מינהל ציבורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: hr:Državna uprava
JackieBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: war:Pagdudumara panpubliko
שורה 89: שורה 89:
[[uk:Державне управління]]
[[uk:Державне управління]]
[[vi:Hành chính công]]
[[vi:Hành chính công]]
[[war:Pagdudumara panpubliko]]
[[zh:公共行政]]
[[zh:公共行政]]

גרסה מ־16:36, 6 בינואר 2013

המינהל הציבורי הוא מכלול הארגונים הציבוריים הפועלים במדינה, וככזה הוא פועל בסביבה המכוונת על ידי גופים פוליטיים ובהקשר של עיצוב מדיניות ציבורית.

המינהל הציבורי מתנהל לרוב על פי כללים ביורוקרטיים, מעוגן במשפט המינהלי, מאויש וממומן על ידי הציבור (על פי תקציב המדינה) וחשוף לביקורת ציבורית. העובדים משקפים ערכים ונורמות ציבוריות, והתנהגותם מושתתת על מערכת יחסים ממוסדת.

היסטוריה

תחילתו של המינהל הציבורי מוכרת כבר מתרבויות עתיקות כמו מצרים ופרס, בתרבויות אלו הוקם מינהל ציבורי מפותח שעסק בגביית מסים, באכיפת חוקים ובגיוס וניהול הצבא. הסיבה המרכזית שהובילה להתפתחות מינהל ציבורי דווקא במקומות אלו היא קיומה של חברה הידרולוגית- במדינות אלו ישנו מחסור במים באופן תמידי ובעקבות זאת היו צריכים להקים מנגנון שידע לווסת את המים שישנם בצורה יעילה וחכמה וזה גרם ליצירת ארגונים שונים: מפלגות, אוניברסיטאות, והכנסייה הקתולית כארגון ולא כמוסד דתי. תחילתו של המינהל הציבורי בחברה המודרנית היא בתקופת המהפכה התעשייתית שהובילה לתהליכי עיור, שבעקבותיהם עבר רוב הציבור לערים הגדולות והיה צורך לארגן אותם ואת השירותים המוענקים להם.

מחקר

ייסוד המינהל הציבורי כתחום מחקר נפרד, מיוחס לנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, שפעל החל מסוף המאה ה-19 להפריד את המינהל הציבורי מהפוליטיקה על מנת לקדם את עקרון הפרדת הרשויות ולמנוע שחיתות. לדבריו, בעוד המדינאי אמור לעסוק בניסוח המדיניות, איש המינהל הציבורי אמון על הוצאתו לפועל בדרך האופטימלית.

חוקרים מרכזיים נוספים שהשפיעו על התחום הם מקס ובר (שניסח את "המודל הטהור של הביורוקרטיה"), פרדריק וינסלאו טיילור (גישת הניהול המדעי), דאגלס מקגרגור (גישת יחסי אנוש בניהול), הרברט סיימון (בספרו "התנהגות אדמיניסטרטיבית", שהעמיד את קבלת ההחלטות כמהות המינהל הציבורי), צ'ארלס לינדנבלום ("המודל התוספתי"), יחזקאל דרור, צ'סטר ברנרד ועוד.

מבחינים בשלושה סוגים של מינהל ציבורי:

  • מינהל מסורתי - הקבלה לשרות היא על בסיס קרבה לשלטון. אין יסודות רציונליים מריטוקרטיים של קבלה לשרות או בקידום עובד שרות.
  • מינהל פריזמטי - מצוי בארצות שהיו תחת משטר קולוניאלי, אשר אימצו לעצמן את כל המרכיבים הנהוגים בממשל המערבי: חוק, חוקה, תקשי"ר (תקנון שירות המדינה), חלוקה למחוזות וכדומה. אך יחד עם זאת שולט במדינות אלו המרכיב המסורתי, והם עורכים שילוב ביניהם.
  • מינהל מודרני - נמצא במשטרים המערביים. בא לידי ביטוי בשני אופנים, "קריירה פתוחה" (המאפשרת כניסה לכל אחת מרמות הדרגות השונות) - במודל האמריקאי ו"קריירה סגורה" (התקדמות היררכית בארגון)- במודל הבריטי.

