אנקוס מארקיוס

אַנְקוּס מַרְקִיוּס (642 - 617 לפנה"ס לפי ליוויוס) מלכה האגדי הרביעי של רומא, ממוצא סאביני. הוא נקרא מַרְטִיוּס בכתביו של ליוויוס.

כמו שאר מלכי רומא המוקדמים, ספק אם אי פעם חי או שלט, חייו ומפעליו הם כנראה דרכם של היסטוריונים רומאיים למלא חלקים חסרים בפולקלור הלאומי. אנקוס לוקח חלק במערך ארבעת המלכים, מערך שבו מלך אלים נעקב בידי מלך חכם, דתי ושליו. כמו כן, לרוב קיים קשר דם כלשהו בין המלכים הדומים, וכפי שסבו (המלך השליו נומה פומפיליוס) ירש את רומולוס האלים, כך הוא ירש את טולוס הוסטיליוס המיליטריסטי, שהיה קשור קשר משפחתי לרומולוס.

ליוויוס מספר כי עם מותו של טולוס הוסטיליוס (כעונש בידי יופיטר), בחר העם במרקיוס בניסיון להחזיר את שלוות שלטון נומה, ועלייתו לכס אושרה בידי הסנאט.

אנקוס ניסה לשמור על יציבות ושקט, עניין שהתפרש בעיני העמים הסובבים כחולשה בכוח הרומי, עם מותו של הוסטיליוס. במהרה החלו בני שבט ה"לַטִינִי פְּרִיסְקִי" להסתכסך עם יושבי רומא, לבסוף הכריז אנקוס על מלחמה וצעד על העיר פוליטוריום. כאשר כבש את העיר הגלה את יושביה לרומא כפי שנהגו המלכים לפניו והחריב את העיר.

שדה הקרב עבר לעיר מדוליה, ולאחר קרב ארוך ידו של מרקיוס הייתה על העליונה. הוא הוביל עוד אלפי לטינים לגלות ברומא, יחד עם שלל רב.

הרחבת האוכלוסייה גרמה גם להרחבת העיר, וניתן לראות זאת במפעליו של מרקיוס - בניית כלא, ביצור הג'ניקולום, בניית גשר העץ על הטיבר ומכרות המלח. הלטינים שהביא אנקוס העירה היוו את הבסיס למעמד הפלבי.

עם מותו שלח אחד השרים הבכירים את בני אנקוס למסע ציד, ובעצמו תפס את הכתר. שמו היה לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס, המלך האטרוסקי הראשון של רומא.