רפואת שיניים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:05, 2 באפריל 2013

רפואת שיניים היא תחום רפואי-כירורגי העוסק במניעה, אבחון וטיפול של מחלות או פציעה בשיניים ובלסתות, ולעתים גם בפנים, בחלל הפה ובבסיס הגולגולת. עוסקים בה רופאי שיניים, סייעות ושינניות.

היסטוריה

בעת העתיקה

בלסת אנושית בת כ-6.5 אלף שנים שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית בסלובניה ומיוחסת לתקופת האבן החדשה, נמצאה סתימה מדונג דבורים בכותרת הניב השמאלי. זו העדות הישירה המוקדמת ביותר לסתימת שיניים רפואית.

ככל הידוע כיום, הראשונים שעסקו ברפואת שיניים, היו הפיניקים, שישבו באזור הלבנון עוד טרם תקופת הברונזה. הם והיוונים, נחשבו כחלוצי רפואת השן וכבעלי המקצוע הטובים בתחום. ממצאים ארכאולוגיים מפיניקיה בעת ההיא מראים, כי הפיניקים השתמשו בשיניים מלאכותיות שגולפו משנהב וחוברו אל השיניים התומכות בחוטי זהב. כמו כן התגלה לוח הכתוב בכתב שומרי בו מתואר כי תולעי שיניים גורמים לכאבי שיניים‏‏.

גם במצרים העתיקה, פעלו בתחום רפואת השן וסימוכין לכך קיימים עוד מאמצע המאה ה-25 לפנה"ס. בלסת שנמצאה בחפירות בגיזה, ותועדה למאה ה-13 לפנה"ס, נראים שני חורים שנקדחו ככל הנראה על מנת לשחרר לחץ מוגלתי מהשורש האחורי של שן טוחנת. לחוקרים אין השערה כיצד נקדחו החורים, אולם למרות מורכבות הטיפול, לא נוקתה העששת סביב השן ולא נסתמו חורים שהיו קיימים בשאר השיניים.

בתקופת הברונזה, הייתה הדעה הרווחת, כי המקור לכאבי שיניים נובע כתוצאה מתולעים הנכנסות לשן. על פי הנחה זו התקדמה שיטת הטיפול היוונית, שבוצעה על ידי כוהני הדת במקדשי האלים או בכיכר השוק, באמצעות סמים היפנוטיים ומשחות חריפות. מקובל כי כוהניו של אסקלפיוס בעיר אפידאורוס, פיתחו באמצע מאה ה-13 לפנה"ס, את אמצעי החיטוי והחבישה, ויש הטוענים כי הצבת הדנטלית המשמשת לעקירת שיניים, היא פרי המצאתם.

בברכת יעקב אבינו לבניו מתייחס הוא להיגיינה ובריאות השן באומרו (בראשית מ"ט, י"ב): ”חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב”. וביארו על כך חז"ל ופרשני המקרא, כי החלב בריא לשיניים ומסייע בהלבנתם. למעשה מובאת פה לראשונה בהיסטוריה של רפואת השיניים, עצה של רפואה מונעת להרבות באכילת מוצרי חלב הרוויים בסידן על מנת לשמר את השיניים. במהלך זה ממשיך גם שלמה המלך המזהיר(משלי י', כ"ו): ”כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו”. שוב אנו מוצאים כאן אזהרה בריאותית, אמנם עקיפה, להישמר ממאכלים חומציים המזיקים לשיניים.

היפוקרטס על אף שנחשב לאחד מאבות הרפואה המונעת, והרפואה קלינית ככלל, לא התייחס במישרין לבריאות השן. על פי שיטתו, נעקרו שיניים רקובות או משוחררות מידי, ואילו שיניים כואבות שנותרו יציבות ושלימות עברו תהליך של ניקוי וצריבה. הצבתות הדנטליות של היפוקרטס ותלמידיו, כבר היו עשויות מברזל יצוק.

