הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – הבדלי גרסאות
| שורה 72: | שורה 72: | ||
==השאלה== |
==השאלה== |
||
הספריה משרתת קוראים בעלי מוגבלויות בקריאה בלבד, בעלי אישורים מתאימים, למעט קוראים בגילאי 75 ומעלה, שאינם זקוקים כלל לאישור. |
|||
הספרים מושאלים תמורת דמי מנוי ופקדון, והם מועברים לקוראים ומוחזרים לספריה באמצעות [[דואר ישראל]] ללא תשלום. הספרים המבוקשים נשלחים מסניף נתניה ובנוסף ניתנים שירותי השאלה במקום בשני הסניפים. |
|||
רק קוראים שקיבלו את אישור הספריה להרשמתם, מוזמנים לשאול ספרים ולהנות משרותי הספריה השונים. |
|||
ישנם מספר תכנים המופקים בספריה אשר פתוחים לקהל הרחב ושאינם מצריכים כניסה מסודרת לקטלוג. |
|||
היקפי ההשאלה גדולים יחסית, ובשנת [[2006]] הושאלו כ-142 אלף ספרים מוקלטים וכ-51 אלף כתבי עת, עיתונים ותקופונים. מספר מנויי הספרייה עומד כיום על כעשרת אלפים, שהם קרוב למחצית ממספר העיוורים בישראל (כ-26,500 איש, נכון ל-[[2007]]). |
|||
הספרייה משרתת את קוראיה בכל הארץ באמצעות דואר ישראל המעניק את שירותיו ללא תשלום ומכאן שאין צורך בהגעה פיזית לשלוחת הספרייה כדי להנות מתוצריה. |
|||
היקפי ההשאלה גדולים יחסית ועומדים על מאות אלפים בשנה. לרשות המינויים מספר דרכים להשאלת ספרים: קטלוג אינטרנטי, מערכת טלפונית ממוחשבת (טלספר) שאינה דורשת כל הכרות עם מחשב, הגעה לשלוחת ההשאלה של הספרייה בתל אביב בה ניתן לשאול במקום רק ספרים מוקלטים או מילוי רשימת הזמנות מקיפה ממנה ישלחו באופן אוטומטי ספרים ע"י הספרניות. |
|||
ניתן לגשת ל[[קטלוג]] הספרייה באמצעות ה[[אינטרנט]] ובאמצעות קטלוג קולי בשיחת [[טלפון]] (ה"טלספר"). הקטלוג ממוחשב בתוכנת אל"ף של חברת אקס ליבריס הישראלית. |
|||
==קישורים חיצוניים ומן העתונות== |
==קישורים חיצוניים ומן העתונות== |
||
גרסה מ־13:18, 20 ביוני 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספרייה
פרמטרים [ אתר, כותרת תמונה, שם הספרייה, תאריך יסוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ לוגו הספרייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| קובץ:Library logo.png | |
| מיקום |
רחוב ההסתדרות 4, נתניה, ישראל  |
|---|---|
| סוג | ספריה מיוחדת |
| תאריך ייסוד |
1951  |
| מספר סניפים | 2 |
| מספר חברים | כ-10,000 (2013) |
| תקציב | 5,816,965 ש"ח (2010) |
| מנהל | עמוס באר |
| קואורדינטות | 32°20′00″N 34°51′21″E / 32.3332°N 34.8557°E |
 | |
  | |
הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים היא ספריה שנוסדה לפני למעלה מ-62 שנה על ידי חיה בם, שהייתה גם המנהלת הראשונה שלה במשך 26 שנים. היא מנוהלת כיום על ידי עמותה רשומה ומשרתת כ-10,000 מנויים: עיוורים, כבדי ראייה, בעלי מוגבלויות למידה כגון דיסלקטים, בני הגיל השלישי החל מגיל 75 ובעלי מוגבלויות מוטוריות כדוגמת חולי ALS וכדומה. יוצרת ומשאילה ספרים, כתבי עת, עיתונים וסרטים בפורמט מוקלט, ספרים וכתבי עת בכתב ברייל, וספרים באותיות גדולות. שוכנת בנתניה ולה סניף בשכונת יד אליהו בתל אביב-יפו בו נמצאים אולפני ההקלטות ושלוחת ההשאלה.
