יקותיאל עזריאלי

הרב יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי) (י"א באדר תר"ס; 1900 - י"ג בטבת תשנ"ג; 6 בינואר 1993) היה רבה של זכרון יעקב במשך כשישים שנה; מניצולי פרעות תרפ"ט.

תולדותיו

נולד באוגוסטוב שבפלך סובלק לרב עזריאל נח קושלבסקי, ששימש רבה של העיר, ולשרה, בת יהודה גילדה. בצעירותו למד אצל אביו, שהיה תלמיד חכם ידוע וחיבר סדרת ספרים על הש"ס ("עין צופים", "ממעונות אריות" ו"לבוש ענקים"). לאחר מכן למד בישיבת סלבודקה בקובנה.

בחנוכה תרפ"ה (נובמבר 1924) עלה ארצה עם קבוצת בחורי הישיבה מישיבת סלבודקה אשר היוו את גרעין היסוד של ישיבת חברון בעיר חברון.

בבוקר יום שבת י"ח באב תרפ"ט שהה בביתו של אליעזר דן סלונים, מנהל סניף בנק אפ"ק בחברון ומראשי הציבור היהודי בעיר. בבית התאספו עשרות מיהודי העיר בתקווה למצוא בו מקלט מן הפורעים הערבים. כמו כן התארחו בבית משפחת סלונים הורי אשתו של אליעזר דן סלונים, רבה של זכרון יעקב אברהם יעקב אורלנסקי ורעייתו ובתם מינה. בעיצומה של תפילת שחרית פרצו הפורעים הערבים לבית וטבחו ביושביו. הרב אורלנסקי ואשתו, בתם חנה ובעלה אליעזר דן סלונים ונכדם הקטן אהרון סלונים נהרגו. הבת מינה אורלנסקי ניצלה לאחר שהבחור עזריאל קושלבסקי דחף אותה לחדר צדדי. קושלבסקי עצמו נפגע ברגלו מפגיעת פגיון אולם הוא שרד וכעבור זמן החלים מפצעיו.

לאחר הקמתה מחדש של ישיבת חברון בירושלים המשיך קושלבסקי ללמוד בה. בשנת תרצ"א (1931) נשא לאישה את מינה אורלנסקי. לאחר מכן למד בהיכל התלמוד בתל אביב, וכעבור זמן התמנה לרבה של זכרון יעקב כממלא מקום מקום חותנו שנהרג בפרעות.

הרב קושלבסקי שימש רבה של זכרון יעקב במשך כששים שנה, והיה אחראי על הקמת תשתית שירותי הדת במושבה. בין השאר היה אחראי על כשרות היקב בזכרון יעקב. כמו כן היה חבר הנהלת מדרשיית נעם בפרדס חנה הסמוכה. במהלך כהונתו עיברת את שמו מקושלבסקי לעזריאלי, על שם אביו עזריאל.

בשנת 1955 נסע לאנגליה בשליחותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג לצורך גיוס עזרה ותמיכה למוסדות הדת בארץ ישראל.

החליף אותו במשרת רב העיר הרב מרדכי אברמובסקי, שהיה ממקורביו.

משפחתו

בניו של הרב עזריאלי עזבו את זכרון יעקב. בנו יהודה אריה עזריאלי היה עיתונאי בעיתון הצופה וחבר מועצת העיר חיפה מטעם המפד"ל. בסוף ימיו התגורר בשכונת רחביה בירושלים. בנו עו"ד ישראל זאב עזריאלי מתגורר ברחובות. נכדו אילון שמואל קושלבסקי (עזריאלי), בן בנו ישראל זאב, שב להתגורר בזכרון יעקב והוא מאברכי הקהילה החרדית במקום.