כריכת רגליים

צילום רנטגן של רגליים כרוכות.

השוואה בין מבני העצמות ברגלים כרוכות ורגלים רגילות

כריכת רגליים או רגלי לוטוס (בסינית מסורתית: 纏足, בסינית פשוטה: 缠足 - "שאנזו" - מילולית "רגליים כרוכות") הוא שמו של מנהג שהיה נפוץ בסין עד ראשית המאה ה-20 בו קשרו רגלי ילדות צעירות (לרוב בגילאי 4-7) על מנת למנוע את גדילתן. כריכת בד סביב הרגל כשהיא מקובצת הביאה לשבירת עצמות הרגל, ושמירת גודלה של הרגל כך שלא יעלה על 10 - 15 ס"מ. כריכה זו ניוונה את כפות הרגליים והביאה לשיתוקן. רגליים שגודלן 7 ס"מ נחשבו אידאל של יופי וכונו רגלי לוטוס מוזהב, בעוד שרגלים שגודלן גדול יותר (עד 15 ס"מ) כונו רגלי לוטוס מוכסף.

היסטוריה

התיעוד הראשון של רגלי לוטוס הוא מתקופת שושלת סונג (960 - 1279). בראשיתו מנהג זה היה נפוץ רק בקרב החברה הגבוהה ונחשב לסמל סטאטוס, שכן אישה שרגליה נקשרו לא יכלה לעבוד בעבודות פיזיות (וכמעט לא יכלה לזוז), ולכן רק מעמדות גבוהים יכלו להרשות לעצמם מנהג זה. בהמשך, המנהג התפשט גם למעמדות נמוכים יותר. המנצ'ורים שכבשו את סין במאה ה-17 ניסו לבטל את המנהג, בלא הצלחה.

בראשית המאה ה-20 התפשטה ברחבי סין תנועה לביטול המנהג, ביוזמת מסיונרים נוצריים, וכן ביוזמת ארגוני נשים משכילות אשר טענו שמטרת המנהג לכבול את האישה לבית ולהנציח שליטה גברית במין הנשי.

בשנת 1912, עם נפילת שושלת צ'ינג, והקמת הרפובליקה הסינית, אסרה הממשלה על כריכת רגלים, והורתה לנשים להוריד את הכריכות. נשים שסירבו הוצאו להורג. הורדת הכריכות גררה כאבים פיזיים ונפשיים וכן הלם תרבותי. עם עליית השלטון הקומוניסטי בשנת 1949 נותר האיסור על כריכת רגלים על כנו, והוא תקף גם כיום.

משיכה מינית

רגל כרוכה עטוייה תחבושות

רגלי לוטוס בלא תחבושות

מנהג זו משמש כדוגמה בקרב סוציולוגים ואנתרופולוגים לנכות כמושא למשיכה מינית. הסינים ראו ברגליים הקשורות אובייקט מיני - וזאת מאחר שהרגליים תמיד הוסתרו בנעליים מעוטרות. עצם ההסתרה התמידית הביאה לארוטיזציה של הרגלים. אלמנט ארוטי נוסף הייתה צורת ההליכה של הנשים שנגרמה בשל קשירת הרגליים.

מנהג הכריכה

תהליך כריכת רגלי הילדה, שנועד להביא לקישות של כף הרגל, החל בין הגילאים 4 - 7. על מנת להפחית את הכאבים, הכריכה החלה לרוב בחודשי החורף, והרגלים נותרו לא מכוסות על מנת שהקור יקהה את הכאב. הכריכה בוצעה לאחר שהרגל הושרתה זמן ארוך באמבט חם ובה עשבים מרככים ודם בעלי חיים - השרייה שמטרתה הורדת העור המת מכף הרגל. לאחר ההשרייה נקצצו הציפורניים על מנת למנוע מצב של ציפורן חודרנית וזיהומים. הרגל עוסתה על מנת להרפות את השרירים ונכרכה בתחבושות עשויות כותנה או משי, אשר הושרו אף הן במים חמים עם עשבים שונים ודם בעלי חיים. בעת הכריכה נשברו עצמות אצבעות הרגליים והוצמדו לעקב, והתחבושות הלחות התקשו לאחר שהתייבשו ויצרו מעין גבס הכולא את הרגל בצורתה החדשה.

ההליך חזר על עצמו מידי מספר ימים עם תחבושות חדשות, כאשר בכל פעם קורבו האצבעות לעבר העקב.

סכנות הליך הכריכה כללו זיהומים, נפילת ציפורניים, ציפורניים חודרניות, וכן בשל אבדן היציבות של הגוף, בגילאים יותר מאוחרים שבירת אגן הירכיים וסכנה לנפילות רבות ולשבירת אברים.

תיאורים בספרות

הן הספרות הסינית והן הספרות המערבית תיארו בהרחבה מנהג זה. בספרה של פרל בק "האדמה הטובה" מתוארות הרגליים אולם הנושא לא מורחב. בספריה של ליסה סי הנושא מתואר בפרטים רבים.

ראו גם

• מחוך
• מילת נשים

קישורים חיצוניים

• לאה גרינפטר גולד, קשירת כף רגל נשים בסין
• אישה כמושא יופי שמימי - מאמר על כריכת רגלים באתר אפוק טיימס
• לאה גרינפטר גולד, מטפורת הלוטוס המוזהב בתרבות סין
• מרית בן ישראל, הנערה שקפצה אל תוך יורה רותחת
• ההיסטוריה של רגלי לוטוס (באנגלית)
• "נערה סינית עם רגליים כרוכות" מתוך אתר מוזיאון העיר סן פרנסיסקו.
• מאמר על התהליך של כריכת הרגל
• תצלומים של רגלי לוטוס

• 
  אישה ממעמד גבוה עם רגלים כרוכות, תמונה משנת 1911.
• 
  אישה עם רגלים כרוכות, תמונה משנת 1900 לערך.
• 
  נערה עם רגלים כרוכות, תמונה משנת 1892.