היסטוריה
בשנת 1951, לאחר מלחמת העצמאות הזמין משרד הביטחון את ד"ר לודויג כהן, עיוור מרוטרדם שבהולנד על מנת לייעץ בנושא שיקום חיילים שנפגעו בעיניהם. בין המלצותיו הייתה ההמלצה להקים ספריה לעיוורים. חיה בם, מייסדת הספרייה, הייתה זו שמימשה את ההמלצה. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד כתיבת ברייל והעתקת ספרים לשפה זו והם אלו שפיתחו את שפת הברייל בעברית. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים ושכנה במרתף ביתה הפרטי של בם.
אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. ב-1955 קיבלה הספרייה משכן משלה בנתניה. ב-1959 החלו להקליט ספרים על גבי סרטי הקלטה באולפנים המאוחדים בתל אביב וב-1972 החלו להקליט על קלטות שמע.
ב-1977 פרשה בם והוחלפה על ידי אורי כהן, בעצמו עיוור, שניהל את הספרייה עד סוף 2010[1]. ב-1980 הקימה הספרייה אולפן הקלטות עצמאי ברח' סמולנסקין 7 בתל אביב. ב-1983 נרשמה הספרייה כעמותה והחלה הפעלת ספרייה ניידת (שאינה פעילה כיום). ב-1986 נחנך בניין הספרייה המחודש בנתניה, לאחר ששופץ ונוספו לו קומה ומעלית.
בשנים הבאות השתכללה הספרייה מבחינה טכנולוגית. ב-1987 החלו להסב ספרים לברייל בעזרת מחשב ולא בצורה ידנית, תהליך שהושלם ב-2005 לאחר שנרכשת מדפסת משוכללת להדפסת ברייל ב-2001 ומוקם מערך להקלדת הספרים ישירות למחשב. השאלת הספרים מוחשבה (1988) והוקמו מדור לגרפיקה מובלטת (1989), מדור לספרים באותיות גדולות (1990) והחלה הסבה של ההקלטות לתקליטורים (2004). ב-1993 נחנכה שלוחת הספרייה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב, שלוחה המכילה ספריית השאלה, חדרי עיון ושני אולפני הקלטה. בסוף 2010 פרש כהן לגמלאות[1] והוחלף על ידי יואב חפר[2] שסיים את תפקידו בספטמבר 2011[3] ובמקומו מונה בדצמבר 2011 עמוס באר[4].
שירותי הספרייה
הספרייה המרכזית לעיוורים, מנגישה ספרים, חומרי קריאה ותוכן עבור כל מי שאינו מסוגל לקרוא חומר מודפס סטנדרטי וזאת באמצעות:
- ספרים מוקלטים - ספרי אודיו (שמע) המוקלטים על ידי קריינים מקצועיים באולפני הקלטה של הספרייה, הספרים ניתנים להשאלה באמצעות הדואר (ספר תקליטור) והן באמצעות המחשב (פורמט דיגיטלי)
- ספרי ברייל
- ספרים באותיות גדולות
- ספרים אלקטרונייםלקול מחשב - ספרים אלו מונגשים למנויים בקולו של המחשב ובאמצעות שימוש בטכנולוגיית מנוע דיבור
- עיתונים וכתבי עת בפורמט מוקלט, ברייל ואלקטרוני
כמו כן מעניקה הספרייה שירות חדש של הנגשת סרטים.
תרומה והשפעה
הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים ממומנת כיום בעיקר על ידי משרד התרבות והספורט. יתר המימון מגיע מדמי מנוי שנתיים, תרומות והכנסות נוספות[5]. העמותה מבוקרת על ידי רשם העמותות.
לאורך שנים רבות, עקב קיצוצים חוזרים בתמיכה הממשלתית, הייתה הספרייה על סף סגירה מחוסר תקציב מספיק והיא אף נסגרה למעשה ב-1991, 1992, 1999 ו-2007 ונפתחה כל פעם מחדש לאחר התערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת [6]. הוספת התקציב אף הייתה ההסתייגות היחידה שהתקבלה לחוק התקציב לשנת 2000 וזו התקבלה ברוב של 80 ח"כים וללא מתנגדים. ב-2010 עמדה הספרייה שוב בסכנת סגירה, הפעם בשל אי-סדרים כספיים שבעקבותיהם לא נתן רשם העמותות לעמותה אישור "ניהול תקין" ומשרד התרבות לא העביר לספרייה תקציבים. בהתערבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ולאחר חתימה על הסכם הבראה, הוסר האיום[7].
