דב צבי קרלנשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 192.116.102.145 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 21: שורה 21:
באמצע שנות החמישים נישא לפסיה ורנר, בתו של הרב [[שמואל ברוך ורנר]], שכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]], חתנו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. בשנת [[תשכ"ו]] ([[1966]]) בחר בו הרב כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנה שאותה הקים באשדוד. עם תלמידיו נמנים ראשי ישיבות, אדמו"רים (ובהם כמה מרבני [[משפחת אבוחצירא]] ופינטו והאדמו"ר מפיטסבורג) ואנשי ציבור חרדים בולטים.
באמצע שנות החמישים נישא לפסיה ורנר, בתו של הרב [[שמואל ברוך ורנר]], שכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]], חתנו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. בשנת [[תשכ"ו]] ([[1966]]) בחר בו הרב כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנה שאותה הקים באשדוד. עם תלמידיו נמנים ראשי ישיבות, אדמו"רים (ובהם כמה מרבני [[משפחת אבוחצירא]] ופינטו והאדמו"ר מפיטסבורג) ואנשי ציבור חרדים בולטים.


בסוף שנות התשעים נוצרה מחלוקת עזה בינו לבין הרב פנחס שרייבר זצ"ל רב הקהילה התורנית באשדוד. לאחר שהרב שרייבר סבר לתמוך ב[[צבי צילקר]], שהיה החלוץ באישור לפתיחת חנויות בשבת ומכירת [[בשר חזיר]] באשדוד. לעומת זאת הרב קרלנשטיין ה[[שמואל אוירבך #דעותיו|שמרן]] אסר כל קשר ושיתוף פעולה עם צילקר, כולל לא לקבל ממנו תמיכה למוסדות תורניים. עקב התעקשותו של הרב קרלנשטיין לא לתמוך בשום צד בצילקר נחלקה הקהילה התורנית באשדוד לשני חלקים, קהילתו של הרב שרייבר הפחות שמרנית וקהילתו של הרב קרלנשטיין השמרנית בשיטתו של הרב שך. לאחר זאת פרש הרב קרלנשטיין מכל המוסדות בעיר אשדוד כגון בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר וגני ילדים. בעקבות פרישת הרב קרלנשטיין עזבו תלמידיו את המוסדות הקיימים והקימו מוסדות חדשים, למרות שאת רוב המוסדות הקימו הם בעצמם. היום החילוק בין שני הקהילות הנפרדות מתבטא בתמיכת קהילת "בני פנחס" בראשות הרב [[ישראל בונם שרייבר]], ברב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ובעיתון [[יתד נאמן]]. ובתמיכת קהילת "גרודנא" בראשות הרב קרלנשטיין, ברב [[שמואל אוירבך]] ובעיתון [[הפלס]]. הרב קרלנשטיין נחשב בעל אישיות כריזמטית, וקהילת האברכים "גרודנא" מונה מאות משפחות באשדוד. היום מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת "אבי עזרי - המרכזי" "משמר הלוי" ו"משכן חנוך" ברובע ג', "זיכרון יוסף" ו"בית שלמה" ברובע ז' באשדוד. [[תלמוד תורה]] "מאיר עיני ישראל", [[ישיבה קטנה]] "קדוש יעקב" (על שם בנו של הרב מפוניבז' שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות "חורב", וסמינר [[בית יעקב]].
הרב קרלנשטיין נחשב בעל אישיות כריזמטית, וסביבו התאגדה קהילת אברכים המונה מאות משפחות באשדוד. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת "אבי עזרי - המרכזי" "משמר הלוי" ו"משכן חנוך" ברובע ג', "זיכרון יוסף" ו"בית שלמה" ברובע ז' באשדוד. [[תלמוד תורה]] "מאיר עיני ישראל", [[ישיבה קטנה]] "קדוש יעקב" (על שם בנו של הרב מפוניבז' שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות "חורב", וסמינר [[בית יעקב]].


בחורף תשע"ב הוקמה הישיבה הגדולה באשדוד - "זיכרון קדושים", העומדת בנשיאותו של הרב קרלנשטיין. ובראשות חתנו הרב אהוד איזנטל. הישיבה שוכנת ברובע א' באשדוד, במבנה בית הכנסת הגדול "זיכרון קדושים".
בחורף תשע"ב הוקמה הישיבה הגדולה באשדוד - "זיכרון קדושים", העומדת בנשיאותו של הרב קרלנשטיין. ובראשות חתנו הרב אהוד איזנטל. הישיבה שוכנת ברובע א' באשדוד, במבנה בית הכנסת הגדול "זיכרון קדושים".

גרסה מ־06:36, 10 במאי 2013

תבנית:רב הרב דב צבי קרלנשטיין (נולד בי"ז בתמוז תרצ"ד; 30 ביוני 1934) הוא ראש ישיבת גרודנה באשדוד.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשכונת שערי חסד לרב ירוחם פישל קרלנשטיין ולעשירה לבית פרוש. אבי סבו הרב דב צבי קרלנשטיין, שאת שמו הוא נושא, עלה מפולין לירושלים בתחילת המאה העשרים ושימש בה אב בית דין. סבו, הרב מנחם מנדל פרוש, שהיה השו"ב של ירושלים, היה מחסידיו של הרב קוק והוא הזמינו לשמש כסנדק בברית המילה של הנכד. בצעירותו עברה המשפחה להתגורר בבני ברק. אביו ניהל במשך עשרות שנים את תלמוד תורה "רבי עקיבא" בשכונת זיכרון מאיר במרכז בני ברק[1]. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', והיה מתלמידיו הקרובים של הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן. כמו כן הסתופף אצל ה"חזון איש", הרב אברהם ישעיהו קרליץ. נחשב לאחד מתלמידיהם המובהקים של ראשי ישיבת פוניבז' הרב אליעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי.

