דרור זייגרמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nurick (שיחה | תרומות)
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q167501
שורה 34: שורה 34:
הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
באפריל [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]] בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.
באפריל [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]] בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.



בשנים [[1986]]-[[1988]] כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, [[אריה דולצין]], ואחראי על תיק הסטודנטים.
בשנים [[1986]]-[[1988]] כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, [[אריה דולצין]], ואחראי על תיק הסטודנטים.


בשנים [[1988]]-[[1992]] כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות ל[[מרוקו]] ו[[סין]]. זייגרמן סייר באתרי תירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.
בשנים [[1988]]-[[1992]] כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות ל[[מרוקו]] ו[[סין]]. זייגרמן סייר באתרי תירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.




בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל ב[[טורונטו]], [[קנדה]]
בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל ב[[טורונטו]], [[קנדה]]
שורה 64: שורה 61:
[[קטגוריה:שגרירי ישראל בבריטניה]]
[[קטגוריה:שגרירי ישראל בבריטניה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשירית]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשירית]]

[[en:Dror Zeigerman]]
[[cs:Dror Zeigerman]]
[[de:Dror Zeigerman]]

גרסה מ־07:58, 27 בפברואר 2013

תבנית:ח"כ

דרור זייגרמן-עדן (נולד ב-15 במאי 1948) הוא איש ציבור ישראלי, אשר כיהן כחבר כנסת בכנסת העשירית וכשגריר ישראל בלונדון 1998 - 2001.

ביוגרפיה

נולד בנס ציונה ביום הכרזת העצמאות, ה' באייר ה'תש"ח. ביום העצמאות תשי"ח (1958) התקבל יחד עם ילדי יום העצמאות על ידי נשיא המדינה יצחק בן צבי. ביום העצמאות תשכ"ו (1966) היה מ-12 משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות, לכבוד חטיבת גבעתי בה שירת אביו במלחמת העצמאות[1].

לזייגרמן תואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן. התיזה: ההשלכות הפוליטיות של מיזוגים מפלגתיים-מסגרת עיונית וחקר מקרה – המפלגה הליברלית בישראל.

כמו כן הוא בוגר לימודי מדעי המדינה והיסטוריה באוניברסיטה העברית.

לימודי מא ביהדות זמננו ומדע המדינה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה.

לימודי דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית.

פעילותו הציבורית הפוליטית החלה משנת 1969 באוניברסיטה העברית בירושלים, עת שימש כיושב ראש תא גח''ל ויושב ראש הסתדרות הסטודנטים.

ב - 1973 כיהן כמזכיר המפלגה הליברלית בירושלים. ב-1974 מונה למרכז המועצה הציונית בישראל. ב - 1977-1981 היה ראש חטיבת הסטודנטים בהסתדרות הציונית העולמית. בתקופתו חתם הווג'ס – ארגון הסטודנטים היהודי העולמי על תוכנית ירושלים והעביר משרדיו מלונדון לירושלים. הוקמו ארגוני סטודנטים יהודיים ציוניים בצפון אמריקה, וסטודנטים יהודיים מרחבי העולם השתתפו בפרויקטים ציוניים בישראל.

בשנים 1981 - 1984 כיהן בכנסת העשירית מטעם הליכוד והיה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת החינוך והתרבות וועדת העלייה והקליטה. ב-1982 היה לחבר הכנסת הראשון שיצא לאתיופיה לאחר הדחתו של הקיסר ועלית השלטון הקומוניסטי. כשחזר לארץ העלה את נושא יהדות אתיופיה בפני הכנסת, הממשלה והסוכנות היהודית. מהלכים שקדמו להעלאת יהודי אתיופיה במבצע משה לארץ. העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי לארגנטינה לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.[2] התנגד בכנסת ובועדת החוץ והביטחון להרחיב את מלחמת לבנון מעבר ל40 הקמ. הצביע יחד עם חכ ברמן בעד הקמת ועדת חקירה לאחר אירועי סברה ושתילה. לאחר פרסום מסקנות ועדת כהן קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.[3] התנגד לסגירת אל על בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית. באפריל 1984 העלתה האופוזיציה בראשות שמעון פרס הצעת חוק להקדים את הבחירות לכנסת האחת עשרה. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו בנמל התעופה בן-גוריון כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון[4] כדי להצביע עם הקואליציה בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.[5].

בשנים 1986-1988 כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, אריה דולצין, ואחראי על תיק הסטודנטים.

בשנים 1988-1992 כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות למרוקו וסין. זייגרמן סייר באתרי תירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.

בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל בטורונטו, קנדה בשנים 1996-1997 עבד בייצוג חברות בינלאומיות. בשנים 1998 - 2001 כיהן כשגריר ישראל בבריטניה כמינוי של דוד לוי. כשגריר הוא נכח בעת מתן הכרעת הדין בתביעת הדיבה שהגיש דייוויד אירווינג נגד דברה ליפשטדט[6]. כשגריר ליווה את ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בביקורו הראשון בארץ. הצליח למנוע את ביקורו של שר החוץ הבריטי קוק באירן בזמן משפטי היהודים. במהלך חגיגות שנות החמישים למדינת ישראל נאם יחד עם הנסיך צ'ארלס בבית הכנסת סנט ג'ונס ווד בלונדון וקיבל את פני ראש ממשלת בריטניה בלייר ושר החוץ קוק בקבלת פנים חגיגית.


בדצמבר 2005 תרמו זייגרמן ואשתו כספים לדוד לוי שהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-17[7]. בבחירות לעירית מודיעין-מכבים-רעות בשנת 2008 הוא הוצב במקום האחרון, הסמלי, ברשימת "חיים במודיעין מכבים רעות", בראשות חיים ביבס, אחיינו של דוד לוי[8]. מאז תום כהונתו כשגריר זייגרמן מתראיין לתקשורת בנושאים הקשורים לבריטניה[9].

פרסם מאמרים בנושאים אקטואליים בעיתונים הארץ מעריב ידיעות אחרונות וג'רוזלם פוסט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוא נולד ביום קום המדינה, מעריב, 22 באפריל 1966
  2. ^ זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה, הארץ, 2 במאי 1983
  3. ^ ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON, February 9, 1983, The New York Times
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    איתן הבר, הכנסת מידרדרת, באתר ynet, 1 ביוני 2003
  5. ^ Tense Vigil, Apr. 02, 1984, TIME
  6. ^ Vikram Dodd, Irving: consigned to history as a racist liar, The Guardian, Wednesday 12 April 2000
  7. ^ רשימות תורמים למתמודדים בבחירות מקדימות במפלגת הליכוד, אתר מבקר המדינה
  8. ^ איילת גל, רשימת חיים במודיעין מכבים רעות כוללת החמישייה הראשונה תאל במיל', שתי נשים ושני עורכי דין, 5 באוקטובר 2008, אתר GO443 פורטל מודיעין
  9. ^ ראו למשל: London conference splits Mid-East media, 14 January, 2003, BBC news; רון רייכמן, "בסופו של דבר, המסורת הבריטית ניצחה", 7 במאי 2010, וואלה; ובני טוקר, הבריטים מתרגשים: הנסיך מתחתן, אתר ערןץ 7, 20 בנובמבר 2010; המהפך הבריטי הושלם - קמרון מונה לראש ממשלת בריטניה, משעל על הבוקר, רדיו 103, 12 במאי 2010