דמוקרטיה נשיאותית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: קבינט (ממשלה)
שורה 6: שורה 6:
* לנשיא אין יחסים רשמיים עם הרשות המחוקקת. הוא אינו נבחר מטעמה והיא אינה יכולה להדיחו. ב[[ארצות הברית]] הנשיא מסוגל בנוסף להטיל ווטו על החלטות הפרלמנט.
* לנשיא אין יחסים רשמיים עם הרשות המחוקקת. הוא אינו נבחר מטעמה והיא אינה יכולה להדיחו. ב[[ארצות הברית]] הנשיא מסוגל בנוסף להטיל ווטו על החלטות הפרלמנט.
* בחירת הנשיא על ידי העם מתבצעת בתאריכים קבועים. אין באפשרות הפרלמנט להדיח את הנשיא על ידי הצבעת אי אמון. הדרך היחידה להדיח נשיא היא כאשר הוא עובר עבירה פלילית.
* בחירת הנשיא על ידי העם מתבצעת בתאריכים קבועים. אין באפשרות הפרלמנט להדיח את הנשיא על ידי הצבעת אי אמון. הדרך היחידה להדיח נשיא היא כאשר הוא עובר עבירה פלילית.
* הנשיא ממנה אנשי מקצוע לשמש לו כשרים בממשלתו. קבוצה זאת נקראת [[קבינט]]. לרוב מינוי אנשים לקבינט נעשה באישור הפרלמנט.
* הנשיא ממנה אנשי מקצוע לשמש לו כשרים בממשלתו. קבוצה זאת נקראת [[קבינט (ממשלה)|קבינט]]. לרוב מינוי אנשים לקבינט נעשה באישור הפרלמנט.
* הנשיא רשאי לקצוב זמן מאסר או לחנון אסירים.
* הנשיא רשאי לקצוב זמן מאסר או לחנון אסירים.



גרסה מ־13:42, 29 במאי 2013

מדינות לפי שיטת הממשל, אפריל 2006.

דמוקרטיה נשיאותית היא שיטת שלטון דמוקרטית לא ישירה ורפובליקאית, שבה ראש הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נבחרות על ידי העם בצורה ישירה.

קיימות כמה ווריאציות של השיטה הנשיאותית אך כמעט לכולם מאפיינים משותפים:

  • הנשיא משמש כראש המדינה וראש הממשלה.
  • לנשיא אין יחסים רשמיים עם הרשות המחוקקת. הוא אינו נבחר מטעמה והיא אינה יכולה להדיחו. בארצות הברית הנשיא מסוגל בנוסף להטיל ווטו על החלטות הפרלמנט.
  • בחירת הנשיא על ידי העם מתבצעת בתאריכים קבועים. אין באפשרות הפרלמנט להדיח את הנשיא על ידי הצבעת אי אמון. הדרך היחידה להדיח נשיא היא כאשר הוא עובר עבירה פלילית.
  • הנשיא ממנה אנשי מקצוע לשמש לו כשרים בממשלתו. קבוצה זאת נקראת קבינט. לרוב מינוי אנשים לקבינט נעשה באישור הפרלמנט.
  • הנשיא רשאי לקצוב זמן מאסר או לחנון אסירים.

מדינות הנוהגות בשיטה זו: ארצות הברית, אינדונזיה, הפיליפינים, מקסיקו, דרום קוריאה ורוב מדינות דרום אמריקה, אפריקה ומרכז אסיה.

יתרונות השיטה הנשיאותית

  • מנדט סמכות - מכיוון שהנשיא נבחר על ידי העם, כוחו לגיטימי יותר מאשר מנהיגים אשר נבחרו בצורה לא ישירה.
  • הפרדת רשויות - מכיוון שמתקיימות שתי רשויות נפרדות המחוקקת והמבצעת. קיימת טענה כי בצורה זו כל רשות מפקחת על השנייה ומפחיתה מקרי שחיתות.
  • יציבות - הנשיא נבחר לתקופה קצובה בניגוד לרה"מ אשר זקוק לפרלמנט כדי להימנע מהצבעת אי אמון.
  • תיאום - מכיוון שהקבינט נבחר על ידי הנשיא קיימת היררכיה ברורה בניגוד לממשל פרלמנטרי אשר ממשלתו בנויה מיריבים פוליטיים.

חסרונות השיטה הנשיאותית

  • מנדט סמכות - הנשיא הנבחר מקבל את כל הסמכויות הביצועיות למשך תקופת שלטונו ואילו המפסידים מאבדים כל יכולת השפעה ביצועית עד לבחירות הבאות.
  • הפרדת רשויות - ניהול שתי רשויות נפרדות מאפשר הטלת אשמה בין הרשויות ואי לקיחת אחריות על מחדלים. ניהול של שתי רשויות נפרדות במקום אחת מהווה נטל כלכלי.
  • יציבות - קיים קושי להדיח נשיא לא ראוי לפני שתקופת כהונתו מסתיימת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.