דוד טברסקי (טולנה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:27, 19 באפריל 2013

רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ומקים חסידות טולנה.

תולדותיו

נולד בצ'רנוביל לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב. נולד בעת חתונת אחותו מלכה גם רבי יחיאל מיכל מדרוהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'יבוז' ובסנדקאות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטרהא. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא על פי עצת אביו.

תקופה לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה לקייב. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת תרי"ד עבר לטולנה שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד שנחלה במגפת כולירה. עם מעברו חובר שיר עממי בין יהודי אוקראינה:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בללאסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי מתנגדים והמשכילים^[1].

לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו. בין חסידיו היה בן אחיינו, אבי מרדכי דב מהורניסטייפול. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה ולחזק את היהודים. בין מסעותיו נסע גם פעמיים לאודסה שהייתה עיר של משכילים. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת תרל"ב שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי.

בשנת תרל"ח (1838) עבר לגליציה והתגורר בברודי, עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים וחזר לאוקראינה. בשנת תרמ"א נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב חולשה בגלל הפוגרומים באוקראינה^[2]. באייר תרמ"ב עמדה להיערך שמחת הבר מצווה של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הר מצווה, (י' באייר). בשבת זו קראו בתורה את פרשת אחרי מות. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.

היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.

צאצאיו

נכדו רבי מנחם נחום, הוכתר לממלא מקומו כינוקא.

בנותיו היו:

חיה, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מטריסק בריסק.
שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב.
ציזע, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מברדיצ'ב ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה.

ספריו

הוציא שלושה ספרים בחייו:

מגן דוד (ז'יטומיר תרי"ב, לובלין תרל"ג, לבוב תר"מ) - ר' במהדורה מקוונת (באתר קרן חת"י)^[3]
ברכת דוד (ז'יטומיר תרכ"ב)
קהלת דוד (לובלין תרמ"ב)

הערות שוליים

^ לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.
^ אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון ומיד החול פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת תרמ"ב נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.
^ הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).

[1] לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.

[2] אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון ומיד החול פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת תרמ"ב נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.

[3] הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 === ספריו ===
 הוציא שלושה ספרים בחייו:
-* '''מגן דוד''' ([[תרי"ב]]) - ר' [http://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hwmiyy;size=75;view=image;page=root;seq=240;num=5 במהדורה מקוונת] (באתר [http://babel.hathitrust.org קרן חת"י]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).  }}
+* '''מגן דוד''' (ז'יטומיר [[תרי"ב]], לובלין [[תרל"ג]], לבוב [[תר"מ]]) - ר' [http://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hwmiyy;size=75;view=image;page=root;seq=240;num=5 במהדורה מקוונת] (באתר [http://babel.hathitrust.org קרן חת"י]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}}
-* '''ברכת דוד''' ([[תרכ"ב]])
+* '''ברכת דוד''' (ז'יטומיר [[תרכ"ב]])
-* '''קהלת דוד''' ([[תרמ"ב]])
+* '''קהלת דוד''' (לובלין [[תרמ"ב]])
 ==הערות שוליים==