צורך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך עריכה על פי דף השיחה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=משהו הנחוץ לאדם|אחר=משמעיות אחרות של "צורך" או "צרכים"|ראו=[[צורך (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=משהו הנחוץ לאדם|אחר=משמעיות אחרות של "צורך" או "צרכים"|ראו=[[צורך (פירושונים)]]}}
'''צורך''' הוא כל דבר שה[[אדם]] חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. צורך במובן ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] קיים גם אצל [[בעלי חיים]].
'''צורך''' הוא כל דבר שה[[אדם]] חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ו[[רווחה נפשית|רווחתו הנפשית]]. צורך במובן ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] קיים גם אצל [[בעלי חיים]].


בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] "צורך" לצורך הבאת [[רצון (פסיכולוגיה)|רצון]] עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב [[חברה|חברתי]] מסוים על פי ה[[נורמה|נורמות]] וה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] המקובלים בה.
בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] "צורך" לצורך הבאת [[רצון (פסיכולוגיה)|רצון]] עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב [[חברה|חברתי]] מסוים על פי ה[[נורמה|נורמות]] וה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] המקובלים בה.
שורה 6: שורה 6:


== סוגי צרכים ==
== סוגי צרכים ==
קיימים מספר סוגים של צרכים

===צרכים פיזיולוגים===
צרכים פיזיולוגים של ה[[אורגניזם]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
למשל, מצבי [[רעב]] ו[[צמא]] יובילו לחיפוש אחר [[מזון]] ו[[מים]].

באופן זה [[גירוי]]ים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך [[חיזוק]]. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של [[למידה]] על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי}}. לדוגמה: [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[ציון (הערכה)|ציון]].

===צרכים רגשיים===
'''צורך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]''' הוא תנאי ל[[רווחה נפשית|רווחה פסיכולוגית]]. למשל, צורך ב[[תאוריית ההתקשרות|התקשרות בטוחה]], צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של [[הנעה]]. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.
'''צורך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]''' הוא תנאי ל[[רווחה נפשית|רווחה פסיכולוגית]]. למשל, צורך ב[[תאוריית ההתקשרות|התקשרות בטוחה]], צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של [[הנעה]]. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.


שורה 28: שורה 37:


==היבטים התנהגותיים==
==היבטים התנהגותיים==
צרכים פיזיולוגים של ה[[אורגניזם]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
למשל, מצבי [[רעב]] ו[[צמא]] יובילו לחיפוש אחר [[מזון]] ו[[מים]].


באופן זה [[גירוי]]ים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך [[חיזוק]]. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של [[למידה]] על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים{{הערה|שם=חינוך קוגנטיבי}}. לדוגמה: [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[ציון (הערכה)|ציון]].


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־12:30, 14 באפריל 2013

צורך הוא כל דבר שהאדם חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. צורך במובן הפיזיולוגי קיים גם אצל בעלי חיים.

בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאת רצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב חברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה. בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.

סוגי צרכים

קיימים מספר סוגים של צרכים

צרכים פיזיולוגים

צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף[1]. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.

באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים ניטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים[1]. לדוגמה: כסף או ציון.

צרכים רגשיים

צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.

תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בצרכים

לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.

אחד המודלים המוכרים ביותר לנושא הצרכים מופיע בתאוריית הצרכים של אברהם מאסלו.

תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.

לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.

כאשר אדם לא מצליח להגשים רמת צרכים מצופה הוא חווה תסכול.

היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.

ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.

בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.

בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.

היבטים התנהגותיים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.