מאפיינים

  • ארגונים הם מכלולים של תפקידים ולא קבוצות של אנשים, אמנם ברור שצריך אנשים כדי להפעיל את הארגונים הללו אבל ההבדל הוא שארגונים אלו בהבדל ממסגרות אחרות (משפחה),הדגש הוא לא על בני אדם המאיישים את הארגון אלא על הפעילות המתבצעת בארגון.
  • ארגונים אלו לא נוצרים מתהליכים התפתחותיים טבעיים אלא תוצאה של תכנון מחושב, הם נוצרים מתוך מטרה להפיק מהם תועלות מסוימות והם יפעלו כל עוד יש עניין לקיים אותם.
  • לארגונים יש ישות מוגדרת שניתנת להבחנה ברורה והם בעלי סימני היכר ברורים.
  • ארגונים הם בעלי מסגרת קבועה ולא התארגנות ארעית לשם השגת מטרה זמנית משותפת.
  • מבחינה משפטית ארגון הוא ישות הכפופה לחוק ואחראית בפניו על כל מעשה או מחדל של אנשים החברים בארגון.

מינהל ציבורי בישראל

בשנותיה הראשונות התאפיין המינהל הציבורי במדינת ישראל במינהל פריזמטי: היא אימצה דפוסי התנהגות מסורתיים ומודרניים כאחד: מחד, המסגרת הפורמלית מתקופת המנדט הבריטי: חוק, חלוקה למחוזות, בתי משפט, תקשי"ר וכניסה על בסיס מכרז ועוד. מנגד, באו לידי ביטוי קווים פריזמטיים המתבטאים בפורמליזם- פערים בין המוצהר ובין הנעשה בפועל: אף שהקוד האתי מפורסם לציבור, בפועל האתיקה בעייתית, אי-הקפדה מספקת על טוהר המידות, שחיתות, מכרזים מכורים, וחוסר בשוויון הזדמנויות, שהתבטא במינויים פוליטיים על בסיס מפלגתי. ירידת כוחה של ההסתדרות, תהליך ההפרטה החל משנות ה-80 וייעול המשרדים הממשלתיים בישראל, הביאו לפיחות בהשפעת חלק מן המאפיינים הללו.

בשנת 1986 הוקמה ועדת קוברסקי ברשות חיים ראובן קוברסקי ופרופ' יחזקאל דרור, שהכינה תוכנית לרפורמה מבנית בכל רמות המינהל הציבורי בישראל, תוך קריאה לצמצומו. בין היתר סקרה ועדה את נושא המינויים הפוליטיים בישראל. לדבריה, בשנים הראשונות של המדינה היה שירות המדינה נגוע בפוליטיזציה רבה. בשנות השישים והשבעים החל תהליך של הדגשת הממלכתיות בשירות, אך החל מהמהפך של שנת 1977, חלה שוב נסיגה ותופעת המינויים הפוליטיים הגיעה לשיא. כתוצאה ממנה לא המתאימים ביותר ולעתים לא מתאימים כלל מבחינת כישורים זוכים בתפקיד, כ"שלל" כתוצאה מקרבתם למפלגת השלטון. כמו כן נוצרת התנפחות של המערכת הציבורית כתוצאה מתפקידים מיותרים.

אף שהתוכנית אושרה בממשלה, היא מעולם לא יושמה במלואה. בשנת 1994 הוקם פרויקט המשך בשם "רפורמות משרדים לדוגמה", בראשות דוד דרי ויצחק גלנור, שמטרתו יישום המלצות הוועדה על משרדי ממשלה ספציפיים, הבשלים לקדם רפורמה מעין זו. בסופו של דבר נכשלה גם תוכנית זו, בשל התנגדויות שונות, אף שהמשרדים ביצעו מספר שינויים מקומיים ברוח התוכנית.

ראו גם

לקריאה נוספת