צורך – הבדלי גרסאות
עריכה - שינוי ההגדרה הבסיסית, הוספת תוכן, תיקונים, ומחיקת תוכן לא נכון או תוכן משני שמופיע בצורה טובה יותר בדף אחר שממילא יש אליו קישור |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ב[[כלכלה]] צרכים ורצונות של [[יצרן (כלכלה)|יצרנים]] ו[[צרכן|צרכנים]] משפיעים על [[היצע וביקוש]] של מוצרים ב[[שוק (כלכלה)|שוק הכלכלי]]. |
ב[[כלכלה]] צרכים ורצונות של [[יצרן (כלכלה)|יצרנים]] ו[[צרכן|צרכנים]] משפיעים על [[היצע וביקוש]] של מוצרים ב[[שוק (כלכלה)|שוק הכלכלי]]. |
||
==היבטים התנהגותיים== |
|||
צרכים פיזיולוגים של ה[[אורגניזם]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. |
|||
למשל, מצבי [[רעב]] ו[[צמא]] יובילו לחיפוש אחר [[מזון]] ו[[מים]]. |
|||
באופן זה [[גירוי]]ים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך [[חיזוק]]. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של [[למידה]] על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי}}. לדוגמה: [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[ציון (הערכה)|ציון]]. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
*[[הנעה]] |
*[[הנעה]] |
||
*[[הנעה לעבודה]] |
*[[הנעה לעבודה]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|מדעי החברה}} |
{{קצרמר|מדעי החברה}} |
||
גרסה מ־12:14, 14 באפריל 2013
צורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה).
סוגי צרכים
ניתן לחלק צרכים באופן מלאכותי לשני סוגים: צרכים טבעיים וצרכים פסיכולוגיים:
צורך טבעי הוא תנאי שקיים בטבע. למשל, בשביל למות יש צורך קודם להיוולד; בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן; בשביל שבעל חיים ישרוד לאורך זמן הוא צריך הזנה.
צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
שימושים נוספים במונח
למרות שצורך הוא תנאי, הכולל מתְנה ומותנה, יש כמה שימושים שכיחים מאוד במונח צורך, על נגזרותיו, שאינם מתייחסים למותנה כלשהו (כלומר "צריך" ללא "בשביל"):
שימוש אחד הוא זה המתייחס לצרכים פסיכולוגיים בשפת היומיום, למשל: "אני צריך אותך"; "אני חייבת לעזוב אותך".
שימוש שני מבלבל בין רצון (לרוב רצון חזק) לבין צורך, למשל: "אני חייב ללכת למסיבה"; "אני חייבת להשיג את הרכב/תפקיד/גבר הזה".
שימוש שלישי משמש לטיעונים מוסריים ודתיים: "בני אדם צריכים להיות טובים זה לזה"; "ילדים צריכים לכבד את הוריהם"; "צריך לקיים את המצוות; "צריך להפסיק לחטוא".
שימוש רביעי משמש להמלצות: "אתה חייב ללכת לסרט הזה".
תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בצרכים
לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.
אחד המודלים המוכרים ביותר לנושא הצרכים מופיע בתאוריית הצרכים של אברהם מאסלו.
תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.
לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.
כאשר אדם לא מצליח להגשים רמת צרכים מצופה הוא חווה תסכול.
היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.
ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.
בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.
בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.
היבטים התנהגותיים
צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1]. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.
באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה: כסף או ציון.
