קאנופוס – הבדלי גרסאות

קאנופוס
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	שדרית (Carina)
שמות נוספים	α בשדרית
סוג	על-ענק צהוב
בהירות נראית	0.72-
סיווג ספקטרלי	A9II
עלייה ישרה	19.93±0.52 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה	‏44.378″ ‏41′ ‏52°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	5.53-
מרחק	310±20 שנות אור; 95.05±6.13 פארסק
רדיוס	32.5 רדיוסי שמש
מסה	8-9 מסות שמש
עוצמת הארה	פי 13,600 מהשמש
טמפרטורה	7,350 K
מהירות סיבוב	9 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית	20.3±0.5 קילומטר לשנייה
היסט	10.55±0.56 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות	−0.06

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־07:34, 3 ביוני 2013

ערך זה עוסק בכוכב. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו קאנופוס (פירושונים).

שגיאות פרמטריות בתבנית:כוכב
פרמטרים [ מרחק בפרסק, סוג ספקטרלי, מרחק, קו אורך, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קַאנוֹפּוּס הוא כוכב על-ענק, השני בבהירותו בשמים, והוא הכוכב הבהיר בקבוצת שדרית (Carina), אשר פורקה באסטרונומיה המודרנית מהקבוצה העתיקה הספינה ארגו. הכוכב קאנופוס ניתן לצפיה בישראל בחורף מעל האופק הדרומי. אם כי לא ניתן לראות מישראל את הקבוצה שדרית כולה.

תכונות

קאנופוס הוא על-ענק צהוב, אשר כילה את המימן שלו בתהליך היתוך גרעיני וכעת הוא בשלב של הפיכת ההליום לפחמן. מסתו של קאנופוס, 8-9 מסות שמש, גדולה מספיק כדי שהפחמן יותך ובסופו של דבר הוא יהפך לננס לבן נדיר של ניאון וחמצן, שיהיה אחד הננסים הלבנים הגדולים ביותר. אם קאנופוס היה קצת יותר מאסיבי, הוא היה צפוי לההפך לכוכב נייטרונים. סוג זה של על-ענקים צהובים הוא נדיר למדי ומשום כך היה קושי רב להעריך את בהירותו המוחלטת של הכוכב וממנה לחשב את מרחקו. הערכות המרחק נעו מ-100 ועד ל-1200 שנות אור ורק לאחר שיגור טלסקופ החלל היפארכוס בשנת 1989, היה ניתן לחשב את המרחק של קאנופוס בצורה מדויקת באמצעות מדידת ההיסט שלו.

רדיוס הכוכב הוא יותר מחצי יחידה אסטרונומית ועוצמת ההארה שלו היא פי 13,600 משל השמש. על מנת שכוכב לכת דמוי ארץ המקיף אותו יוכל לאפשר חיים הוא צריך להיות במרחק גדול פי שלושה ממרחקו של פלוטו מהשמש.

היסטוריה

מקור שמו של הכוכב אינו ברור. בעבר היה קאנופוס הכוכב הבהיר בקבוצת הספינה ארגו וייתכן שנקרא על שם הנווט בספינתו של מנלאוס כשהפליג אל טרויה להחזיר את אשתו.

אפשרות אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הערבית "ג'אנוב" (جنوب) שזהו שמו של הדופן הדרומית של הכעבה הפונה אל הכוכב. עם זאת, בערבית נקרא הכוכב "סוהייל" (سهيل).

במאה ה-19 קאנופוס איבד באופן זמני את מקומו ככוכב השני בבהירותו, כאשר הכוכב אטא קארינה, חברו של קאנופוס לקבוצה, התפוצץ, ועבר בבהירותו את זו של קאנופוס. תבנית:Link FA

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 ==תכונות==
-קאנופוס הוא [[על-ענק]] צהוב, אשר כילה את ה[[מימן]] שלו בתהליך [[היתוך גרעיני]] וכעת הוא בשלב של הפיכת ה[[הליום]] ל[[פחמן]]. מסתו של קאנופוס, 8-9 [[מסת שמש|מסות שמש]], גדולה מספיק כדי שהפחמן יותך ובסופו של דבר הוא יהפך ל[[ננס לבן]] נדיר של [[ניאון]] ו[[חמצן]], שיהיה אחד הננסים הלבנים הגדולים ביותר. אם קאנופוס היה קצת יותר מאסיבי, הוא היה צפוי לההפך ל[[כוכב נייטרונים]]. סוג זה של על-ענקים צהובים הוא נדיר למדי ומשום כך היה קושי רב להעריך את בהירותו המוחלטת של הכוכב וממנה לחשב את מרחקו. הערכות המרחק נעו מ-100 ועד ל-1200 [[שנת אור|שנות אור]] ורק לאחר שיגור [[טלסקופ חלל|טלסקופ החלל]] היפרקוס בשנת [[1989]], היה ניתן לחשב את המרחק של קאנופוס בצורה מדויקת באמצעות מדידת ה[[היסט]] שלו.
+קאנופוס הוא [[על-ענק]] צהוב, אשר כילה את ה[[מימן]] שלו בתהליך [[היתוך גרעיני]] וכעת הוא בשלב של הפיכת ה[[הליום]] ל[[פחמן]]. מסתו של קאנופוס, 8-9 [[מסת שמש|מסות שמש]], גדולה מספיק כדי שהפחמן יותך ובסופו של דבר הוא יהפך ל[[ננס לבן]] נדיר של [[ניאון]] ו[[חמצן]], שיהיה אחד הננסים הלבנים הגדולים ביותר. אם קאנופוס היה קצת יותר מאסיבי, הוא היה צפוי לההפך ל[[כוכב נייטרונים]]. סוג זה של על-ענקים צהובים הוא נדיר למדי ומשום כך היה קושי רב להעריך את בהירותו המוחלטת של הכוכב וממנה לחשב את מרחקו. הערכות המרחק נעו מ-100 ועד ל-1200 [[שנת אור|שנות אור]] ורק לאחר שיגור [[טלסקופ חלל|טלסקופ החלל]] היפארכוס בשנת [[1989]], היה ניתן לחשב את המרחק של קאנופוס בצורה מדויקת באמצעות מדידת ה[[היסט]] שלו.
 רדיוס הכוכב הוא יותר מחצי [[יחידה אסטרונומית]] ועוצמת ההארה שלו היא פי 13,600 משל השמש. על מנת ש[[כוכב לכת]] דמוי ארץ המקיף אותו יוכל לאפשר חיים הוא צריך להיות במרחק גדול פי שלושה ממרחקו של [[פלוטו]] מ[[השמש]].