ויטמין B3 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון ע"פ הערך האנגלי
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{שם שגוי|ויטמין B<sub>3</sub>}}
[[תמונה:Niacin.png|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של הוויטמין]]
[[תמונה:Niacin.png|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של הוויטמין]]
'''ויטמין B<sub>3</sub>''' הוא [[ויטמין]] שמשתתף בייצור [[חומצות שומן]], בפירוק ה[[גלוקוז]] וב[[מטבוליזם]] של [[חלבון]]. הוא משפיע גם על מערכות [[מערכת העצבים|העצבים]] ו[[מערכת העיכול|העיכול]].
'''ויטמין B<sub>3</sub>''' הוא [[ויטמין]] שמשתתף בייצור [[חומצות שומן]], בפירוק ה[[גלוקוז]] וב[[מטבוליזם]] של [[חלבון]]. הוא משפיע גם על מערכות [[מערכת העצבים|העצבים]] ו[[מערכת העיכול|העיכול]].

גרסה מ־10:21, 9 בפברואר 2013

המבנה הכימי של הוויטמין

ויטמין B3 הוא ויטמין שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק הגלוקוז ובמטבוליזם של חלבון. הוא משפיע גם על מערכות העצבים והעיכול.

שתי מולקולות דומות נקראות ויטמין B3 - ניאצין וניקוטינאמיד. ניאצין(קרוי גם חומצה ניקוטינית היא נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן וניקוטינאמיד היא האמיד של ניאצין. בבני אדם, המרת הטריפטופן לניאצין מתבצעת בכבד בקצב איטי למדי, לכן חיוני לצרוך ניאצין מהמזון. מחסור מתמשך בניאצין עלול לחולל את המחלה הקטלנית פלגרה. בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.

מזונות עשירים בוויטמין B3: מהחי – איברים פנימיים, דגים, בשר לסוגיו, ביצים ומוצרי חלב. מהצומח - שומשום, דגנים מלאים (4-29.5 מ"ג ל-100 גרם), אגוזים, קטניות, נבטים.

צריכה מקסימלית מותרת: 1.5 עד 6 גרם ליום. צריכה מעל לכמות זו עשויה לגרום להרחבת כלי הדם, עקצוץ בעור, הפרעות במערכת העיכול והרגשת בעירה בפנים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.