האוזן השבורה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q837333
שורה 52: שורה 52:
[[קטגוריה: ספרי 1937]]
[[קטגוריה: ספרי 1937]]
[[קטגוריה:טינטין]]
[[קטגוריה:טינטין]]

[[en:The Broken Ear]]
[[bn:কানভাঙা মূর্তি]]
[[ca:L'orella escapçada]]
[[cs:Ulomené ucho]]
[[de:Der Arumbaya-Fetisch]]
[[es:La oreja rota]]
[[eu:Belarri Hautsia]]
[[fa:گوش شکسته]]
[[fi:Särkynyt korva]]
[[fr:L'Oreille cassée]]
[[gl:A orella rota]]
[[id:Si Kuping Belah]]
[[is:Skurðgoðið með skarð í eyra]]
[[it:L'orecchio spezzato]]
[[nl:Het gebroken oor]]
[[pl:Pęknięte ucho]]
[[pt:L'oreille cassée]]
[[ru:Сломанное ухо]]
[[sv:Det sönderslagna örat]]
[[tr:Kırık Kulak]]
[[zh:破損的耳朵]]

גרסה מ־07:56, 27 בפברואר 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ מחבר, שנת הוצאה, ספר הבא, ספר קודם, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האוזן השבורה
L'Oreille cassée
מידע כללי
מאת הרז'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
מקום התרחשות San Theodoros עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
תאריך הוצאה 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 62
סדרה
סדרת ספרים טינטין
ספר קודם הלוטוס הכחול עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא האי השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-1-906587-29-1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האוזן השבורהצרפתית: L'Oreille cassée) הוא הספר השישי בסדרת הקומיקס "טינטין" אשר נכתב ואוייר על ידי הסופר והצייר הבלגי הרז'ה. רצועות הקומיקס של עלילת הספר הוצגו לראשונה במהלך שנת 1937 בשחור לבן. הספר לא תורגם לעברית.

ייחודו של הסיפור הוא במפגש הראשון בין טינטין לדמות ראשית בסדרת הספרים - גנרל אלקאזאר.

עלילת הספר

פסלון של אליל, אשר שייך במקור לשבט אינדיאנים בדרום אמריקה, נגנב מהמוזיאון לאתנוגרפיה, בבריסל. למחרת הפסלון חוזר למוזיאון, יחד עם פתק, אשר יש בו התנצלות, ושהגניבה הייתה הימור. טינטין, שהבין בכתבים, שם לב שהאוזן של הפסלון שהוחזר, לא שבורה, כמו בפיסלון המקורי, והבין כי יש זיוף. טינטין בודק בספר על אמריקה הדרומית, והוא מבחין בתמונה של הפסלון -שצויירה על ידי חוקר- שהפסלון המקורי נוצר על ידי שבט הארומביהץ נכתב בספר שהאוזניים של הפסלון ניזוקו, לעומת הפסלון שבמוזיאון, שבו האוזניים לא ניזוקן. לטינטין נודע שמי שגילף את הפיסלון-איש בשם בלתזר- נרצח, וטינטין חשב שבלתזר עשה את הזיוף.

טינטין מנסה להשיג את התוכי של בלתזר, כדי לקבל עוד מידע על הזהות של מי שרצח את בלתזר, אבל במהרה הוא מגלה ששני דרום-אמריקאים, בשם אלונזו פרז ורמון באדה, גם הם במרדף אחר הפיסלון, ומנסים להרוג את טינטין. התוכי חוזר על המילים האחרונות של הבעל המנוח, ששם הרוצח הוא רודריגו טורטיה. אלונזו ורמון כבר יודעים על טורטיה, ואז טינטין והצמד עולים על ספינה לדרום אמריקה, ובאותו ערב אלונזו ורמון רוצחים את טורטיה.