בתקופה הרומית

הרומאים המשיכו במסורת היוונית וגייסו את הידע שלהם בעיבוד מתכות אצילות לרפואת השיניים. בשרידים רומיים המתועדים לשנת 309 לפנה"ס, נמצא כי רופאי השיניים בעת ההיא עשו שימוש בפיסות זהב רך דקיקות, עימן קשרו יחד כמה שיניים ויצרו גשר. הבסיסים יוצרו משיני אדם חתוכות, או משיני שור שעובדו לצורה הרצויה וקובעו לפיסת הזהב במסמרים זעירים. שיטה זו של שיקום הפה, הייתה מקובלת אף במאה ה-19. על מנת לאלחש את הכאב בעת הטיפול, ניתנו למטופלים מרקחות המורכבות מצמחים נרקוטיים, והטיפולים עצמם לוו בתפילות של כוהני דת.

שיקום הפה באמצעות תותבות זהב וכסף, מאוזכר אף בתלמוד במסכת שבת, בה נידונה השאלה לגבי היציאה לרחוב בו אין עירוב תחומין עם כתר זהב או כסף העלול, ליפול וקיים חשש שיטלטלוהו בשבת.

ימי הביניים

עם שקיעתה של האימפריה הרומית, נעלמו גם שיטות רפואת השיניים ושיקום הפה שהיו נהוגות בה. תקופת ימי הביניים לא הוסיפה תרומה בולטת לרפואת השיניים, אלא שתרומתה הסתכמה בעיקר בעקירת שיניים חולות באמצעים פרימיטביים ובאמצעות מכשור מעורר חרדה^[1]. אמנם עד המאה ה-12 טיפלו בשיניים בעיקר נזירים וכמרים, אך בשנת 1163 הכריז האפיפיור אלכסנדר השלישי כי "אין זה מן הראוי לכמרים לעסוק בהקזת דם", קריאה שהוציאה למעשה את הטיפול הרפואי ורפואת השיניים מידי הכמורה, והיא הועברה לידי ספרים, נפחים, צורפים, בלנים ואחרים, אם כי חלק הארי של הטיפולים נעשו על ידי ספרים שכונו "ספרים-מנתחים" (Barber Surgeon).

רפואת השיניים המודרנית

החל מהמאה ה-18 החלו רופאים כלליים לטפל בשיניים, והמקצוע הפך למכובד מעט יותר. אולם, רק בתחילת המאה ה-20 הפכה רפואת השיניים לתחום התמחות כירורגית נפרדת. גרין ורדימן בלאק, רופא שיניים אמריקני שפעל בסוף המאה ה-19, היה מפורצי הדרך בתחום, והתווה את עקרונות הטיפול, המיושמים עד היום. תקופה קצרה קודם לכן, החל פיתוחם של חומרים דנטליים, כשימוש בחרסינה כתחליף לשיניים. חלוץ הייצור של שיני חרסינה כשיניים תותבות היה ד"ר ס. ס. וייט, אשר השתלט על השוק העולמי של ייצור שיניים תותבות אסתטיות^[2] כבר ב-1844. עם הופעת מכשור מתקדם וחומרים דנטליים משופרים ושתלים דנטליים, ניתן במקרים רבים מבעבר לשמר את השיניים, או למצער לשחזר שיניים חסרות, ובכך להיטיב את איכות חיי המטופל.

רפואת השיניים כיום

בעבר נדרשו כל העוסקים ברפואת שיניים לעבור התמחות לאחר שסיימו לימודי רפואה כללית, על מנת להיקרא "רופא שיניים" (Stomatologist). במדינות מסוימות, בעיקר במזרח אירופה ובישראל, היה אפשרי גם מסלול מהיר, טכני, ללא צורך בלימודי רפואה מקיפים, ובוגריו נקראו "מרפא שיניים" או "Dentist", שהיה מוסמך לבצע טיפולים פשוטים בהנחיית רופא.

