סרפד – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}, מודרניים |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q121671 |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:סרפדיים]] |
[[קטגוריה:סרפדיים]] |
||
[[en:Nettle]] |
|||
[[am:ሳማ]] |
|||
[[an:Urtica]] |
|||
[[ar:قراص]] |
|||
[[az:Gicitkən]] |
|||
[[bat-smg:Nuotrīna]] |
|||
[[bg:Коприва]] |
|||
[[ca:Ortiga]] |
|||
[[ckb:گەزگەسک]] |
|||
[[cs:Kopřiva]] |
|||
[[cv:Вĕлтĕрен]] |
|||
[[da:Nælde]] |
|||
[[de:Brennnesseln]] |
|||
[[diq:Dırrıke]] |
|||
[[el:Τσουκνίδα]] |
|||
[[eo:Urtiko]] |
|||
[[es:Urtica]] |
|||
[[et:Nõges]] |
|||
[[eu:Asun]] |
|||
[[fa:گزنه]] |
|||
[[fi:Nokkoset]] |
|||
[[fr:Ortie]] |
|||
[[ga:Neantóg]] |
|||
[[gl:Ortiga]] |
|||
[[hsb:Kopřiwa]] |
|||
[[io:Urtiko]] |
|||
[[it:Urtica]] |
|||
[[ja:イラクサ属]] |
|||
[[ka:ჭინჭარი]] |
|||
[[kk:Қалақай]] |
|||
[[koi:Петшӧр]] |
|||
[[ku:Giyagezk]] |
|||
[[kv:Петшӧр]] |
|||
[[la:Urtica]] |
|||
[[lbe:МечӀ]] |
|||
[[li:Brennieëtel]] |
|||
[[lt:Dilgėlė]] |
|||
[[lv:Nātres]] |
|||
[[mdf:Палакс]] |
|||
[[mrj:Нуж]] |
|||
[[mzn:گزنه]] |
|||
[[nl:Brandnetel]] |
|||
[[no:Brennesler]] |
|||
[[nrm:Ortchie]] |
|||
[[nv:Hołchʼíʼí]] |
|||
[[oc:Urtica]] |
|||
[[os:Пысыра]] |
|||
[[pl:Pokrzywa]] |
|||
[[pt:Urtica]] |
|||
[[qu:Kisa]] |
|||
[[ru:Крапива]] |
|||
[[sc:Pitigaìa]] |
|||
[[sq:Hithëra]] |
|||
[[sv:Nässelsläktet]] |
|||
[[tr:Isırgan]] |
|||
[[uk:Кропива]] |
|||
[[zea:Broeinekel]] |
|||
[[zh:蕁麻]] |
|||
גרסה מ־08:44, 27 בפברואר 2013
 סרפד
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | סרפדיים |
| סוג: | סרפד |
| שם מדעי | |
 Urticaליניאוס, 1753 | |
סִרפָּד (שם מדעי: Urtica), סוג המכיל בין 30 ל-45 צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסרפדיים, שתפוצתם קוסמופוליטית, אך כוללת בעיקר אזורים בעלי אקלים ממוזג. מרבית המינים בסוג זה הם צמחים רב-שנתיים ועשבוניים, אולם חלקם חד-שנתיים ומיעוטם דמוי-שיח. מרבית צמחי הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות רעלנים, ביניהם חומצה פורמית, סרוטונין והיסטמין; עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחרונה (Fu et al, 2006) מצאו כי שערותיו של המין Urtica thunbergiana מכילות דווקא חומצה טרטרית וחומצה אוקסלית.
פעולת הצריבה של הסרפד מתאפשרת מכיוון שהשערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק.
גובהם של הסרפדים נע בין 10 ל-250 סנטימטרים.
בישראל גדלים ארבעה מינים מהסוג סרפד:
- מין סרפד הכדורים (Urtica pilulifera)
- מין סרפד צורב (Urtica urens)
- מין סרפד קרומי (Urtica membranacea)
- מין סרפד חולה (Urtica kioviensis)
הסרפד ביהדות
הסרפד נזכר במקרא פעם אחת בנבואת הנחמה של ישעיהו כצמח חסר ערך המנוגד לעצים רב-שנתיים וירוקי עד: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נה יג). בשל התקבולת ל'נעצוצים' ולפי הקשר הפסוק, רבים הם הפרשנים המסכימים שמדובר בצמח קוצני, אך אין לסרפד מסורת זיהוי אחידה. חלק מהחוקרים המודרניים צידדו בזיהוי של תרגום הוולגטה עם הצמח Urtica, ומכאן התקבל שמו העברי המודרני[1].