חומצה גלוטמית – הבדלי גרסאות
מ r2.6.8) (בוט מוסיף: simple:Glutamic acid |
Nevermindpedia (שיחה | תרומות) הורדתי את המילה האלרגן הנפוץ בעולם , האלרגניות לחומצה גלוטמית היא נמוכה . |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
הראשון שבודד לראשונה חומצה גלוטמית היה ה[[כימאי]] ה[[גרמניה|גרמני]] קרל ריטהאוזן (Karl Ritthausen) בשנת [[1866]], מ[[חלבון]] [[גלוטן]] שב[[חיטה]], ומכאן שמה. היא [[סינתזה (כימיה)|סונתזה]] לראשונה ב[[מעבדה]] בשנת [[1890]]. |
הראשון שבודד לראשונה חומצה גלוטמית היה ה[[כימאי]] ה[[גרמניה|גרמני]] קרל ריטהאוזן (Karl Ritthausen) בשנת [[1866]], מ[[חלבון]] [[גלוטן]] שב[[חיטה]], ומכאן שמה. היא [[סינתזה (כימיה)|סונתזה]] לראשונה ב[[מעבדה]] בשנת [[1890]]. |
||
כשגלוטמט מתרכב עם [[יון]] [[נתרן]] מתקבל [[מונוסודיום גלוטמט]] (Monosodium Glutamate, ב[[ראשי תיבות]]: MSG), [[תרכובת]] המקנה ל[[מזון|מזונות]] [[טעם]] נוסף על ארבעת הטעמים הבסיסיים. הכימאי ה[[יפן|יפני]] איקוני קיקאדה מ[[אוניברסיטת טוקיו]] גילה את מונוסודיום גלוטמט בשנת [[1906]] וכינה אותו "אוּמאמי" (בתרגום חופשי מ[[יפנית]]: "טעים"). מונוסודיום גלוטמט הוא [[תוסף מזון|תוסף המזון |
כשגלוטמט מתרכב עם [[יון]] [[נתרן]] מתקבל [[מונוסודיום גלוטמט]] (Monosodium Glutamate, ב[[ראשי תיבות]]: MSG), [[תרכובת]] המקנה ל[[מזון|מזונות]] [[טעם]] נוסף על ארבעת הטעמים הבסיסיים. הכימאי ה[[יפן|יפני]] איקוני קיקאדה מ[[אוניברסיטת טוקיו]] גילה את מונוסודיום גלוטמט בשנת [[1906]] וכינה אותו "אוּמאמי" (בתרגום חופשי מ[[יפנית]]: "טעים"). מונוסודיום גלוטמט הוא [[תוסף מזון|תוסף המזון]] הנפוץ ביותר בעולם. |
||
== [[פיזיולוגיה]] == |
== [[פיזיולוגיה]] == |
גרסה מ־21:59, 12 בפברואר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו
פרמטרים [ סימון_ארוך, נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, איזו, שכיחות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
נוסחה כימית | C₅H₉NO₄ | ||
---|---|---|---|
pKa קרבוקסיל | 2.2 | ||
pKa אמין | 9.67 | ||
pKa שייר | 4.25 | ||
| |||
מספר CAS | 617-65-2 | ||
חומצה גלוטמית (מכונה גם גלוטמט [1]) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
מבנה
חומצה גלוטמית דומה בהרכבה לחומצה אספרטית, חומצת אמינו אחרת, אלא שבשייר שלה קיימות שתי קבוצות מתילן (CH2) ולא אחת. השייר של חומצה גלוטמית מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן ומקבוצת קרבוקסיל (COOH). חומצה גלוטמית ואספרטית הן חומצות האמינו היחידות בעלות שייר חומצי. קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן חומציותה. כשהדבר מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת "גלוטמט" (Glutamate).
ב-pH נייטרלי (7) נוטה החומצה הגלוטמית לאבד את אטום המימן ולהופיע בצורת גלוטמט. המטען החשמלי של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.
חומצת האמינו גלוטמין היא נגזרת של חומצה גלוטמית. במקום קבוצת קרבוקסיל היא מכילה קבוצת אמיד (CONH); היא נוצרת כשחומצה גלוטמית מגיבה עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית - Glu - וכן סימול קצר - E.
היסטוריה ושימושים
הראשון שבודד לראשונה חומצה גלוטמית היה הכימאי הגרמני קרל ריטהאוזן (Karl Ritthausen) בשנת 1866, מחלבון גלוטן שבחיטה, ומכאן שמה. היא סונתזה לראשונה במעבדה בשנת 1890.
כשגלוטמט מתרכב עם יון נתרן מתקבל מונוסודיום גלוטמט (Monosodium Glutamate, בראשי תיבות: MSG), תרכובת המקנה למזונות טעם נוסף על ארבעת הטעמים הבסיסיים. הכימאי היפני איקוני קיקאדה מאוניברסיטת טוקיו גילה את מונוסודיום גלוטמט בשנת 1906 וכינה אותו "אוּמאמי" (בתרגום חופשי מיפנית: "טעים"). מונוסודיום גלוטמט הוא תוסף המזון הנפוץ ביותר בעולם.
פיזיולוגיה
חומצה גלוטמית אינה "חומצת אמינו חיונית", שכן תאי גוף האדם מסוגלים לייצר חומצה זו בעצמם מחומצת אמינו אחרת.
בנוסף לתפקיד המבני של חומצה גלוטמית כמרכיב בחלבון, משמשת החומצה גם כמוליך עצבי במוח וכחומר מוצא ליצירת GABA, מוליך עצבי נוסף. חומצה גלוטמית מפעילה הן קולטנים יונוטרופיים (NMDA, AMPA ו- Kainate) והן קולטנים מטבוטרופיים. חומצה גלוטמית אינה יכולה לעבור בקלות מהמוח אל זרם הדם, ולכן תאי המוח הופכים אותה לגלוטמין ומנצלים אותה ליצירת אנרגיה.
בתאי צמחים וחיידקים פוטוסינתטיים מהווה חומצה גלוטמית חומר מוצא לסנתוז הפיגמנט כלורופיל.
הערות שוליים
עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
---|---|---|
|