רפואת השיניים כיום התפתחה לתחום רפואי-כירורגי רחב, עם התמחויות רבות, העוסק לא רק בשיניים ובלסתות אלא בפנים, בחלל הפה ובבסיס הגולגולת. אי-לכך, הכשרה רפואית היא תנאי לעיסוק ברפואת שיניים. בישראל, כל העוסקים ברפואת שיניים חייבים להיות בעלי תואר D.M.D (דוקטור לרפואת שיניים) או D.D.S (דוקטור לכירורגיה דנטלית). לימודי רפואת השיניים בישראל אורכים 6 שנים.

רפואת השיניים בישראל

הפן הכלכלי

בניגוד לתחומי הרפואה הכללית השונים, רוב תחומי רפואת השיניים בישראל אינם נכללים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אמנם, ההוצאה הלאומית על רפואת שיניים בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי (כ-9% מההוצאה הלאומית הכוללת לבריאות, וכ-0.75% מהתל"ג), אך כיום כ-95% מהוצאה זו מגיעים מכיס צרכני הקצה, בדומה למצב בארצות הברית ובשונה ממדינות האיחוד האירופי, בהן שירותי רפואת השיניים הבסיסיים מכוסים על ידי מערכת הרווחה. בהתייחס להוצאת משקי הבית על בריאות השן, ניתן לראות כי ההוצאה על רפואת שיניים מהווה כ-34% מכלל ההוצאה המשפחתית על שירותי בריאות.

בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל, בהמלצת סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, להכניס את טיפולי השיניים לילדים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. תוך תשעה חודשים 190,000 ילדים עד גיל שמונה נהנו מטיפולים בחינם. בתאריך 26.6.2011 החליטה ממשלת ישראל על הרחבת הרפורמה למתן טיפולי שיניים, כך שיהנו ממנה ילדים עד גיל 10, כאשר בשנת 2012 החוק יורחב לילדים עד גיל 12, וב-2013 יורחב לילדים עד גיל 14. סגן שר הבריאות הכריז שהמטרה היא להרחיב את הטיפולים עד גיל 18.^[3]

רק כ-8% מתושבי ישראל מחזיקים בפוליסת ביטוח דנטלי כלשהי. פוליסות אלה טומנות בחובן שיעור נזקים גבוה לחברות הביטוח, ועל כן הן אינן מעוניינות לפתח את התחום הדנטלי ולהציע את הפוליסות לאנשים פרטיים. מרבית פוליסות הביטוח הדנטלי ניתנות כיום כחלק מביטוח משלים המוצע לעובדי חברות גדולות ומוסדות ציבור. ביטוחים אלה מכסים בעיקר טיפולים משמרים (סתימות, עקירות, טיפולי שורש), ונוטים שלא לכסות טיפולים שיקומיים דוגמת כתרים ושתלים.

אספקת השירותים הדנטליים

מרבית מרפאות השיניים בישראל (כ-4,000) נמצאות בבעלות פרטית. בנוסף להן, קיימות מרפאות בבעלות תאגידים דנטליים - קיבוצים, תאגידים פרטיים, קופות חולים, רשויות מקומיות ועמותות. בסך-הכל, בישראל קיימות כיום כ-4,700 מרפאות שיניים.

שירותי רפואת השיניים בצה"ל

כל חיילי צה"ל זכאים לטיפולי שיניים מרגע גיוסם ועד לשחרורם מן השירות. הטיפולים מתבצעים בחינם, במסגרת מרפאות השיניים הצבאיות הפועלות בבסיסים ברחבי הארץ. הזכאות לטיפולי שיניים על סוגיהם השונים נקבעת על פי סוג השירות, הותק ותקופת השירות הנותרת של כל חייל וחייל:

חיילי חובה - זכאים לכל סוגי הטיפולים המשמרים (סתימות, טיפולי שורש, עקירות), לטיפולי מומחים בתחומי החניכיים, השורש, רפואת הפה וכירורגיית פה ולסתות וליעוצים ביתר התמחויות רפואת השיניים.
חיילי חובה לוחמים - זכאים, בנוסף, לטיפול שיקומי (עד 2 כתרים לחייל) מרגע קבלת תעודת הלוחם.
חיילי קבע - זכאים לכל הטיפולים להם זכאים חיילי החובה, ובנוסף לכך גם לטיפול שיקומי, כאשר כמות הכתרים והשתלים להם זכאי החייל נקבעת על פי הותק בשירות.
חיילי מילואים - זכאים לעזרה ראשונה בלבד.