הספרייה הצליחה להעשיר באופן משמעותי את תחומי העשייה הקיימים לרווחת הקוראים, אליהם נשלחו 188,891 ספרים, עיתונים וכתבי עת, הופקו 730 ספרים מוקלטים, 500 ספרים בכתב ברייל ו150 ספרים באותיות גדולות ונערכו כ- 200 ספרים שהוסבו מפורמט אנלוגי לדיגיטלי. בשנתיים האחרונות עוברת הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, שינויים משמעותיים הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום השירות מתוך רצון להעניק לקהל מנוייה את המענה המעודכן והראוי ביותר לצרכיהם המשתנים. שינויים אלו מחייבים באופן שוטף את הספרייה בשדרוג מערכות, הסבת חומרים למדיות חדשות ופיתוח תוכנות וחומרות ייעודיות התואמות הן את מהות הספרייה והן את האמצעים הטכניים שבשימוש המנויים. בספרייה רואים חשיבות רבה ומשמעותית לתמיכה החברתית, הפוליטית והתקשורתית בנוסף לתמיכה הכספית בפעילותה העניפה.
הפקת ספרים
בספרייה אלפי ספרים בנושאים מגוונים המופקים בשפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית קלה, וכתבי עת ולקטי עיתונות בנושאים שונים הזמינים לקוראים גם באמצעות אתר האינטרנט של הספרייה. כמו כן, מפיקה הספרייה חומרי לימוד עבור אלו הזקוקים לכך, גם אם מדובר בהפקת ספר עבור תלמיד בודד. הספרייה המרכזית לעיוורים הינה בין הספריות הבודדות המשרתות את אוכלוסיית העיוורים והיא המובילה והגדולה בתחומה בישראל, [8].
הספרייה עצמה מפיקה ומוציאה לאור את החומרים הדרושים לה. תהליך ההפקה מתחיל בבחירת החומרים בהובלת הספרנית הראשית בהתאם לרשימות רבי המכר המתפרסמות לקהל הרחב, לצרכי המנויים ואפשרויות ההפקה. בסניף הספרייה בתל אביב ישנם שני אולפני הקלטות, בהם מוקלטים הספרים על ידי קריינים מקצועיים[9]. הספרים הוקלטו בעבר על גבי סרטים מגנטיים וקלטות שמע, ועם התפתחות הטכנולוגיה החלו להקליט בצורה דיגיטלית גם על גבי תקליטורים בפורמט MP3. התפתחות זו, שבזכותה ניתן לגשת למידע בצורה לא רציפה, איפשרה הקלטה של ספרי עזר כדוגמת ספרי לימוד, ספרי קודש, מילונים ואנציקלופדיות. בנוסף, מודפסים ספרים בכתב ברייל ובאותיות גדולות.
מרגע אישור בקשה לספר חדש, עוברים מספר שבועות עד מספר חודשים עד להפקת ספר בפורמט נגיש בהתאם לאורכו ומורכבותו של ספר מוקלט. בשנה מופקים כמה מאות ספרים מוקלטים וספרים בכתב ברייל וכמה עשרות ספרים באותיות גדולות. הדפסת הספרים מתבצעת כולה בנתניה והקלטת הספרים ועריכתם מתבצעת בתל אביב.
הספרייה מפיקה ספרים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית. הספרייה מנהלת שיתופי פעולה עם ספריות מקבילות בחו"ל ובמסגרת זו מקבלת לעיתים ספרים נוספים לטובת קוראיה. האוסף כולל מגוון רחב של תחומים ומופקת ספרות יפה, ספרי לימוד, ספרי עיון, ספרי הגות, ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים. בין השאר, הוקלטו התנ"ך (קריין: שלמה ברטונוב), המשנה (קריין: צבי פלורנטל), בריטניקה לנוער ומדריך ישראל החדש.
