וסילי השני, נסיך מוסקבה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q210359
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q210359
שורה 66: שורה 66:


[[קטגוריה:נסיכי מוסקבה]]
[[קטגוריה:נסיכי מוסקבה]]

[[da:Vasilij 2. af Moskva]]

גרסה מ־05:57, 28 בפברואר 2013

תבנית:מנהיג1 ואסילי השנירוסית: Василий II Тёмный‏; 15 במרץ 1415 - 27 במרץ 1462) היה נסיך מוסקבה שברוב תקופת שלטונו ניהל מאבק פנימי נגד בני דודיו.

הוא התמנה לנסיך מוסקבה בגיל 10, לאחר פטירת אביו ואסילי הראשון. הזכויות שלו לתפקיד היו במחלוקת לאור כך שדודיו היו בחיים ואחד מהם - יורי דמיטרייביץ', הוזכר על ידי דמיטרי דונסקוי כיורש לאחר ואסילי הראשון. לאור כך יורי אף פעם לא הסתיר את שאיפותיו. מיד לאחר מות ואסילי הראשון יורי נמלט לגאליץ' (עיר באזור מוסקבה) והחל במשא ומתן עם אצילי מוסקבה. אף צד לא רצה להתחיל במלחמה פנימית כוללת, ובתיווך ראש הכנסייה הרוסית, ארכיבישוף מטרופוליטני פוטי סוכם לדחות את הנושא ולקבל הכרעת חאן אורדת הזהב. בשנת 1427 סופיה, אימו של ואסילי השני', נסעה איתו לאביה, ויטאוטאס הגדול, הדוכס של הדוכסות הגדולה של ליטא וביקשה את עזרתו. במצב זה ליורי היה קשה להתמודד על תפקיד נסיך מוסקבה ובשנת 1428 הוא הבטיח להפסיק את המאבק.

בשנת 1430 נסיך ליטא ויטאוטאס הגדול נפטר וזמן קצר לאחר מכך, יורי נסע לחצר חאן אורדת הזהב במטרה להשיג הכרעתו לטובתו. גם ואסילי נסע לחאן. הוא היה מוקף ביועצים שבראשם עמד איוואן וסוולז'סקי שהיה בעבר יועץ סבו ואביו. המשפט החל באביב 1432. יורי דמיטרייביץ' התבסס על צוואת דמיטרי דונסקוי. טענות ואסילי, בהתאם להחלטת יועציו התבססו על בקשות לשמירת מצב קיים וכללו שבחים רבים לחאן. דברי שבח שחאן עשו את שלו וחאן החליט שעל ואסילי להמשיך למשול במוסקבה. כאן יש לציין שבהיותו בחצר החאן ואסילי הבטיח ליועצו הראשי להתחתן עם ביתו, אומנם בחזרה למוסקבה הוא הפר את ההבטחתו והתארס עם בת אצולה אחרת. דמיטרי וסוולז'סקי נפגע קשה, עזב את מוסקבה ועבר לצד של יורי.

באפריל 1433 כוחותיו של יורי החלו לנוע לכיוון מוסקבה. ואסילי לא הצליח לארגן את הצבא שלו, הפסיד בקרב ונמלט לקוסטרומה אך נעצר שם. למרות בקשות יועציו, יורי לא הרג אותו ואף נתן עיר קולומנה לשליטתו והרשה לו לקחת איתו לקולומנה את יועציו מאצולת מוסקבה. בהיותו בקולומנה ואסילי הצליח לקבץ סביבו את רוב אצולת הנסיכות. יורי, שראה את המצב החליט לוותר על תפקיד נסיך מוסקבה וכבר באותו שנה, החזיר את כס הנסיך לואסילי חזר לגאליץ'.

