טייסת 110 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2907198
הגהה + ניכושים
שורה 18: שורה 18:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
הטייסת הוקמה בשנת [[1953]] והחלה להפעיל מטוסי [[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]] שנקנה מהבריטים. מפקדה הראשון היה סרן [[הוגו מרום]]. מטוסי המוסקיטו בטייסת שימשו כ[[מפציץ|מפציצים]] עד הוצאתם מהשירות בשנת [[1956]]. ב[[מלחמת סיני]], תחת פיקודו של [[יחזקאל סומך]], ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות.
הטייסת הוקמה בשנת [[1953]], והחלה להפעיל מטוסי [[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]] שנקנו מהבריטים. מפקדה הראשון היה סרן [[הוגו מרום]]. מטוסי המוסקיטו בטייסת שימשו כ[[מפציץ|מפציצים]] עד להוצאתם מהשירות בשנת [[1956]]. ב[[מלחמת סיני]], ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות, תחת פיקודו של [[יחזקאל סומך]].


בשנת [[1957]], התארגנה הטייסת לקליטת מטוסי [[ווטור]] משני דגמים: קרב-הפצצה (A), והפצצה (B שהוסבו לצילום). מטוסי הווטור הגיעו ארצה בין אוגוסט 1957 למרץ [[1959]]. ראשוני הווטורים אוחסנו לבקשת שלטונות [[צרפת]], במטרה שלא לחשוף את דבר רכישתם ולכן הוכנסו לשירות רק באפריל [[1958]].
בשנת [[1957]], התארגנה הטייסת לקליטת מטוסי [[ווטור]] משני דגמים: קרב-הפצצה (A), והפצצה (B, שהוסבו לצילום). מטוסי הווטור הגיעו ארצה בין אוגוסט 1957 למרץ [[1959]]. ראשוני הווטורים אוחסנו לבקשת שלטונות [[צרפת]], במטרה שלא לחשוף את דבר רכישתם ולכן הוכנסו לשירות רק באפריל [[1958]].


ביולי-אוגוסט 1963 צורפו לטייסת מטוסי ווטור מדגם N שהגיעו מ[[טייסת 119]], ובשנת [[1964]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה[[מטאור]] הדו-מושביים מ[[טייסת 107]].
ביולי-אוגוסט 1963 צורפו לטייסת מטוסי ווטור מדגם N שהגיעו מ[[טייסת 119]], ובשנת [[1964]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה[[מטאור]] הדו-מושביים מ[[טייסת 107]].
שורה 26: שורה 26:
נובמבר [[1964]] ויוני [[1967]] ([[מלחמת ששת הימים]]) סיפקו לטייסת הזדמנויות רבות למעורבות בקרבות, לכל סוגי מטוסי הווטור שלה, אך התרומה העיקרית בין השנים 1960 למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הייתה טיסות הצילום ארוכות הטווח מעל כל מדינות האויב שכיתרו את ישראל. טיסות אלה סיפקו מודיעין הכרחי לביצוע [[מבצע מוקד]] בתחילת המלחמה.
נובמבר [[1964]] ויוני [[1967]] ([[מלחמת ששת הימים]]) סיפקו לטייסת הזדמנויות רבות למעורבות בקרבות, לכל סוגי מטוסי הווטור שלה, אך התרומה העיקרית בין השנים 1960 למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הייתה טיסות הצילום ארוכות הטווח מעל כל מדינות האויב שכיתרו את ישראל. טיסות אלה סיפקו מודיעין הכרחי לביצוע [[מבצע מוקד]] בתחילת המלחמה.


ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על הטייסת רס"ן [[לוי צור]]. במקביל לגל הראשון של [[מבצע מוקד]] להשמדת שדות התעופה המצריים, השתתפו שניים ממטוסי הטייסת (ווטור מדגם N) במהלך ייחודי וראשון מסוגו של הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כליווי לגל התקיפה. במהלך המלחמה תקפו מטוסי הטייסת יעדים מרוחקים במיוחד, בשל הטווח הגדול של מטוסי הווטור. בין השאר תקפו מטוסי הטייסת שלוש פעמים את שדה התעופה H-3 ב[[עיראק]], והם היחידים שטווחם הספיק להגיע ולתקוף שדות רחוקים מאד - [[לוקסור]] ו[[ראס בנאס]], במרחק 900 ק"מ ויותר מבסיס היציאה. סה"כ ביצעו מטוסי הטייסת במלחמה כ- 270 גיחות.
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על הטייסת רס"ן [[לוי צור]]. במקביל לגל הראשון של [[מבצע מוקד]] להשמדת שדות התעופה המצריים, השתתפו שניים ממטוסי הטייסת (ווטור מדגם N) במהלך ייחודי וראשון מסוגו של הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כליווי לגל התקיפה. במהלך המלחמה תקפו מטוסי הטייסת יעדים מרוחקים במיוחד, אליהם ניתן היה להגיע בזכות הטווח הגדול של מטוסים אלה. בין השאר תקפו מטוסי הטייסת שלוש פעמים את שדה התעופה H-3 ב[[עיראק]], והם היחידים שטווחם הספיק להגיע ולתקוף שדות רחוקים מאד, דוגמת [[לוקסור]] ו[[ראס בנאס]], המצויים במרחק 900 ק"מ ויותר מבסיס היציאה. סה"כ ביצעו מטוסי הטייסת במלחמה כ-270 גיחות.


לאחר מלחמת ההתשה, בשנים 1971-2, הוצאו מטוסי הווטור מהשירות. עם יציאתם מהשירות, קלטה הטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ("עיט"), שכללו גם את הדגם A-4E. מטוסים אלו שירתו בטייסת ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. באחת מתקיפות הטייסת במלחמה, השתתף מפקד בסיס [[רמת דוד]] [[זוריק לב]], שנהרג בתקיפה זו.
לאחר מלחמת ההתשה, בשנים 1971-2, הוצאו מטוסי הווטור מהשירות. עם יציאתם מהשירות, קלטה הטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ("עיט"), שכללו גם את הדגם A-4E. מטוסים אלו שירתו בטייסת ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. באחת מתקיפות הטייסת במלחמה, השתתף מפקד בסיס [[רמת דוד]] [[זוריק לב]], שנהרג בה.


בשנת [[1981]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה- [[F-16 פייטינג פלקון]] בגרסאות F-16A ("נץ" חד־מושבי) ו- F-16B ("נץ" דו־מושבי). עד שנת [[1988]] שודרגה הטייסת לדגמי F-16C ו- F-16D מבלוק 30 ("ברק" חד־מושבי ו"ברק" דו־מושבי, המכונים בחיל האוויר "ברק 1").
בשנת [[1981]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה-[[F-16 פייטינג פלקון]] בגרסאות F-16A ("נץ" חד־מושבי) ו-F-16B ("נץ" דו־מושבי). עד שנת [[1988]] שודרגה הטייסת לדגמי F-16C ו-F-16D מבלוק 30 ("ברק" חד־מושבי ו"ברק" דו־מושבי, המכונים בחיל האוויר "ברק 1").


