מבצע פרקופ – הבדלי גרסאות
דוד55 העביר את הדף משתמש:דוד55/בסיס לתוכנית גואלרו |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלחמה| |
|||
#הפניה [[תוכנית גואלרו]] |
|||
|שם המלחמה=מבצע פרקוף |
|||
|חלק מ= |
|||
|שם העימות=[[מלחמת הזרחים ברוסיה]] |
|||
|תמונה=[[Operacja perekopsko-czongarska.svg|מרכז|250px|כיתוב תמונה]] |
|||
|כותרת תמונה=מפת האזור |
|||
|תאריך=[[7 בנובמבר|7-17 בנובמבר]] [[1917]] |
|||
|מקום=[[חצי האי קרים]] |
|||
|תוצאה=חידוש המשטר הסובייטי בקרים ופינוי [[הצבא הלבן]] |
|||
|טריטוריות= |
|||
|עילה= |
|||
|צד ראשון= {{דגל|ברית המועצות}} [[רוסיה הבוייטית]] |
|||
|מפקד ראשון={{דגל|ברית המועצות}} [[מיכאיל פרונזה]] |
|||
|כוח ראשון=כ-146 אלף חיילים, 40 אלף פרשים, 985 תותחים |
|||
|צד ראשון-אבדות=כ-10 אלף הרוגים ופצועים |
|||
|צד שני={{דגל|רוסיה}} |
|||
|מפקד שני={{דגל|רוסיה}} [[פיוטר וראנגל]] |
|||
|כוח שני=כ-40 אלף חיילים, 213 תותחים |
|||
|צד שני-אבדות= |
|||
|הערות= |
|||
|מפה= |
|||
}} |
|||
'''מבצע פרקוף''' נערכה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] בתאריכים [[7 בנובמבר]] [[1920]] - [[17 בנובמבר]] [[1920]] על ידי [[הצבא האדום]] נגד [[הצבא הלבן]]. כתוצאה מהמתקפה חודש המשטר הסובייטי ב[[חצי האי קרים]] ושרידי הצבא הלבן פונו דרך הים ל[[טורקיה]]. בהסטוריוגרפיה הסובייטית הקרב סימן סיום מלחמת האזחרים. |
|||
תחילת [[מיכאיל פרונזה]] תכנן לתקוף לכיוון צ'ונגר, אך לאור מזג האוויר ואי-יכולת לנצל ספינות של שייטת [[הים האזוב]] הוא שינה את כיוון של המתקפה והחליט לתקוף באזור פרקוף. |
|||
==כוחות הצבא האדום== |
|||
בראש החזית הדרומית הועמד ]]מיכאיל פרונזה]]. ברשותו היו צבא הפרשים ה-1 (בפיקוד [[סמיון בודיוני]], צבא הפרשים השנייה (בפיקוד פיליף מירונוב) , הארמיה ה-4 (בפיקוד ולדיסלב לזרביץ'), האמריה ה-6 (בפיקוד אבגוסט קורק) וארמיה של [[נסטור מכנו]] (בפיקוד סמיון קרטנקי). בסך הכול רוכזו כ-146 כוחות בחיל רגלים, 40 אלף פרשים, 985 תותחים. |
|||
==כוחות הצבא הלבן== |
|||
בפיקוד [[פיוטר ורנגל]] היו כ-40 אלף חיילים וכ-213 תותחים. לצורך חיזור ההגנה נבנה קו ביצורים שכלל |
|||
גרסה מ־19:06, 11 בפברואר 2013
תבנית:מלחמה מבצע פרקוף נערכה במהלך מלחמת העולם הראשונה בתאריכים 7 בנובמבר 1920 - 17 בנובמבר 1920 על ידי הצבא האדום נגד הצבא הלבן. כתוצאה מהמתקפה חודש המשטר הסובייטי בחצי האי קרים ושרידי הצבא הלבן פונו דרך הים לטורקיה. בהסטוריוגרפיה הסובייטית הקרב סימן סיום מלחמת האזחרים.
תחילת מיכאיל פרונזה תכנן לתקוף לכיוון צ'ונגר, אך לאור מזג האוויר ואי-יכולת לנצל ספינות של שייטת הים האזוב הוא שינה את כיוון של המתקפה והחליט לתקוף באזור פרקוף.
כוחות הצבא האדום
בראש החזית הדרומית הועמד ]]מיכאיל פרונזה]]. ברשותו היו צבא הפרשים ה-1 (בפיקוד סמיון בודיוני, צבא הפרשים השנייה (בפיקוד פיליף מירונוב) , הארמיה ה-4 (בפיקוד ולדיסלב לזרביץ'), האמריה ה-6 (בפיקוד אבגוסט קורק) וארמיה של נסטור מכנו (בפיקוד סמיון קרטנקי). בסך הכול רוכזו כ-146 כוחות בחיל רגלים, 40 אלף פרשים, 985 תותחים.
כוחות הצבא הלבן
בפיקוד פיוטר ורנגל היו כ-40 אלף חיילים וכ-213 תותחים. לצורך חיזור ההגנה נבנה קו ביצורים שכלל