpg|רבי משה יהודה לייב רבינוביץ' |
קובץ:Munkatch_Rebbe_Shlita.jpg|רבי משה יהודה לייב רבינוביץ' |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
== החסידות והציונות == |
|||
{{ערך מורחב|מונקאץ'}} |
|||
עם השנים הלכה וגברה פעילותה של התנועה הציונית והוציאה מקרבה עסקנים חשובים. למרות איסורים רבים מפי רבני מונקאטש שלא לקחת חלק בפעילות התנועה הזאת. העסקנים הציוניים, הוציאו כתבי עת - שרבים מהם היו לצורך ויכוחים בין מפלגתיים. אף התארגנו לבחינות עירוניות וממשלתיות. באמצע שנות העשרים הוקמה בעיר מונקאץ' הגימנסיה העברית, ובנוסף לכך שני רחובות במונקאטש נקראו בשמות עבריים; רחוב [[יהודה הלוי]] ורחוב [[חיים נחמן ביאליק]]. בהשפעתו של הרב חיים אלעזר שפירא וחסידיו שונה שם רחוב יהודה הלוי לרחוב [[דרכי תשובה]]. |
|||
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהתפתחות המדינית קמה מדינת [[צ'כוסלובקיה]], שברבות הימים הפכה לסמל ה[[דמוקרטיה]] ה[[אירופה|אירופית]] ועם זאת נערכו בחירות למוסדות המרכזיים במדינה ואורגנה מפלגה יהודית עצמאית. חסידי מונקאץ' בהנהגת רבם התנגדו לקיומה של מפלגה יהודית. בנוסף להתנגדות למפלגה היהודית, הייתה ההתבוללות רבה בשל העובדה כי יהודים רבים לא חפצו להבליט יהדותם. |
|||
לאחר עריכת הבחירות נכשלה המפלגה היהודית. היא הצליחה להעביר מועמדיה, אך בבחירות משנה. בין הנבחרים היה גם הד"ר [[חיים קוגל]] - מנהל הגימנסיה העברית במונקאץ', שלאחר מכן עלה ארצה והיה מראשי העיר [[חולון]]. |
|||
בסוף שנת [[ה'תרפ"ט]] מצויים היו במונקאטש עיתונים יהודיים, ב[[יידיש]]. ה'[[יידישע שטימע]]' היה העיתון הציוני היחידי שפעל במונקאץ' בצדו גם הופיעו שני שבועונים ועיתונים פריודיים ביידיש, ששירתו מפלגות ופלגים בארגונים שונים שפעלו במונקאטש. |
|||
==ענף סאסוב-סטריזוב== |
==ענף סאסוב-סטריזוב== |
||
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב ו[[סטריזוב]]. נולד בשנת [[תרי"ג]]{{הערה|אלפסי-[[תר"י]].}}. היה חתנו של רבי ברוך מ[[חסידות גורליץ|גורליץ]] ולאחר חתונתו אכל [[קעסט]] אצל רבי [[חיים מצאנז]] |
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב ו[[סטריזוב]]. נולד בשנת [[תרי"ג]]{{הערה|אלפסי-[[תר"י]].}}. היה חתנו של רבי ברוך מ[[חסידות גורליץ|גורליץ]] ולאחר חתונתו אכל [[קעסט]] אצל רבי [[חיים מצאנז]] במשך שש שנים. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וינה|ווינה]]. היה סגפן. נפטר ב[[ב' בחשוון]] [[תרע"ז]]. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו ל[[מונקאץ']]. |
||
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת [[תרל"ד]]. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מ[[חסידות דינוב|דינוב]]. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב ל[[ריישא]]. |
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת [[תרל"ד]]. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מ[[חסידות דינוב|דינוב]]. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב ל[[ריישא]]. |
||
חתניו של רבי משה לייב היו רבי שלמה טייטלבוים מריגליץ (בן רבי יוקל מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|וואלווא]]), רבי אלטר מ[[חסידות דז'יקוב|בייטש]], רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]], הרב ישראל חיים שפירא, רב ב[[בערטש]] והרב משה צבי הלוי רוטנברג מוויליאן. |
חתניו של רבי משה לייב היו רבי שלמה טייטלבוים מריגליץ (בן רבי יוקל מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|וואלווא]]), רבי אלטר מ[[חסידות דז'יקוב|בייטש]], רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]], הרב ישראל חיים שפירא, רב ב[[בערטש]] והרב משה צבי הלוי רוטנברג מוויליאן. |
||
== בתי מונקאטש == |
|||
{{ערך מורחב|בתי מונקאטש}} |
|||
[[קובץ:Munkatch-tartzagisrael.jpg|ממוזער|200px|כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג]] |
|||
| ⚫ | |||
בתי מונקאטש (בתי מונקאץ') הינה השכונה היחידה של חסידות מונקאטש, בתי מונקאטש היא שכונה חסידית זעירה ב[[ירושלים]] הניצבת בשכנות ל[[בתי ראנד]] ומהווה חלק מגוש ה[[נחלאות]]. את שכונת בתי מונקאטש ייסד הרב חיים אלעזר שפירא |
|||
ה[[אדמו"ר]] השני של חסידות מונקאטש, הרב [[צבי הירש שפירא]] ייסד את '[[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]' ובזמן תקופתו עלו חסידים מהעיר מונקאץ' לארץ ישראל. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם כולל מונקאטש ונשיאו - הרב צבי הירש שפירא. |
|||
עם מותו של הרב צבי הירש שפירא הוכתר הרב [[חיים אלעזר שפירא]] לאדמו"ר חסידות מונקאטש ([[1871]] - [[1937]]). הרב החריף את המחלוקת עם [[חסידות בעלז]] והחריף את התנגדותו ל[[ציונות]]. בזמן כהונתו כאדמו"ר יסד הרב שפירא שכונה בירושלים עבור אנשי הכולל, הידועה בשם בתי מונקאטש. |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־22:06, 5 בינואר 2013
חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.
תחילת החסידות
עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.
אדמו"רי החסידות
- רבי שלמה שפירא - נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת תרמ"ב מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת תרנ"ג.
- רבי צבי הירש שפירא - בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל. והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו כולל מונקאטש ועשרה הגלילות. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.
- רבי חיים אלעזר שפירא (1871 - 1937) - בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה בתי מונקאטש בגוש הנחלאות בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של הציונות לכל זרמיה. עמד במחלוקת גם עם חסידות בעלז.
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ - בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומשנת תשכ"ג רבה הראשי של העיר חולון. לימים עבר לעיר פתח-תקווה והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
- רבי משה יהודה לייב רבינוביץ - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטשף גדל והתחנך בארצות הברית. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת בורו פארק בברוקלין, וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה ובארץ ישראל. אחיו רבי יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב.
-
רבי הירש שפירא -
רבי חיים אלעזר שפירא -
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ -
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ'
ענף סאסוב-סטריזוב
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטריזוב. נולד בשנת תרי"ג[1]. היה חתנו של רבי ברוך מגורליץ ולאחר חתונתו אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז במשך שש שנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. היה סגפן. נפטר בב' בחשוון תרע"ז. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו למונקאץ'.
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת תרל"ד. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מדינוב. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב לריישא.
חתניו של רבי משה לייב היו רבי שלמה טייטלבוים מריגליץ (בן רבי יוקל מוואלווא), רבי אלטר מבייטש, רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, הרב ישראל חיים שפירא, רב בבערטש והרב משה צבי הלוי רוטנברג מוויליאן.