ב-[[5 באוקטובר]] [[2003]], בתגובה ל[[הפיגוע במסעדת מקסים|פיגוע במסעדת מקסים]], ובשל העובדה כי ההוראה לפיגוע ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי ב[[דמשק]], ההורה הרמטכ"ל [[משה יעלון]]<ref>{{וואלה!|עמוס הראל|יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה|466343|17 בנובמבר 2003||9}}</ref> לחיל האוויר להיערך לביצוע תקיפה של מחנה אימונים של מחבלים מאגוני טרור שונים, ובכלל זה הג'יהאד האיסלאמי, בעין-צאחב, הממוקם בעומק [[סוריה]], קילומטרים ספורים צפונית מערבית מדמשק. התקיפה הושלמה בהצלחה מלאה<ref>רן רוזנברג, [http://www.iaf.org.il/1170-20643-he/IAF.aspx "מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק"], ב[[ביטאון חיל האוויר]] גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003.</ref>. בשנת [[2005]] הוחלט כי הטייסת תפעיל רק את הדגם F-16C.
ב-[[5 באוקטובר]] [[2003]], בתגובה ל[[הפיגוע במסעדת מקסים|פיגוע במסעדת מקסים]], ובשל העובדה כי ההוראה לפיגוע ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי ב[[דמשק]], הורה הרמטכ"ל [[משה יעלון]]<ref>{{וואלה!|עמוס הראל|יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה|466343|17 בנובמבר 2003||9}}</ref> לחיל האוויר להיערך לביצוע תקיפה של מחנה אימונים של מחבלים מאגוני טרור שונים, ובכלל זה הג'יהאד האיסלאמי, בעין-צאחב, הממוקם בעומק [[סוריה]], קילומטרים ספורים צפונית מערבית מדמשק. התקיפה הושלמה בהצלחה מלאה<ref>רן רוזנברג, [http://www.iaf.org.il/1170-20643-he/IAF.aspx "מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק"], ב[[ביטאון חיל האוויר]] גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003.</ref>. בשנת [[2005]] הוחלט כי הטייסת תפעיל רק את הדגם F-16C.


בשעות הערב של יום ה- [[7 באוגוסט]] [[2006]] (היום ה- 27 ל[[מלחמת לבנון השנייה]]), שיגר "[[חזבאללה]]" [[כטב"ם]] "[[אבאביל-T]]" לעבר ישראל, שככל הנראה לא נשא [[חומר נפץ]]. הכטב"ם זוהה על ידי [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|יחידת הבקרה הצפונית]] עוד כשהיה בשטח [[לבנון]] ו[[מטוס קרב|מטוסי קרב]] נשלחו לעברו. תוך פחות מ- 10 דקות הופל הכטב"ם, בעת שטס בגובה נמוך מעל [[הים התיכון]] במרחק כ- 10 ק"מ מחופי [[עכו]], על ידי מטוס [[F-16 פייטינג פלקון|F-16C]] ("ברק") מספר 364 מטייסת 110, באמצעות טיל [[פיתון 5]].
בשעות הערב של יום ה-[[7 באוגוסט]] [[2006]] (היום ה-27 ל[[מלחמת לבנון השנייה]]), שיגר "[[חזבאללה]]" [[כטב"ם]] "[[אבאביל-T]]" לעבר ישראל, שלא נשא, ככל הנראה, [[חומר נפץ]]. הכטב"ם זוהה על ידי [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|יחידת הבקרה הצפונית]] עוד בהיותו מעל שטח [[לבנון]], ו[[מטוס קרב|מטוסי קרב]] נשלחו לעברו. תוך פחות מ-10 דקות הופל הכטב"ם, בעת שטס בגובה נמוך מעל [[הים התיכון]] במרחק כ-10 ק"מ מחופי [[עכו]], על ידי מטוס [[F-16 פייטינג פלקון|F-16C]] ("ברק") מספר 364 מטייסת 110, באמצעות טיל [[פיתון 5]].


== סמלי טייסת נוספים ==
== סמלי טייסת נוספים ==

גרסה מ־00:51, 17 באפריל 2013

תבנית:טייסת טייסת 110, המכונה גם "טייסת אבירי הצפון", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס רמת דוד.

היסטוריה

הטייסת הוקמה בשנת 1953, והחלה להפעיל מטוסי מוסקיטו שנקנו מהבריטים. מפקדה הראשון היה סרן הוגו מרום. מטוסי המוסקיטו בטייסת שימשו כמפציצים עד להוצאתם מהשירות בשנת 1956. במלחמת סיני, ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות, תחת פיקודו של יחזקאל סומך.

בשנת 1957, התארגנה הטייסת לקליטת מטוסי ווטור משני דגמים: קרב-הפצצה (A), והפצצה (B, שהוסבו לצילום). מטוסי הווטור הגיעו ארצה בין אוגוסט 1957 למרץ 1959. ראשוני הווטורים אוחסנו לבקשת שלטונות צרפת, במטרה שלא לחשוף את דבר רכישתם ולכן הוכנסו לשירות רק באפריל 1958.

