יודסה ראט פור אמסטרדם

היוֹדְסֶה ראד (Joodsche raad) הוא יודנרט אשר פעל בהולנד וריכז בידיו את סמכויות הטיפול ביהודי אמסטרדם.

היודסה ראד הוקם לאחר מהומות שיזמו תומכי המשטר הנאצי בהולנד הכבושה נגד יהודים, אשר הובילו בהמשך למהומות בין המתפרעים לבין יהודים ולא יהודים. גם כאן, כמו במקומות רבים, נשאלה השאלה אם לשתף פעולה עם הנאצים ולהקים יודנרט או לאו.

אברהם אשר ודוד כהן, ממקימי היודסה ראד והעומדים בראשו, טענו כי רק בשיתוף פעולה עם הגרמנים יהיה אפשר להעניק סיוע ליהודים ולדחות את גורלם.

עד מהרה התפתח היודסה ראד למנגנון שלטוני חזק ועד עצומה של שנת 1941 תפח המנגנון למשרד ממשלתי של ממש. בשיאו הועסקו בו כ־17,000 יהודים בעיקר כדי למנוע מהם גירוש ל"עבודות במזרח". כאשר נאסר על יהודים ללמוד בבתי ספר של ארים, היודסה ראט הקים מוסדות חינוך שפעלו עד שנת 1943.

בין תפקידי היודסה ראד היה גם לדאוג לחינוך, לתברואה, לעבודה סוציאלית, להזנת התושבים היהודים באמסטרדם ולהנפקת אישורים שונים.

היודסה ראד כמשתף פעולה או מציל נפשות?

בקיץ 1941 החלו ההכנות בגרמניה לקראת הפתרון הסופי בהולנד וב־1942 החלו הגירושים ההמוניים מהולנד, ועל היודסה ראד הוטל לארגן את המשלוחים ולטפל בכל הצד המנהלתי של העברת היהודים למחנות.

היענות היודסה ראד לדרישות הגרמנים עוררה זעם והרגשת בגידה. במאי 1943 הגיע תורו של היודסה ראד לשלוח גם מאנשיו, אולם ההיענות של אנשי היודסה ראט הייתה נמוכה ובעקבות כך פרצו הגרמנים אל אמסטרדם וצדו כ־8,500 יהודים.

בספטמבר 1943 נשלחו גם אשר וכהן למחנות.

גורל אשר וכהן

הן אשר והן כהן שרדו את המלחמה.

לאחר תום המלחמה התנהל ויכוח סוער בנוגע לאחריותם לשילוח היהודים, והשלטונות ההולנדיים אף עצרו אותם, אולם משהתברר שהמעורבות של השלטונות ההולנדיים הייתה לא פחותה, הם שוחררו.

עם זאת, רגשות הזעם בקרב שארית הקהילה היהודית לא שכחו, והוחלט להקים בית דין של כבוד על מנת לשפוט אותם. אשר לא הכיר בבית הדין, וסירב להופיע בפניו. כהן נשפט. בית הדין הוציא פסק דין חמור נגד השניים, ואסר עליהם לשמש בתפקיד כלשהו בקהילה היהודית עד סוף חייהם.

קישורים חיצוניים

• ערך לקסיקון על היודסה ראד באתר יד ושם