השאלה
הספריה משרתת קוראים בעלי מוגבלויות בקריאה בלבד, בעלי אישורים מתאימים, למעט קוראים בגילאי 75 ומעלה, שאינם זקוקים כלל לאישור. רק קוראים שקיבלו את אישור הספריה להרשמתם, מוזמנים לשאול ספרים ולהנות משרותי הספריה השונים. ישנם מספר תכנים המופקים בספריה אשר פתוחים לקהל הרחב ושאינם מצריכים כניסה מסודרת לקטלוג. הספרייה משרתת את קוראיה בכל הארץ באמצעות דואר ישראל המעניק את שירותיו ללא תשלום ומכאן שאין צורך בהגעה פיזית לשלוחת הספרייה כדי להנות מתוצריה. היקפי ההשאלה גדולים יחסית ועומדים על מאות אלפים בשנה. לרשות המינויים מספר דרכים להשאלת ספרים: קטלוג אינטרנטי, מערכת טלפונית ממוחשבת (טלספר) שאינה דורשת כל הכרות עם מחשב, הגעה לשלוחת ההשאלה של הספרייה בתל אביב בה ניתן לשאול במקום רק ספרים מוקלטים או מילוי רשימת הזמנות מקיפה ממנה ישלחו באופן אוטומטי ספרים ע"י הספרניות.
קישורים חיצוניים ומן העתונות
- אתר הספרייה
- אשכול נבו משיק סיפור חדש בספרייה לעיוורים כתבה ב YNET
- פרויקט הספר המוקלט החברתי כתבה ב XNET
- הספרייה לעיורים בתכנית הבוקר של ערוץ 2
- פתרונות הספריה לכבדי ראייה באתר "בגילנו"
- סיקור ב MAKO מיזם חדש, ספרי ילדים בשילוב כתב ברייל
- פרוייקט הספר המשולב
- הספר המוקלט החברתי הראשון
- סרט תדמית באתר YouTube
- מרב יודילוביץ', הספרייה המרכזית לעיוורים בסכנת סגירה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2007
- רומי נוימרק, רואים את האור, באתר nrg, 17 באוקטובר 2007
- אמילי עמרוסי, סיפור על אהבה וחושך, "ישראל היום", 21.5.2010
- זיו גולדפישר, עיריית נתניה תובעת את הספרייה לעיוורים בגין אי תשלום ארנונה, nrg, 27.9.2011
{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף
הערות שוליים
- ^ 1 2 דף לקורא, דצמבר 2010
- ^ דף לקורא, ינואר 2011
- ^ דף לקורא, אוקטובר 2011 באתר הספרייה.
- ^ דף לקורא, מרץ 2012 באתר הספרייה.
- ^ מקור התקציב באגף התרבות, שהיה שייך במשך שנים רבות למשרד החינוך. משרד הביטחון תומך גם הוא בספרייה בסכום קטן יחסית ובעבר ניתנה תמיכה גם ממשרד הרווחה.
- ^ פרוטוקול מס' 17 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ח' בחשוון התש"ס (18 באוקטובר 1999);
פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום ג', ל' בחשון התש"ס (9 בנובמבר (1999;
פרוטוקול מספר 118 מישיבת הוועדה לחינוך ולתרבות, יום ד', י"ח בסיוון התש"ס, (21 ביוני 2000);
פרוטוקול מס' 275 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, יום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח (8 באוקטובר 2007);
נוהג בו סוגר מוסד ציבורי פעילות חיונית כדי למנוע קיצוצים בתקציבו מכונה לעתים חוק צ'יץ'. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר ולמר, הספרייה לעיוורים לא תיסגר: "מפעל חשוב", באתר ynet, 26 באוקטובר 2010. - ^ בנוסף קיימות ספריות נישתיותבית חינוך עיוורים בירושלים, "מסילה" (מכון לספרי יהדות) בבני ברק המתמחה בספרות תורנית בכתב ברייל, על"ה שבהר הצופים המיועד לסטודנטים של האוניברסיטה העברית, הספרייה לעיוורים בשועפאט ומספר גורמים נוספים בסדרי גודל קטנים.
- ^ מרבית הקריינים עובדים בשכר ומיעוטם מתנדבים. לעתים מקליט הסופר עצמו את הספר אותו כתב.