ביולי-אוגוסט 1963 צורפו לטייסת מטוסי ווטור מדגם N שהגיעו מטייסת 119, ובשנת 1964 קיבלה הטייסת את מטוסי המטאור הדו-מושביים מטייסת 107.

נובמבר 1964 ויוני 1967 (מלחמת ששת הימים) סיפקו לטייסת הזדמנויות רבות למעורבות בקרבות, לכל סוגי מטוסי הווטור שלה, אך התרומה העיקרית בין השנים 1960 למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הייתה טיסות הצילום ארוכות הטווח מעל כל מדינות האויב שכיתרו את ישראל. טיסות אלה סיפקו מודיעין הכרחי לביצוע מבצע מוקד בתחילת המלחמה.

במלחמת ששת הימים פיקד על הטייסת רס"ן לוי צור. במקביל לגל הראשון של מבצע מוקד להשמדת שדות התעופה המצריים, השתתפו שניים ממטוסי הטייסת (ווטור מדגם N) במהלך ייחודי וראשון מסוגו של הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כליווי לגל התקיפה. במהלך המלחמה תקפו מטוסי הטייסת יעדים מרוחקים במיוחד, אליהם ניתן היה להגיע בזכות הטווח הגדול של מטוסים אלה. בין השאר תקפו מטוסי הטייסת שלוש פעמים את שדה התעופה H-3 בעיראק, והם היחידים שטווחם הספיק להגיע ולתקוף שדות רחוקים מאד, דוגמת לוקסור וראס בנאס, המצויים במרחק 900 ק"מ ויותר מבסיס היציאה. סה"כ ביצעו מטוסי הטייסת במלחמה כ-270 גיחות.

לאחר מלחמת ההתשה, בשנים 1971-2, הוצאו מטוסי הווטור מהשירות. עם יציאתם מהשירות, קלטה הטייסת מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט"), שכללו גם את הדגם A-4E. מטוסים אלו שירתו בטייסת במלחמת יום הכיפורים. באחת מתקיפות הטייסת במלחמה, השתתף מפקד בסיס רמת דוד זוריק לב, שנהרג בה.

בשנת 1981 קיבלה הטייסת את מטוסי ה-F-16 פייטינג פלקון בגרסאות F-16A ("נץ" חד־מושבי) ו-F-16B ("נץ" דו־מושבי). עד שנת 1988 שודרגה הטייסת לדגמי F-16C ו-F-16D מבלוק 30 ("ברק" חד־מושבי ו"ברק" דו־מושבי, המכונים בחיל האוויר "ברק 1").

ב-5 באוקטובר 2003, בתגובה לפיגוע במסעדת מקסים, ובשל העובדה כי ההוראה לפיגוע ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי בדמשק, הורה הרמטכ"ל משה יעלון[1] לחיל האוויר להיערך לביצוע תקיפה של מחנה אימונים של מחבלים מאגוני טרור שונים, ובכלל זה הג'יהאד האיסלאמי, בעין-צאחב, הממוקם בעומק סוריה, קילומטרים ספורים צפונית מערבית מדמשק. התקיפה הושלמה בהצלחה מלאה[2]. בשנת 2005 הוחלט כי הטייסת תפעיל רק את הדגם F-16C.

בשעות הערב של יום ה-7 באוגוסט 2006 (היום ה-27 למלחמת לבנון השנייה), שיגר "חזבאללה" כטב"ם "אבאביל-T" לעבר ישראל, שלא נשא, ככל הנראה, חומר נפץ. הכטב"ם זוהה על ידי יחידת הבקרה הצפונית עוד בהיותו מעל שטח לבנון, ומטוסי קרב נשלחו לעברו. תוך פחות מ-10 דקות הופל הכטב"ם, בעת שטס בגובה נמוך מעל הים התיכון במרחק כ-10 ק"מ מחופי עכו, על ידי מטוס F-16C ("ברק") מספר 364 מטייסת 110, באמצעות טיל פיתון 5.

סמלי טייסת נוספים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    עמוס הראל‏, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2003
  2. ^ רן רוזנברג, "מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק", בביטאון חיל האוויר גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.