באמצע שנות החמישים נישא לפסיה ורנר, בתו של הרב שמואל ברוך ורנר, שכיהן כאב בית דין בתל אביב, חתנו של הרב יעקב משה חרל"פ. בשנת תשכ"ו (1966) בחר בו הרב כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנה שאותה הקים באשדוד. עם תלמידיו נמנים ראשי ישיבות, אדמו"רים (ובהם כמה מרבני משפחת אבוחצירא ופינטו והאדמו"ר מפיטסבורג) ואנשי ציבור חרדים בולטים.

הרב קרלנשטיין נחשב בעל אישיות כריזמטית, וסביבו התאגדה קהילת אברכים המונה מאות משפחות באשדוד. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת "אבי עזרי - המרכזי" "משמר הלוי" ו"משכן חנוך" ברובע ג', "זיכרון יוסף" ו"בית שלמה" ברובע ז' באשדוד. תלמוד תורה "מאיר עיני ישראל", ישיבה קטנה "קדוש יעקב" (על שם בנו של הרב מפוניבז' שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות "חורב", וסמינר בית יעקב.

בחורף תשע"ב הוקמה הישיבה הגדולה באשדוד - "זיכרון קדושים", העומדת בנשיאותו של הרב קרלנשטיין. ובראשות חתנו הרב אהוד איזנטל. הישיבה שוכנת ברובע א' באשדוד, במבנה בית הכנסת הגדול "זיכרון קדושים".

תורתו שבכתב

הרב קרלנשטיין הוא מחבר ספרים פורה. בשנת תשכ"ב, בהיותו בן 28, הוציא את ספרו הראשון "מעגלי צדק" על מסכת מגילה ומסכת חלה, וזכה להסכמותיהם של הרב מפוניבז' הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב מטשעבין, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב שמואל רוזובסקי, וחותנו הרב שמואל ברוך ורנר. בהסכמתו כתב הרב כהנמן: "ואני רואה בע"ה גדולות ונצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה". מאז הוציא לאור ספרים נוספים בסדרה, על מסכתות נוספות ועניינים שונים בהלכה, באגדה ובמוסר.

השקפה

הרב קרלנשטיין נחשב אחד מנושאי דגלה המובהקים של דעת התורה הליטאית. בתקופת הנהגתו של הרב שך היה הרב קרלנשטיין אחד מגדולי נאמניו, ולאחר פטירתו של הרב שך הוא שומר באדיקות רבה על קו ההשקפה שהתווה. כמה מעורכיהם וכותביהם של היומונים יתד נאמן והפלס הם מתלמידיו של הרב קרלנשטיין, ובהם נתן גרוסמן, עורך הפלס (ולשעבר עורך יתד נאמן), וישראל וורצל, עורך יתד נאמן. יעקב לבין, מנכ"ל הפלס (ולשעבר מנכ"ל יתד נאמן), הוא גם פטרון ישיבת גרודנה. גם כמה מבכירי העסקנים הליטאים, ובהם ח"כ משה גפני ויעקב אשר, הם תלמידיו.

משפחתו

במשך שנים רבות שימשה אשתו מנהלת בית הספר בית יעקב לבנות "חורב" באשדוד. בט"ו בשבט תשנ"ו, בלכתה לבית הספר, נהרגה בתאונת דרכים ליד ביתה, בגיל 58. בנו הוא הרב חנוך העניך קרלנשטיין שכיהן כר"מ בישיבת היכל התורה בירושלים וחיבר את הספר "חק המלך" על הרמב"ם, ספר מראי מקומות על רוב מסכתות התלמוד וספרים נוספים. נפטר ממחלה בשנת תשנ"ט, בגיל 42.

לרב קרלנשטיין ארבע בנות. בתו הגדולה גיטה, המשמשת מנהלת בית הספר בית יעקב באשקלון, נשואה לרב משה שמידע, המכהן כר"מ בישיבת גרודנא. בתו דינה נשואה לרב ברוך מרדכי אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל באלעד. בתו מרים נשואה לרב אהוד אייזנטל, ראש ישיבת "זיכרון קדושים" ברובע א' באשדוד, ראש כולל "קודשים" בישיבת גרודנא וראש כולל זיכרון יוסף.

אחיו הרב גרשון קרלנשטיין ניהל במשך שנים רבות את ישיבת תפארת ציון בבני ברק שייסד החזון איש, וכיום הוא מראשי "איגוד הישיבות" המייצג את הישיבות מול הרשויות השלטוניות. אחיו הרב שלמה קרלנשטיין מכהן כמנהל "תלמוד תורה" בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק, שניהל אביו, וכמו כן משמש יושב ראש הסתדרות המורים של אגודת ישראל. אחותו ברכה ובעלה הרב בצלאל בלידשטיין הם פעילים בתנועת התשובה.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כיום נקרא הת"ת "יפיק תבונה", על שמו: "יפיק" - ראשי תיבות ירוחם פישל קרלנשטיין.