בבסיסי הטירונות של חילות השדה נערך, מאז שנת 1976, טיפול יזום לטירונים, במהלכו נבדקים כל הטירונים ומטופלים לפי חומרת המצב הדנטלי, מתוך שאיפה לסיים את הטיפולים הדחופים והקשים תוך כדי הטירונות, ובטרם ישובצו החיילים בפעילות הביטחון השוטף.

תחומי רפואת השיניים

פדודונטייה

רפואת שיניים לילדים היא תחום המתמקד בבעיות הכרוכות במשנן מתחלף ומעורב, בבעיות ספציפיות שקיימות בשיניים נשירות (שיני חלב) ובהתחלפותן וכן בהתמודדות עם יכולת שיתוף הפעולה של ילדים בקבלת טיפול. התחום התפתח בעיקר בארצות הברית, ומשם הגיע לישראל, בעוד שהאסכולה האירופית האמינה עד סוף המאה העשרים שאין צורך ברופא מיוחד לטיפול בילדים. רופאים המתמחים ברפואת שיניים לילדים עוברים גם הכשרה בסדציה (הרגעה) ובשימוש בגז צחוק.

אנדודונטיה

אנדודונטיה היא תחום העוסק במחלות שורש השן ובמחלות באזור סב חוד השורש בלסת. מומחה לאנדודונטיה מטפל במקרים מורכבים של טיפולי שורש, כגון טיפול בתעלות שורש מפותלות, הוצאת גופים זרים מתוך תעלות השורש וטיפולי שורש חוזרים. כמו כן, מומחה לאנדודונטיה הוא הסמכות המקצועית לריכוז הטיפול בנפגעי חבלה דנטלית ולמעקב אחריו, שכן הנפגעים נזקקים בדרך כלל לטיפול משולב של מומחים ממספר תחומים של רפואת השיניים. לדוגמה, שן שנדחפה פנימה לתוך הלסת בעקבות פציעה תטופל על ידי כירורג פה ולסת שיחשוף את השן מתוך הלסת, אורתודונט שיחזיר את השן למקומה, אנדודונט שיבצע טיפול שורש ולעתים יש צורך אף בשיקומאי פה ולסתות להחזרת השן לתפקוד נורמלי וכן לתיקונים אסתטיים. בעבודתו, משתמש האנדודונט בציוד מיוחד, שאינו קיים במרפאת שיניים רגילה, כגון מיקרוסקופ טיפולי, ופוצרי ניקל-טיטניום ממונעים. התמחות באנדודונטיה אורכת כשלוש שנים.

פריודונטיה

תחום ניתוחי החניכיים ברפואת השיניים עוסק בכל הקשור לחניכיים - הרקמה הרכה והעצם האוחזת בשן. כמו כן עוסק תחום זה בשמירה על היגיינת הפה הבסיסית ובתחזוקת הרקמות.

רפואת הפה

רפואת הפה עוסקת בשני תחומים עיקריים: מחלות של חלל הפה וטיפול בחולים בסיכון גבוה. מחלות של חלל הפה - תופעות ופתולוגיות שאינן קשורות ישירות לשיניים, אלא מצויות בעיקר ברקמה הרכה והקשה של הפה. יכולים להיות אלה נגעים מסוגים שונים, סרטן (כגון קרצינומה, סרקומה ועוד), מחלות זיהומיות שונות (כגון הרפס, פטרת הפה ועוד), מחלות של הריריות (כגון ליכן-פלנוס, זאבת, פמפיגוס ועוד), מחלות של בלוטות הרוק (אבן חוסמת, יובש פה ועוד), וכדומה.