על הספינה העניינים מסתבכים אלונזו ורמון רצחו את טורטיה כי הוא זה שגנב את הפסלון מהמוזיאון והחזיר זיוף. כשאלונזו ורמון בודקים את המטען של טורטיה הם מגלים שהפסל שנגנב מהמוזיאון לא נמצא. טינטין שהיה בתחפושת עצר את הצמד על הספינה והם הוחזרו לארץ הולדתם -סן-תאודורוס- והם הפליגו על סירה קטנה עם השוטרים וטינטין, אך השוטרים שיתפו פעולה עם הפושעים. כשכבר היו בסן-תאודורוס, הורו להוציא את טינטין להורג על ידי כיתת היורים, אך הוא לא נורה כי באותו רגע גנרל אלקאזאר והמורדים שלו הצילו את טינטין, תפסו שילטון על סן-תאודורוס, והכניעו את טפיוקה האויב הכללי של אלקאזאר.

אחר-כך טינטין והגנרל משתכרים מהמשקה הכללי של סן-תאודורוס, וטינטין מקבל עמדה גבוהה בצבא של הגנרל. אלונזו ורמון ניסו שוב פעם לתפוס את טינטין, כי חשבו שיש לו את מיקומו המדויק של הפסל אך נכשלו. הוא תופס את הצמד ומכניס אותם לכלא, אבל הם ברחו.

בגלל הנפט במדינה, המדינה השכנה, נואבו ריקו, מכריזים על מלחמה כדי לתפוס יותר קרקעות עם נפט. טינטין מנסה לעשות שלום, אך נציג הנפט של המדינה השנייה רוצה שאיש בשם פאבלו ירצח את טינטין. הניסיון נכשל, וטינטין לוכד אותו, וכאשר פאבלו מבקש רחמים, טינטין נותן לו ללכת. המדינה השכנה ניצחה, וטינטין נמצא בשבי, אך פאבלו משחרר אותו כי טינטין שיחרר אותו. הוא מסיע את טינטין לגבול נואבו ריקו, טינטין מופיע בעיתון המקומי כי כמעט גרם להפסקת המלחמה.

טינטין הבין שהוא לא רחוק מנהר שלידו שוכן השבט ארומביה, שחיים במבודד, טינטין לא רצה את הערך של הפסלון, אלא לדעת למההרבה אנשים ניסו לגנוב אותו, והרגו בשבל להשיג אותו, והוא הבין של לארומביה יש את הפתרון. הוא רצה שיליד מקומי יסיע אותו לשבט, אך רק אחד מסכים תמורת כסף. טינטין שוכר אותו והם מפליגים בנהר עד לשבט. ביום למחרת האיש שטינטין שכר, נעלם וגם סירת הקאנו. ביערות הגשם טינטין פוגש חוקר בריטי בשם רידגוול, שהתידד עם השבט, ומבין שהחוקר הכיר, את החוקר הקודם ווקר (שכתב ואייר את הספר שטינטין קרא על הארומביה, לונדון, 1875) גנב את האליל כי גילה שיש בתוכו יהלום מקודש, וברח משם, טינטין הבין שווקר היה עם לופז חוקר נוסף, שבגלל ווקר, כל כמעט החוקרים חוץ מווקר ורידגוול מתו. טינטין הבין שלופז היה מקושר עם טורטיה, טינטין שם לב לאלונזו ורמון ואז רדף אחריהם.

טינטין איחר והגיע למבוי סתום, טינטין חזר הביתה, ושמע שסן-תיאודורוס ונואבו ריקו השתלבו והבינו שהכל היה לחינם. טינטין הופתע מזה שמצא חנות שבה מוכרים הרבה עותקים של הפסלון שמכר אחיו של בלתזר המנוח, ועם זאת הוא מכר את הפסל המקורי לשמואל גולדבר, שעזב לאמריקה, טינטין טס במטוס כדי להדביק את הספינה שעליה נמצאים אלונזו ורמון. אלונזו ורמון השיגו את הפסלון המקורי. טינטין והצמד נמצאים במהלך עימות, כאשר הפסל נופל וחושף את היהלום. שלושתם מנסים להציל את היהלום שנופל לאוקיינוס, והם אחריו, טינטין ניצל על ידי הצוות של הספינה, אך אלונזו ורמון,טובעים. היהלום נאבד באוקיינוס, אך את הפסלון המקורי מדביקים והוא שוב מוצג בראווה במוזיאון.

ראו גם

קישורים חיצוניים