עבודת כפייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q705818
שורה 29: שורה 29:


[[קטגוריה: ענישה]]
[[קטגוריה: ענישה]]

[[en:Unfree labour]]
[[de:Zwangsarbeit]]
[[el:Καταναγκαστικά έργα]]
[[fa:بیگاری]]
[[fr:Esclavage moderne]]
[[hr:Prisilni rad]]
[[is:Þrælkun]]
[[ja:強制労働]]
[[ko:강제노동]]
[[la:Labor coacticius]]
[[lt:Priverstinis darbas]]
[[nl:Dwangarbeid]]
[[pl:Roboty przymusowe]]
[[pt:Escravidão moderna]]
[[sh:Prisilni rad]]
[[simple:Unfree labour]]
[[sv:Tvångsarbete]]
[[tl:Sapilitang trabaho]]

גרסה מ־01:21, 27 בפברואר 2013

קובץ:Belomorkanal.png
אסירים רוסים עמלים בבניית תעלת בלומורקנאל, שנבנתה תוך עבודת כפייה.

עבודת כפייה היא עבודה, בדרך כלל קשה ומאומצת, אשר מבוצעת בתנאים קשים על ידי עובדים שאולצו לכך כצורה של מס (בעיקר בעת העתיקה) או באיומי אלימות, מאסר או אף מוות.

עבודת כפייה מתבצעת לרוב בין כתלי כלא, או במחנה המיועד לכך ונקרא "מחנה עבודה".

עבודות כפייה בהיסטוריה

  • ע"פ המסופר בתנ"ך, בעת ששהו בני ישראל במצרים הם אולצו לבנות את הערים "פיתום" ו"רעמסס".
  • האימפריה הרוסית הצארית הפעילה מערכת של מחנות עבודה בסיביר המרוחקת, שנקראו "קאטוֹרגה", כחלק מהענישה הפלילית הרגילה במדינה. התנאים במחנות אלו לא היו קלים, אך הם נחשבים למתונים לעומת המחנות הסובייטיים, שהוקמו מאוחר יותר.
  • השלטון הסובייטי הרחיב את מערכת הקאטורגה תחת ארגון הגולאג. מחנות אלו נודעו בתנאי החיים הקשים באופן קיצוני שבהם. שיעור המוות הגיע עד ל-80% ומספר האסירים עמד על מיליונים. סטלין השתמש בהם כמקור לעבודה זולה, ובעקיפין - כמחנות השמדה.
  • הנאצים הפעילו מערכת נרחבת של מחנות ריכוז ועבודה שסיפקו להם עבודת חינם בתקופת מלחמת העולם השנייה לתעשייה ולמשימות אחרות. קומפלקס מחנות מיטלבאו-דורה, למשל, היה אחראי לייצור הטיל V-2.

עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה

עובדי כפייה בונים את בונקר הצוללות 'ולנטין' בנמל פארגה, סמוך לברמן (1944)

בעקבות כיבוש פולין החלה נקיטת פעילות נאצית אנטי-יהודית אשר חלקה הוכתב מראש ב"איגרת הבזק" של ריינהרד היידריך.

עבודות הכפייה הוטלו על האוכלוסייה היהודית (בעיקר) וגם על האוכלוסייה הלא-יהודית בפולין והוטלו על הגברים. עיקר העבודה היה באזורי הכפרים ובערים המרכזיות. עובדי הכפייה עבדו בייבוש ביצות, סלילת כבישים, יצירת ציוד צבאי ומזון לחיילים, בניית מסילות ברזל וכל דבר אשר יכול לתרום ולסייע למערך הלוחם הנאצי בתקופת המלחמה. מאוחר יותר עבודות הכפייה באו לידי ביטוי ב"פתרון הסופי" כאשר היהודים חפרו את בורות הירי שבהם היו עתידים להיקבר. כמו כן היו יהודים אשר נכפו לעבוד ב"זונדרקומנדו" (אסירים שלקחו את גופות היהודים מתאי הגזים אל המשרפות - הקרמטוריום).

מרכזי עבודת הכפייה הגדולים באירופה הכבושה בידי הנאצים היו במחנות: אושוויץ-בירקנאו, פלוסנבורג, גרוס-רוזן, מרבורג, נאצוויילר-שטרוטהוף ומאוטהאוזן. תפוקת עבודות הכפייה הגדולה ביותר הייתה בתשלובת מחנות הריכוז והעבודה שסביב מאוטהאוזן-גוזן שבאוסטריה.

העבודות הללו היו עבודות שוחקות ומתישות אשר הובילו למותם של רבים מן העובדים. זהו אמצעי נאצי יעיל ליישום האידאולוגיה תוך ביצוע עבודות המלחמה. עובדי הכפייה מתו כתוצאה מן "הברירה הטבעית", לא נשק או יד אדם אשר הוביל למותם של היהודים אלא תנאי השטח עצמם.