ענף נוסף של רפואת הפה הוא טיפול דנטלי במטופל שהוא בקבוצת סיכון רפואי, דהיינו מצבו הדנטלי הסתבך בגלל מחלה כללית אחרת (למשל סוכרת וסרטן) או שטיפול שיניים עלול להזיק לבריאותו (למשל אנשים הסובלים ממחלות של הלב או של כלי הדם), וביצוע טיפול שיניים בהרדמה כללית או בסדציה.

אורתודונטיה

ערך מורחב – אורתודונטיה

תחום האורתודונטיה עוסק בסגר הנורמלי של הלסתות, פתולוגיות הסגר והדרכים לתיקונן. המיכשור המשמש לכך מתחלק למיכשור קבוע (סמכים וטבעות המודבקים אל השיניים וקשת שעוברת ביניהם), או מכשירים ניידים, וזאת כתלות במקרה. קיימים סוגים שונים של סמכים, וההבדל ביניהם הוא במבנה הסמך או בחומר ממנו הוא עשוי (מתכת,חרסינה,חמרים מרוכבים). מכשירים אלה מאפשרים להפעיל כח מדוד בכיוון הרצוי על השן, וכך נגרמת תזוזת השיניים למקומן. במתרפאים שנמצאים בתקופת הגדילה ניתן להשפיע, אם כי בצורה מוגבלת, על כיוון וכמות הגדילה של הלסתות. לעתים, כאשר קיימת אי התאמה חריגה בין גודל הלסתות או בכיוון הגדילה שלהן, יש צורך בתיקון מורכב יותר. התיקון במצב זה יהיה לא רק של מנח השיניים אלא גם של מנח וגודל הלסתות עצמן. לצורך כך מופנים המתרפאים, לאחר סיום הגדילה, לטיפול משולב אורתו-כירורגי.

כירורגיית פה ולסת

כירורגיה של הפה והלסתות (Maxillofacial Surgery) הוא ענף משולב ברפואת השיניים וברפואה כמו כן בכירורגיית ראש צוואר העוסק בתיקון ניתוחי ספקטרום רחב של מחלות, חבלות, ועיוותים באזור ראש צוואר, פנים ולסתות, ברקמה הרכה והקשה.
נושאי הטיפול הנפוצים:

כירורגיה דנטואלואולרית -מתרכזת בניתוחים בחלל הפה שעיקרן השתלות שיניים וניתוחים מסייעים להשתלות כדוגמת השתלות עצם וחניכיים, עקירות כירורגיות עקירת שן
אבחון וטיפול בפתולוגיה שפירה (ציסטות וגידולים) בראש צוואר.
אבחון וטיפול בפתולוגיה ממאירה(בעיקר גידולים ממאירים של חלל הפה) בראש צוואר.
אבחון וטיפול בעיוותים מולדים של רקמות הפנים כדוגמת חיך ושפה שסועים.
אבחון וטיפול במחלות המפרק הטמפורומנדיבולרי (מפרקי הלסת).
אבחון וטיפול בעיוותים בעיוותים בעצמות הפנים בעזרת ניתוחים אורטוגנטיים
אבחון וטיפול בחבלות בעצמות הפנים וברקמה הרכה (טראומה).
אבחון וטיפול בפתולוגיה של בלוטות הרוק.
אבחון וטיפול בזיהומים באזור הפנים והצוואר.

טיפולים בנושאים הדנטואלואולריים כדוגמת שתלים מבוצעים בעיקר במרפאות בקהילה שאר הנושאים מטופלים גם במסגרת מחלקות כירורגיית הפה והלסתות שבבתי החולים.
לצורך השגת המומחיות בכירורגיית הפה והלסתות על המתמחה לעבור תהליך התמחות שעורך חמש שנים של הכשרה במקצוע. בתוך תוכנית ההתמחות עליו לעבור גם הכשרה במקצועות כירורגיים נוספים כמו אף,אוזן,וגרון, פלסטיקה כירורגיה כללית, פנימית ועוד.