בניו של יורי לא היו מסכימים להחלטת אביהם ולכן הם המשיכו במאבק. בקרב שנערך בשנת 1434 הם ניצחו את הכוחות של ואסילי. כאשר לואסילי נודע שבכוחות שהשתתפו בקרב היו גם אנשיו של יורי הוא ערך פשיטה על גאליץ' ושרף אותו. באביב 1434 הכוחות המשותפות של יורי ובניו הישיגו ניצחון חשוב על הכוחות של ואסילי. הוא נמלט לניז'ני נובגורוד והחל בהכנות לנסיעה לאורדת הזהב. כאן נודע לו שיורי דמיטרייביץ' נפטר ובן שלו, ואסילי הפוזל החל למשול במוסקבה. אחיו של ואסילי הפוזל לא תמכו בו ועברו לצד של ואסילי השני. כתוצאה ואסילי הפוזל גורש ממוסקבה ובחתימת חוזה הוא הבטיח שלא ימשיך בניסיונות לקבל את נסיכות מוסקבה. תקופת שלום לא הייתה ארוכה ובשנת 1435 המאבק התחדש. בקרב מכריע כוחות בראשות ואסילי השני ניצחו, ואסילי הפוזל נלקח למוסקבה ובהתאם להחלטת ואסילי השני הווער.

בשנת 1439 החאן של קאזאן החל בפשיטה לנסיכות מוסקבה. ואסילי עזב את העיר במטרה לאסוף כוחות. מוסקבה עמדה במצור של 10 ימים ולא נכבשה. בשנת 1445 החלה מערכה חדשה בין נסיכות מוסקבה לבין חאנות קאזאן. הטטרים כבשו את ניז'ני נובגורוד. בקרב מכריע על נהר קמנקה הטטרים ניצחו ונסיך נלקח בשבי. בהמשך עבור הנסיך שולם כופר גדול במיוחד. לצורך איסוף הכסף הוגדלו באופן משמעותי תשלומים לקופת הנסיך. הדבר גרם להתמרמרות בקרב האצולה. בשנת 1446 כוחות הקושרים בראשות דמיטרי שמיאקה, אח של ואסילי הפוזל, כבשו את מוסקבה ועצרו את אימו של הנסיך ואשתו. הנסיך עצמו היה באותה תקופה מחוץ לעיר. תוך מספר ימים גם הוא נעצר, הווער וביחד עם אשתו נשלח לעיר אוגליץ'. חלק מאצילי הנסיכות עברו לתמיכת הנסיך החדש - דמיטרי שמיאקה ואך חלק המשיכו בתמיכתם בואסילי ונאספו בהדוכסות הגדולה של ליטא. בשנת 1446 במטרה לסיים את הסכסוך, דמיטרי שמיאקה שחרר את ואסילי. ואסילי בתמורה הבטיח לו שלא ינסה להחזיר לעצמו את השלטון. אומנם רוב תומכיו דרשו ממנו להתחיל במאבק מזוין להחזרת השלטון. כאשר גם ראשי הכנסייה ונסיך טבר הדומיננתי הצטרפו לכוחות התומכים, ואסילי החל במאבק בתמיכת כוחות שבאו גם מליטא. תוך פרק זמן קצר הוא החזיר לעצמו את השלטון ודמיטרי שמיאקה חתם על חוזה שלום. אומנם שלום היה שברירי מאוד ובמהלך השנים 1448 - 1452 היו מספר אירועים אלימים ביניהם. בסופו של דבר, דמיטרי שמיאקה נתפס והורעל בשנת 1453. לאחר פטירתו ואסילי השלים את המאבק נגד תומכיו ונסיכויות שלהם אוחדו עם נסיכות מוסקבה.

החל ממחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-15 הבן הבכור שלו איוואן השלישי היה למעשה שליט במקביל עם אביו העיוור.הוא נפטר בשנת 1462 משחפת.

במהלך שלטונו בוטלו רוב הנסיכויות קטנות והתחזק מאוד השלטון המרכזי של הנסיך. התלות של נסיכות סוזדל-ניז'ני נובגורוד, הרפובליקה הפאודלית של נובגורוד, רפובליקת פסקוב בנסיכות מוסקבה התחזקה.

בשנת 1448 נבחר ראש הכנסייה הרוסית החדש. בפעם הראשונה זה נעשה ללא התערבות של ראש הכנסייה בקונסטנטינופול וזה היה תחילת עצמאות של הכנסייה הרוסית.

קישורים חיצוניים