רינת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:38, 26 באפריל 2013

רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה.

הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם משרד החינוך, ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה.

הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה מאירת עינים, הכוללת החלפת הגופן לגופן "פרנק-ריהל" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, הטעמת מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.

עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ברינת ישראל נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.

לסידור נוספו תפילות לשלום המדינה, לשלום חיילי צה"ל, ליום העצמאות וליום ירושלים, כפי שנקבעו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.

במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים בנוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים (מכונה: 'עדות המזרח')^[1], וכן מחזורים, הגדה של פסח, סליחות וקינות לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב הפיוטים ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלא לאמרם. בסידור הושמטו סליחות (לתעניות ציבור ולתעניות בה"ב) המצויות בסידורים אחרים. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי ובחינוך הממלכתי-דתי. בקרב הציבור החרדי הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, הן בשל גישתו הציונית והן בשל עיצובו המודרני.

דוגמאות להכרעת העורך בנוסח התפילה

בנוסח ספרד, בתפילת שחרית, בשירת המלאכים שבקדושת יוצר: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדוֹשה, כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - מילת תואר). בסידורים אחרים מקובל לנקד את המילה "קדושה" בשורוק במקום חולם, ולסמוך אותה למילים הבאות אחריה: בשפה ברורה ובנעימה, קדוּשה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - שם עצם).
בנוסח ספרד, בתפילת שמונה עשרה של ערבית מופיעה ברכת שים שלום, במקום הנוסח המקוצר "שלום רב" לתפילות שאין בהן נשיאת כפים.
הפיוט ידיד נפש מובא על פי כתב יד המחבר, ר' אלעזר אזכרי.

הערות שוליים

^ הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב עמרם אבורביע וכן הערות של הרב עובדיה יוסף

[1] הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב עמרם אבורביע וכן הערות של הרב עובדיה יוסף

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 הסידור מתאפיין ב[[טיפוגרפיה]] מאירת עינים, הכוללת החלפת ה[[גופן]] לגופן "[[פרנק-ריהל]]" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, [[הטעמה|הטעמת]] מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.
-עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ב'''רינת ישראל''' נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה הוכרע לנקוט כנוסח האר"י. חלק מן ההכרעות של העורך יצרו פולמוסים לגבי ההכרעה, אולם נראה שרוב ההכרעות של הסידור התקבלו בציבור הדתי לאומי.
+עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ב'''רינת ישראל''' נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.
 לסידור נוספו תפילות [[תפילה לשלום המדינה|לשלום המדינה]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל|לשלום חיילי צה"ל]], ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]], כפי שנקבעו על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.