שיקום הפה

התמחות שמטרתה להחזיר לשיניים וללסתות את תפקודן התקין, החל מסתימות פשוטות, המשך בכתרים ובגשרים וכלה בשיניים תותבות, בשתלים וכולי. תחום השיקום כולל גם מחקר בנושאי אסתטיקה של הפנים והחיוך. באופן מסורתי, גם מחקר החומרים הדנטליים משתייך לתחום שיקום הפה. בדרך כלל, המומחה לשיקום הפה אינו משתיל בעצמו את השתל הדנטלי אלא בונה באמצעות חרסינה על גבי השתל, שאותו השתיל כירורג פה ולסת או פריודונט. שיקומאי פה נעזר בבעלי מקצועות ובמומחים נוספים לשם עבודתו, והוא מרכז ומתאם את פעילותם. לדוגמה, המומחה לשיקום הפה מסתייע בטכנאי דנטלי שהוא הבונה בפועל את כתרי החרסינה, וכן באורתודונט לשם יישור שן שיש ליישרה לפני שניתן יהיה לשקמה, ובכירורג פה ולסת או בפריודונט לשם ניתוח השתלה או "הארכת כותרת".

שיקום פנים ולסתות

תחום חדש יחסית, שעוסק הן בשיקום פונקציונלי לאחר חבלה נרחבת או מחלה (לדוגמה, לסת שנכרתת בעקבות גידול מפושט) והן בשיקום אסתטי של הפנים. כיום, מסוגלת מחלקת שיקום הפנים לבנות אפים ואוזניים חדשים, וכן לשקם לסתות על ידי בניית עצם.

שיכוך כאב

כאב שיניים הינו לרוב התסמין הגורם למטופל להגיע אל רופא השיניים. בנוסף, חלק ניכר מטיפולי השיניים כרוכים בכאב, דבר שגורם לרבים פחד מוגזם מרופאי שיניים, הנקרא דנטופוביה. להתמודדות עם תופעות הפחד והכאב, יש צורך באמצעים לשיכוך כאב. בתקופה שקדמה לאמצעי האלחוש המקובלים כיום ניסו לגרום להפחתת תחושת הכאב על ידי השקיית המטופל בכמות גדולה של משקה חריף.

הפעם הראשונה בו הודגמה תכונתו של האתר כחומר המאפשר לחסום את תחושת הכאב, ולהביא את האדם לחוסר הכרה זמני, נעשה ב-13 באוקטובר 1846, בעיר בוסטון שבארצות הברית על ידי רופא שיניים בשם מורטון. האולם בו בוצעה ההדגמה בבית החולים מסצ'וסטס, נקרא עד היום "אולם האתר".

כיום נעשית פעולת שיכוך הכאב בדרך כלל על ידי זריקת אלחוש. הרופא מורח משחת אלחוש כדי להפחית את תחושת כאב הדקירה ואז מזריק את חומר האלחוש.

בילדים נעשה לעתים שימוש בגז צחוק לפני מתן הזריקה או אף במקום זריקה.

לקריאה נוספת

מן יהונתן, פישר רפי, רפואת השיניים המערכתית, אופאל, 2008
[ http://www.bestclinics.co.il/page.asp?page=122 התפתחות הטכנולוגיה מהאדם הקדמון לימינו]
ריכוז כתבות וסרטונים לאבחון עצמי של כאבי שיניים

ראו גם

קישורים חיצוניים

רפואת שיניים, באתר כל זכות

הערות שוליים

[1] ttp://www.dmd.co.il/antiques

[2] ttp://www.dmd.co.il/antiques

[3] ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4087214,00.html

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 112: / שורה 112: @@
 * [ http://www.bestclinics.co.il/page.asp?page=122 התפתחות הטכנולוגיה מהאדם הקדמון לימינו]
 * [http://www.bestclinics.co.il/page.asp?page=406 ריכוז כתבות וסרטונים לאבחון עצמי של כאבי שיניים]
-* [http://www.drbirshan.com/fq2_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.aspx שאלות ותשובות בתחום רפואת השיניים]
 ==ראו גם==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dentistry|שם ויקישיתוף=רפואת שיניים}}