קפלה

קפלות סביב האמבולטוריום

קפלה (לטינית: Cappellae, גלימה, אנגלית: Chapel) היא מבנה פולחן נוצרי קטן, סוג של כנסייה קטנה לשירות אישי. קפלה נבנתה לעתים באחוזה כבית תפלה עצמאי קטן ולעתים במסגרת של קומפלקס מבנים גדול יותר כגון קתדרלה גדולה, אוניברסיטה, ארמון או אפילו בית קברות. שימוש נוסף במושג הוא חלל משני כחלק מכנסייה. בכנסיות רבות, בעיקר גדולות, נהוג לבנות קפלות מסביב לאמבולטוריום (בתרשים משמאל) או בצידי הספינות המשניות, ולעתים בטרנספט. במקרה כזה הקפלה היא גומחה או חלל קטן ללא מוצא, המוקדש למטרה משנית כלשהי.

המשרת בקודש בקפלות האישיות בתקופה הפיאודלית נקרא "קפלאנוס" והוא היה הכומר האישי של הסניור ולעתים קרובות נלווה אליו במסעותיו.

מסופר על מרטין הקדוש שעבר ביום חורף וראה איש עני ערום. פשט את גלימתו, חילק אותה לשניים ונתן מחציתה לעני. החלק שנשאר מרטין לבוש בו היה זה שהיה בו הכובע (בלטינית cappa, קפושון). הגלימה של מרטין נשמרה כשריד קדוש בארמון המלך הפרנקי, במקום שזכה לשם קפלה כנגזרת של השם cappa. מאז כל חדר תפילה פרטי בארמון נקרא קפלה, ואחר כך הורחב המושג לחדר תפילה בכלל.

קפלות נבנו לכבוד קדוש מסוים, מלך או אציל חשוב, איש דת חשוב, תורם כספים או אפילו סיפור כלשהו שאותה כנסייה מצאה לנכון לציין. הקפלה מאפשרת פולחן אישי של המתפלל, ובה הוא לרוב מדליק נרות לכבודו של הקדוש. בקפלה ישנם ציורים או פסלים של אותה אישיות, ולעתים רבות גם ממוקמים בה קברים אמיתיים של אותם אישים או קדושים. בניית הקפלות נעשית, על פי רוב, לאחר השלמת מבנה הכנסייה, ולעתים מתווספות קפלות חדשות לאחר שנים.

בזרמי הנצרות השונים, למושג קפלה משמעויות מעט שונות. קיימים הבדלים בין המשמעויות בנצרות הקתולית, הנצרות הפרוטסטנטית וזרמי הנצרות בבריטניה ואירלנד. נעשה שימוש במילה קפלה גם בהקשרים אחרים שאינם קשורים לכנסייה.

ראו גם

• אדריכלות כנסיות
• סנט שאפל
• הקפלה הסיסטינית