הבדלים בין גרסאות בדף "החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
בוט החלפות: בינלאומי, \1תת-
מ (בוט החלפות: בינלאומי, \1תת-)
בנוסח האנגלי נקראה ישראל לסגת מ'''שטחים'' שכבשה, ללא ה' הידיעה. דגש זה סוכם סופית בין נשיא ארצות הברית וראש ממשלת ברית המועצות{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 169}}.
 
בנוסח הצרפתי כן נכתב '''השטחים''' בה' הידיעה, אך מאחר שהדיונים על החלטה 242 התקיימו באנגלית, על פי כללי ה דיפלומטיה הבין לאומיתהבינלאומית זהו הנוסח התקף{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 169}}.
 
מיד לאחר אישור ההחלטה, הביע ראש המשלחת הסובייטית, [[וסילי קוזנייצוב]] את הסתייגותו ממנה {{ציטוטון|ברור שיש מרחב תמרון לפירושים שונים שיבטיחו לישראל את הזכות לקבוע גבולות חדשים ולהסיג את כוחותיה רק עד לקווים שיראו לה נוחים}}{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 169}}.
 
===פרשנויות מאוחרות===
הסעיף העוסק בנסיגת הכוחות המזוינים של ישראל משטחים שנכבשו בעימות האחרון, מעורר מחלוקת בין עמדת מדינות ערב והאיחוד האירופי לבין עמדת ישראל, בנוגע להיקף הנסיגה. לפי עמדת ישראל ההחלטה אינה קוראת לנסיגה מלאה של כל הכוחות הישראלים מ'''כל''' השטחים שנכבשו בשנת 1967 והיעדר '[[ה"א הידיעה]]' בגרסה האנגלית אינו מקרי, ומשמעותו היא, שנסיגה ישראלית תתבצע אל "גבולות בטוחים ומוכרים", ולא אל קווי שביתת הנשק הקודמים. לעומת זאת, עמדתן של מדינות ערב היא, שעל ישראל לסגת מכלל השטחים שכבשה בשנת 1967 ולחזור ל[[גבולות מדינת ישראל|גבולות שביתת הנשק של]] 1949. עמדה זו מבוססת על דברי המבוא להחלטה, בהם נכתב "שאין לרכוש שטחים במלחמה", כמו גם על הגרסה הצרפתית של ההחלטה, בה נכתב שהנסיגה תהיה "מ'''ה'''שטחים שנכבשו", בה"א הידיעה. [[ג'ורג' בראון]], שהיה שר החוץ הבריטי בעת קבלת ההחלטה, הסביר שהשמטת הה' כוונה בפירוש לומר שישראל לא תיסוג מכל השטחים. עמדה זו הביעו גם [[מייקל סטיוארט]] מזכיר המדינה של בריטניה, [[גוזף סיסקו]] תת -מזכיר המדינה של ארצות הברית ופרופסור [[יוג'ין רוסטאו]] תת -שר החוץ{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמודים 298-299}}. גם עדותו של המשפטן [[יוג'ין רוסטוב]], שהיה חבר בוועדה תומכת בעמדת ישראל{{מקור}}.
 
גם [[נביל שעת']], שר ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], הודה לטענתה של ישראל, כי החלטה 242 אינה מחייבת נסיגה לגבולות 4 ביוני 1967. הוא מצהיר, "נקבל אך ורק גבולות של ה-4 ביוני 1967. אין אנו מוכנים לקבל מדינה ללא גבולות, '''או על בסיס הגבולות בהחלטת האו"ם 242''', שאנו מאמינים כי איננה מתאימה עוד".<ref>[http://www.imra.org.il/story.php3?id=12733 דברי נביל שעת'] באתר IMRA</ref>

תפריט ניווט